שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קנח
שלומים מרובים לידידי הרב המאה"ג החרוץ המפורסם רבי' דעמי' וכו' מו"ה ליב נ"י:
הזקיקני המוכ"ד כ' יודא ליב מפה לצאת בשורתיי' אלו בפרקי דכלה זמן הלכה ותוס' והוא חוץ לדרכינו להיות עקימת שפתי מעשה זוטא להעיד שמפורסם אצלי מפי מגידי אמת שבנו כ' דוד הוא יותר מבן עשרים שנין וגם יודע לישא וליתן בשלו מכמה שנים אך ההכרח לזה העדות לא ידענא כי כפי הנשמע בני כ' הנ"ל המה יורשי דאוריי' של המוריש ולו יהבינא שציוה בכך לאו כל כמיני' ואולי משום מצוה לקיים דברי המת והי' באופן שכ' הסמ"ע סס"י ר"ץ כי לולא כן אפטרופס לזקונא לא מתבי' וזה מבואר היטב בש"ס והרמב"ם ס"פ מה' נחלות ובש"ע ח"מ סי' ר"ץ וגדולה מזה כ' הראשונים בגיטין פ' הניזקין דאפילו לקטנים יהבינין להו ללמוד להם ארחת עולם ומו"מ, והנה המכ"ד כ' יודא ליב בקש ממני להמליץ בעדו שימסור לו מר נ"י גם החלק בנו האחר כ' נחום שיצא לדעת זה כמה שנים ולא נודע מה הי' לו ודינו מבואר בש"ע סי' רפ"ה שאינו מהראוי' להוריד קרוב לנכסי' כאלו מ"מ כיון שאפטרופסת של מר קיימת רק להלות על ח"כ ויש לו בית פה ברחובותינו והוא מקבל עליו לתת מזה ריווח ולשבח המעות כמו אחר הגם שלא נודע שום היתר ביתומים גדולים אפי' בריבית דרבנן כמבואר בי"ד סי' ק"ס וגם להלוותם ע"ד היתר לא ידעתי שלא בידיעתו לקבל עליו הפסד יתר מהראוי' מי הרשה לנו מ"מ נראה פשוט דהאפטרופוס יעשה כמו שעשה בשלו ע"ד היתר ויותן לאביו כמבואר בש"ע ח"מ רפ"ה הנ"ל דשלא בתורת אפטרופוס מהראוי ליתן להאב נכסי קטן וה"ה נכסי זה היוצא ולמר נ"י משפט הבחירה בזה כתבתי בחפזי כאשר רמזתי לעיל והי' זה שלום למר ולתורתו. משה"ק סופר מפפד"מ: