שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קו
שפעת גמלים ישאו שלום וכו' לי"נ מחו' הרב הגאון הגדול המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מוהר"ר בונם נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מ"ד יע"א ולנוות ביתו ובפרט לבנו הקטן הילוד שמואל יחי' יזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמע"ט אמן:
מרוב טרדותי בימים שעברו לא יכולתי ליי"ח לפר"מ מחו' הגנ"י ואתו הסליחה ממו"ח הגאון נ"י קבלתי מכתב והנה הוא לוטה פה:
אורות קושיי' מו"ח הגנ"י בגטין ח' ע"ב הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין הא מטלטלין בכלל נכסים וכן מבואר בב"ב ק"נ ע"א ועיין ב"ב ס"ב ע"א תוס' ד"ה ואינו וביותר ברא"ש דגטין למעיין וקשה א"כ איך נקנית אפי' קרקע הא מטלטלי אינם נקנים בשטר ונימא מתוך דלא קני מטלטלי לא קני נמי קרקע למ"ד המקנה מטלטלים ומטבע בחליפין מתוך שלא קנה מטבע לא קנה כלל אפי' הנכסים כמבואר בסי' ר"ג סעי' י':
והנה יפה כ' על זה מחו' הגנ"י דהמטלטלים נקני' באגב קרקע ויותר הי' לו לומר דמיירי שצבורים ומונחים על הקרקע ומשתמרים על דעת העבד וניקנים לכ"ע מטעם חצר ויעיין סברות אלו בר"ן פ"ק דקידושין אשר הי' נגד עיניו. והנה מו"ח הי' יכול להקשות ק' זו בדוכתי טובא כגון הכותב כל נכסיו לבניו הוא ואשתו ניזונים מהם בכתובות מ"ט ע"ב ומבואר שם דמיירי במטלטלין וכן הכותב כל נכסיו לאשתו ודוכתי טובא אלא דהתם מצינו למימר לאו דוקא כותב שיהי' נקנים כולם בשטר א' אלא שעשה קנין הראוי לכל א' וא' קרקע כדאית להו ומטלטלי כראוי להם ומעות כראוי להם ואח"כ נכתבו כולם בשטר א' מה שא"כ הכא בגטין ע"כ מיירי שהנכסים כולם ניקנים בשטר הזה וזה השטר בעצמו יהי' שטר חירות להעבד אבל אי אין הקנין ע"י השטר איננו נעשה שחרור להעבד וא"כ גם תי' הנ"ל ליתא:
והנה דברי הסמ"ע סי' ר"ט במ"ש לחלק בין דבר שלא בא לעולם למטבע בחליפין דדבר שלא בא לעולם אינו בר קנין כלל משא"כ מטבע הוא הלכתא בלא טעם וסברא כלל מה בין זה לזה והנה דבריו לקוחין מגליון המרדכי בפ' מי שמת סי' תר"ה ודבריו צריכין ביאור כי שם כ' רבנו שמחה דקנה מחצה דאלת"ה בפ"ק דקידושין מה צורך לקנו' מטלטלין אג"ק תיפוק לי' דקנה הכל ושוב כ' דאינו דומה לקני את וחמור דהתם לא הוי בר קנין כלל ומפרש הגליון דכוונתו לאפוקי ממאן דס"ל לא קני כלום קמ"ל דהתם אינו בר קנין יע"ש ואני אומר דרבנו שמחה בא למלאות דבריו הראשונים במה שהוכיח מש"ס דקידושין דלא קנה הכל וא"כ יקשה ק' זו אמ"ד בש"ס קני את וחמור קנה הכל ומכש"כ קרקע ומטלטלין דקנה הכל לאותו מ"ד ותקשי לאותו מ"ד דהיינו רב ששת תיקשי לי מתני' דנכסים שאין להם אחריות וכו' למה לי אגב וע"ז תי' התם חמור אינו בר קנין כלל ואדם יודע שאין קנין לחמור וגמר ומקני הכל לאדם משא"כ קרקע ומטלטלין אין אדם יודע שאין המטלטלין ניקני' בקניני קרקע כיון שהם בעלי קנין בעולם לא שייך לומר אדם יודע משום הכי אפי' רב ששת מודה דקנה רק מחצה ואולי ממילא י"ל נמי לרב המנונא דסבירא לי' כיון שאדם יודע שאין קנין לחמור השטה בו' ואמר קני את וחמור רוצה לומר כחמור אבל בקרקע ומטלטלין ס"ל קנה מחצה עכ"פ וה"ה במטבע ומטלטלין זה הוא כוונת רבנו שמחה [ועי' לעיל סי' ק"א]:
ואמנם מ"ש הסמ"ע כן ביישוב רמ"א דחייש לדיעה דפליג ארבנו שמחה וס"ל לחלק בין מטבע לדבר שלא בא באותה הסברא עצמה ליתא דא"כ עשית אותו רבנו שמחה והדבר מובן וצ"ע מ"מ בגוף הדבר אפשר לפי הלשון דש"ס דב"ב שטרא למטלטלי לא עבדי אינשי מדתלי' באינשי וכן פירשב"ם שם משום שאי אפשר לפרש ולצייר סימני' ומצרי' משמע שאדם יודע שאין מטלטלין ניקני' בשטר קנה הכל לכ"ע ומתני' דקידושין נקטה שטר אגב גרירא דאינך ואין לי פנאי לעיין כלל ולא באתי אלא לשלוח לידו הרמה מכתב מו"ח הגאון נ"י ויעכ"ה לשלוח לק"ק א"ש ג"כ ואסיים בכל חותמי ברכות דברי הטרוד מאוד לא יאומן כי יסופר. פ"ב יום ה' ט"ז טבת תקע"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: