שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קצו
כלילת יופי משוש ארץ אטלי' קהל ה' ואציליה בק"ק טריעסטא המעוטרה בעטרת תפארת פז יראת ה' עושר ונכסי' וכבוד תרבי' משכי' ואילתי' כולם מברכי' ברכת ה' המבורך, ועל גבי ראשי' הממוני' המה הגבורי' אשר מעולם אנשי שם גבורי כח עושי דברו לשמוע לקול הקורא בצדק להחזיק בדק, יהי ה' עמכם ירום קרנם וכסא כבודם ויגביהם ויושיבם לנצח - ומי בראש החכם הכולל המפואר ומהולל ברוב התשבחות מנהל עם ה' על מי מנוחות, יעל אל ארץ נכוחות כבוד מורנו אלחנן נ"י:
אליכם אישים מופלאים באנשים אקרא קריאה של חבה יתירה הנודעת דעת תורה ועבודה עבודה הזאת בחודש הזה הידועה היא חודש ניסן ישנו בזכירה וישנו בשמירה ושמרתם את המצות ולבער כל חמירא וכפי הנשמע עיני רוב גלילות איטלי' עלי העיר טריעסטא יע"א להוציא משם לחם שמים מצות לי"ט של פסח באשר ידוע ומפורסם מימות עולם כי שמה קוננת והזהירי' כזוהר הרקיע מזהירים וגם שמעתי כי גדול מאוד פזרונם בישראל המגיע לאלפים אשר עשירי הק"ק מזילי' זהב מכיסם וכספם לצורך מצוה הנ"ל ולפרנס עניי ישראל יהי כן ה' עמכם. אמנם לעומת זה שמוע שמעתי לא כן ולא נכון ידברו ויתנהגו בשמירתן לישתן עריכתן ואפייתן כי בעו"ה נמסרו דברי' העומדי' ברומו של עולם ביד נערי ישראל המנוערי' מכל חכמה ומדע ומכל דת ודין והנה חמץ חיובו כרת והנזהר ממשהו נמלט מכל חטא ועון כל השנה כולה מ"ע של אכילת מצה משומרת בליל פסח היא יחידה נשארת לנו מכל מצות אכילה שבכל התורה אין לנו פסח ולא קדשי' לא תרומה ולא מעשר שני רק מצוה א' משנה לשנה ואם גם היא לא תועילה בידינו בשלימות ולא עוד אלא כי תחת יופי שיהי' האכילה של כל ז' ספק אי' כרת ולא עוד אלא שיכשיל בזה רבים ח"ו וגם נוציא על זה אלפים הייטב בעיני ה' חלילה חלילה:
הנה אנחנו מקפידי' שלא יהי' ולא ישהה מתחלת נתינת מים לקמח עד שתוציא המצה מהתנור אלא ב' או ג' מינוטין אע"ג דשיעור חימוץ הוא י"ח מינוטי' מ"מ במדינתינו זריזי' במצוה זו אפי' הפחותי' ובכל זה חלילה ללוש עיסה כשיעור חלה כמבואר בש"ס וש"ע קפידא לפסחא כי אם העיסה יותר גדול משיעור חלה אין ידים שולטת להצילן מחימוץ וגם שלא יהא שום חמימה בחדר ששם עורכי' המצות עד שיניחנו על הפאל"ה שסמוך לנתינה לתנור ממש אפי' כרגע כמימרי'. ואמנם שמעתי מפי הרב הצדיק מו"ה בנימין פאלנר נ"י וגם ראיתי במכתבו סדר אפיית מצתכם ילושו עיסה גדולה מאד מאד ונערי' קטני' בתורה ובחכמה יעסקו בו והוא בספל אפי' חצי שעה אלא שלפעמים הנער מטפח עליו ביד מקום עסק ועסק זה עושק נפשות הוא ועוד כמה מצות מסודרי' זו אצל זו לתנור הניסק ושוהים שם בחום גדול טרם ינתנו אל תוך התנור ואין ספק שכל א' מהנ"ל גורם חימוץ הן גודל העיסה הן השיהוי זמן רב כנ"ל הן החימום אצל התנור והמהדרים במצות האופים מצות ע"פ לוקחי' עיסה קטנה מהעיסה כשיעור הנצרך לו וחולק ממנו מצות להעורכי' ומסייעים והנותר בידו חוזר ונותן לבעלי העיסה הגדולה המה הנערי' השומרי' תמיה נשגבה בעיני איך היתה הוראה הרעה הזאת בקהל עם ה' שומרי תורה ויראי שמים. גם שמעתי אופי' מצה עשירה מי פירות עם תערובות מים רחמנא ליצלן ואופי' אותה במחבת ואילפס אשר הסיקו מבחוץ אלו לא שמעתיו מפי נאמן רוח לא האמנתיו:
כמדומה לי המכשלה הזאת תחת ידם כי משנים קדמוניו' הי' הנערי' בקיאי' בהלכה כמו שאחז"ל בדורו של חזקי' מלך יהודה בדקו מדן ועד באר שבע ומצאו אפי' קטני' שבישראל בקיאים בהלכות טומאה וטהרה כך הי' אז בימי קדם הנערי' בחורי' לומדי תורה ויראת ה' ואז סמכו גם הדייני' וחכם הכולל עליהם:
ומן אז והלאה בעו"ה לא אכשור דרי ונשכחה תורה מהדיוטי' הללו וגם יראת ה' אין בלבם ע"כ התחזקו והתאמצו אתם אצילי ישראל ועשו כמו שאנחנו עושים פה היום בכל בית אפיית מצות עומד יומם ולילה משגיח א' בן תורה המשגיח על העושי' להשמר מכל מכשול ועל כל זה תלמידי חכמים שבעירנו סובבים בכל יום פעמים פתאום בכל בתי אפיית מצות לראות מה ומי העושי' והאופי' וכל דבר קשה אליהם יובילו והמה יורו יורו:
ונא אהו' אחיי אל נא תרעו ותרעימו עלי לאמור מי זה בא לרדות אותנו בתוך עירנו הלא אתנו חכם הכולל ולומד תורה אל תאמרו כן ידעתי כי החכם נקי מכל אלה כמ"ש לעיל וגם אם בא לחדש דבר אשר לא שערום קדמונים יאמרו ראה זה דבר חדש הוא ואין נביא לעירו ואני לבי בוער בקרבי אם אחשה ח"ו כי בטוח אני בענות צדק של הרב החכם ובתומת יראת מנהלי עם ונגידהם כי יקבלו וישמעו ואזכה בזכות הרבים ובזכות זה נזכה לאכול מצות בתוך אחינו בעיר הקודש ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים ונעלה עולות מרווחים ונשכון משכנות מבטחים הכ"ד החותם בברכה א"נ. פ"ב נגהי ליום עש"ק יו"ד שבט לסדר לחם מן שמים - כליל"ת יופ"י לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ: