שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קפט
שלום וכ"ט לי"נ הרב הגאון מחו' החרוץ המופלג המפורסם כקש"ת מוהר"ר קאפל נ"י זית רענן יפה פרי תואר אב"ד ור"מ דק"ק ווערבאף יע"א:
ברך לקחתי על חיתון הנעשה יפות וברך אשיב וכן למר ולביתו ששון ושמחה ישיגו וכל טוב לא יבצר וכה"ג מבני הבח' החתן שי' ויתגדל בתורה אמן:
ואשר בדק לן אודת תפילין אשר אות וי"ו נתקלקל הדיו ונפרד מעובי האות ומ"מ נשאר כדי הכשר וי"ו ונפשו היפה בשאלתו אי שרי להוסיף דיו חדש לעבות האות כמו שהי' או איכא למיחש שמא שוב אחר זמן יתקלקל גם השריטה דקה הנשארת עתה מהכתב הישן ויבואו להכשיר ע"י כתב החדש עובי הדיו שמוסיפים עתה ואז יהי' שלא כסדרן שוב כ' בחריצתו להבי' ראי' להתיר ממ"ש רדב"ז הביאו מג"א סי' ל"ב ס"ק ל"ג וז"ל מצא וי"ו או יו"ד יתירה יגרור אותה ויעבה קצת אות שלפניו וכו' אם כן שמע מיני' דלא חיישינן להנ"ל אלו דבריו ודפח"ח:
הנה הא דפשיטא לן אחר שכבר נצטרף הדיו עם האות בהכשר ושוב כשנתקלקל השריטה הישנה חוזר לפסולא לא הביא לזה שום ראי' וצריכא רבא אמנם דין כזה מבואר במס' שבת קי"ב ע"ב ובעירובין כ"ד ע"א גבי סנדל שנפסקה א' מאזניו ומבואר שם בתוס' בתקלה כשקבע האובן ותיקן הסנדל נצטרף ונעשה כלי א' וטמא מדרס ומ"מ כששוב נפסק השני ותיקנו אמרי' פנים חדשות בא לכאן ונטהר למפרע וילפי' שם בעירובין מטומאה וטהרה לענין איסורא גבי הוקף לדירה יע"ש וברמב"ם ספ"ז מה' כלים א"כ ה"נ דכוותי' דאע"ג דכל זמן שצורת האות קיים וכשר כל מה שמוסיף דיו לעבות האות הרי הוא מצורף ומתקדש בקדושתו ממש מ"מ אח"כ כשנתקלקל הדיו הישנה ויהי' ההכשר כל האות ע"י הדיו החדשה מופסל בתפילין משום שלא כסדרן:
ומ"ש אם יש לחוש לכתחלה שלא לעבות משום חשש הנ"ל לכאורה כן מצינו כמה פעמים בש"ס וגדולה מזה לר"א דס"ל עדי מסירה כרתי ויש עדי מסירה לפנינו רק חתום בעדי פסולים מודה ר"א במזויף מתוכו דפסול משום דלמא אתי' למסמך עליה' כמ"ש תוס' גיטין ג' ע"א ופסול אפי' בדיעבד ומכ"ש דהכא עכ"פ לכתחילה יש לחוש ומה דמייתי ראי' מרדב"ז הנ"ל לפע"ד אינו ענין לכאן מתרי טעמי חדא מה"ת לחוש שתתקלקל הדיו הישנה אדרבא החדשה שנכתבה עתה על הגרד דרכה להפריד אבל אותה שנכתבה מעיקרא אין חוששי' לה משא"כ הכא שאות זה כבר התחיל להתקלקל סופו להפריד לגמרי ותו התם אין לפסול ס"ת כשר מפני יתר אות א' שאפשר לתקנו משא"כ הכא הרי הוא כשר לפנינו בלי שום תוספת דיו רק משום זה אלי ואנוהו נייפהו בתוספת דיו וכיון דאיכא למיחש דנפיק מיני' חורבא אין ראי' משם להתיר ע"כ שב ואל תעשה עדיף:
ולכאורה הי' אפשר לומר אפי' בס"ת דכשר שלא כסדרן מ"מ אי נפרדה הדיו הישנה וקאי אהחדשה אפשר הו"ל כמו תעשה ולא מן העשוי דעשי' ראשונה הוה כמו הטיל למוטלת דלא הוה עשיה אפי' מסיר ציצית הראשונים אח"כ למ"ד יעיי' בטש"ע סי' יו"ד ס"ו ויעי' ב"י אפי' למכשירים התם יש לפסול הכא כמובן אלא כבר כתבתי לעיל בשם התוס' בשעת תיקון אוזן נצטרף ונעשה כסנדל ממש וה"נ בשעת תיקון האות ליפותו ע"י הדיו החדשה נתקדשה והועיל במעשיו א"כ לא דמי להטיל למוטלת דלא פעל כלום והוה לי' כמו נעשה מאליו משא"כ ע"כ בס"ת דלא בעי כסדרן יש להכשיר אבל עכ"פ בתפילין יש לחוש לכתחילה הנלענ"ד כתבתי וחתמתי בחותמי ברכות באהבה רבה א"נ. פ"ב יום ד' ער"ח אדר שני תקפ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: