שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קנז
שלום וכ"ט לתלמידי הרב המופלג מו"ה אהרן נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ט טאטיס יע"א:
על דבר שאלתו בצוואת ש"מ אשר עשה איש אחד זה כמה שנים והלך לעולמו ושבק חי' לכל ישראל ולכל רבנים וכתב בצוואה בסימן ה' בלשון זה איך שענקע אן החברא דביקור חולים פה פינף הונדערט גולדען לחלוטין לצמיתות עלמין ובסוף הצוואה כתב וזה לשונו אללעס וואס איך פערמאכט אונד פערשענקט האבע איזט ניכט אין בארען דא, זאנדערן אין שולדען אונד פערשידענע פראדוקטען, זאללטען זיא שטייגען אדער פאללען אין פרייז זא ווירד אללעס פראפארציאנירט איינען יעדען גלייך. והנה אשת העושר הנ"ל וגם בן אחד יורש גדול הי' בשעת מיתה והם נושאים ונותנים בתוך הבית ונתנו לחברא הנ"ל בכל שנה ושנה הרווחים מה' מאות זהו' ועתה הגדילו היתומים אשר היו קטנים באותו זמן וחשבו ועלו הרווחים לחמש מאות זהו' וטוען היתומים מעתה אין עלינו שום חוב כי חשבנו הרווחים לקרן מאחר כי אין דעת אבינו ז"ל שיהי' סך הנ"ל להיות קרן קיימת לנושא פירות בכל שנה ושנה כי הלשון לחלוטין ולצמיתות עלמין מורה שמיד יכולין החברא לעשות עם הקרן כפי צרכם ולא שיגדל המעות:
ומה שנתן אחינו הגדול לשם ריוח טעות הי' בידו לפי שסבר שזה הי' דעת של אבינו ומעתה טוען היתומים הנ"ל אחת משתים או שהקרן יתחלקו ליורשים או שהבן הגדול מאחר שעשה שלא כהוגן לפי דעתם הוא ישלם להם מהקרן כפי חלקם ועל נשאלתי מאת הנגיד הנ"ל מאחר שהוא כעת ממשפחתינו ודבריו נשמעים אצלם לכן רוצה לידע הנגיד הנ"ל דתי תורתינו הקדושה הדין עם מי ונפשי ידעת מאד את מך ערכי ובפרט בדיני ממון לכן באתי לשאול את פי אדמו"ר הרב הגאון נ"י:
פה בקרית חוצות אין לי ספרים אפי' לציין מ"מ בדין פשוט כזה אשיב מיד כפי הנראה דעת המצוה שיזכו מקבלי מתנותיו מיד ככל צוואת שכ"מ והרי הוסיף שאפילו יתייקרו הנכסים קודם פרעון למקבלי מתנות יזכו גם הם בהריוח לפי ערך נמצא זכו בני ח"ק מיד ברגע מיתתו בסך ה' מאות זהו' שלהם וידוע דרך ח"ק לסגל המעות ע"ד היתר או ריבית גוי עפ"י דינא דמלכותא ו' פראצענטא או לקנות פאפירען בעד ה' פראצענטא כידוע והוה ריוח שלהם מבורר והמבטל כיסם חייב לשלם עפ"י פסק ש"ע ח"מ סי' רצ"ב סעי' ז', אלא הש"ך שם סקט"ו נוטה לדעת המהרש"ל דאינו אלא גרמא בניזקין וכן נראה ממ"ש סימן ס"א סק"י ויעיי' ש"ע סס"י פ"א ובי"ד סי' קע"ו בש"ך ס"ק מ"א וא"כ אם עדיין לא הי' נותן להח"ק פרס שלהם שנה בשנה והם באו להוציא מידו קשה להוציא נגד הנ"ל אך כיון שלא רצה להיות גרמא בניזקין ובפרט בנזק צדקה לעניים ועשה את שלו ושילם להם הזיקם בכל שנה ושנה אין לנו לומר ששילם על הקרן ולשויי' גרמא בנזקי צדקת עניים ואפי' בניזקי אחר נמי לא, והיינו במה שהי' היזק מבורר ששה פראצענטא עפ"י דינא דמלכותא שהי' יכולים להלות בהיתר ואמנם האח הלז צריך לברר להיתומים שגם הוא הי' עושה זה לטובת המו"מ שלו שנשא ונתן לטובת היתומים כדי שירוויחו נכסי היתומים בכך ואם אינם מאמינים לו ישבע על ככה ואם לא ישלם להם הפסדם ואו יש בידו פטור שבועה מהממנה אותו ומעלתו בפנים ואחתום בברכה א"נ. יערגן יום א' כ"ג מנחם תקצ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: