שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן עו
עוד על הנ"ל:
הגיעני נועם מכתבו עם קצת השגות על דברי והאמת כי להיות הדבר אינו נוגע בדבר הלכה למעשה רק ק' ופירוקא בעלמא וגם כי כבר גליתי דעתי דעיקור הק' על הש"ך איננה קשה כ"כ ולא נכנסתי בה רק לפלפולא בעלמא ובכל כי האי אין מדרכי להאריך כ"כ בפלפולי' כאלו מ"מ שלא יאמר ח"ו כי דבריו אינם ספונים וחשובים אשיבהו במהירות וחפזון רב:
ואבוא מן המאוחר אל הקודם במ"ש לחלק בין עד מיתה לתובעו עפ"י אותו עד עצמו דה"ל יודע בבריא שיודע לו עדות אני לא כן עמדי לא מבעי' כשהעד עצמו אמר לו חוץ לב"ד יודע אני לך עדות וחזר והשביעו אפשר דה"ל רק פיטומא מילי בעלמא מ"ש תחלה שהרי עתה חוזר והכחיש וכל מה שאדם אומר חוץ לב"ד אין בו ממש אלא אפי' אמר לו איש אחר פלוני זה יודע לך עדות ועדיין עומד בדבורו נמי ה"ל ספק לא מבעי' כשזה האחר אומר מפי אותו העד דלא עדיף מני' דידי' אלא אפי' אמר אני הייתי באותו מעמד וזה מכחישו נמי ה"ל טענת ספק ובלאה"נ קשה לאשכוחי טענת ודאי אם לא הי' הבע"ד בעצמו באותו המעמד וייחד לו עדיו ויעיין עוד במ"ש ר"ן ריש פרק כל הנשבעים:
ומ"ש דלפמ"ש תוס' כתובות י"ח ע"ב וב"מ ה' ע"ב לא מפסיל חשוד מן התורה אגב שיטפי' כ"כ הם לא כ' אלא בגזלן אבל החשוד על השבועה פשוט הוא דפסול לשבועה מן התורה לכן הוצרכתי למה שכתבתי:
כל מ"ש בהא דאין אדם פורע בתוך זמנו שכח דכל פלפולינו הוא לאביי דס"ל אדם פורע בתוך זמנו ואע"ג דבגוף מנה ומאתים אפשר דיש לפקפק קצת ע"ז מ"מ כבר הארכתי אני במקום אחר דלכל הפחות חיישי' לצררי לאביי ורבא ומכ"ש בנכסי צ"ב:
גם מ"ש דהטור דס"ל כתובה דרבנן ע"כ לא ס"ל ממ"נ שלי הנה לפי מה שהעתיק מעלתו דברי תשובתי שבניתי הממ"נ על העדאת ע"א אינו ענין לכאן דודאי השתא דתיקון רבנן כתובה לא מצי למימר אי בתר דאורי' אזלת לית לך כתובה דהשתא דתיקון תיקון ולא כתבתי הממ"נ אלא אע"א וכפלתי זה כמה פעמים בתשובתי והכל רק אע"א והחלוק מבואר אלא שראיתי בגוף תשובת הנשאר בידי שם כתבתי גם הממ"נ על כתובה וחזרתי ומחקתיו וכתבתי ע"א במקומו וע"ש בד"ה ואין להשיב וכו' ואולי טעה המעתיק וכ' גם המחק:
ומ"ש שהש"ס קאמר מרענא שטרא אפי' בשטר מקויי' דסתמא קאמרי' האמת אתו בהא בלי ספק דש"ס מיירי בשטר מקויים דבשטר שאינו מקויים בלאה"נ מהימן למ"ד מודה בשטר שכ' צ"ל אבל מ"מ אינו ענין לדידן התם בש"ס מיירי שאומר ע"א שפרעו אז מרענא אפומי' ואנן שקלינן וטרינן באומר ע"א שהוא חשוד דגם כשהי' חשוד ממש קשה לפסול שטר מקויים מכ"ש כשאין כאן ברור גמור שהוא חשוד רק עפ"י ע"א דקים לי' בגווי' גם מ"ש מנ"ל לר"פ דלמא דוקא בכתובה אמרה רבא משום קולי כתובה הקיצור שבדברי גרם שהקשה כן כי הלא גם נפשו יודעת מאוד כי אפי' אי נניח דהחשוד עפ"י ב' עדים מפסיד אפי' ביש שטר מקויים בידו מ"מ אינו ברור כ"כ שפרוע הוא כי אף עפ"י שהוא חשוד אפשר שלא נפרע משא"כ ביש כאן עידי פרעון שאז נדע בברור שזה השטר פרוע הוא וזה ברור ופשוט וה"נ בע"א דקים לי' בגוי' א"נ נימא דמקולי כתובה הא דמהימן ולא במקום אחר מ"מ כיון דחזינן דמהימן לשויי' אתתא חשודא ועי"ז תפסיד הכתובה אעפ"י שאין ברור לנו שנפרעת א"כ נהי דע"א בכה"ג בשאר שטרות לא מהני היינו במעיד אחשודא משא"כ במעיד אפרעון ממש מעיילי' חד דרגא והי' לן להאמין לארועי שטרא לכל הפחות ושפיר הקשה ר' פפא וא"כ אכתי יפקפק על זאת הסברא היינו אי הייתי אומרה לאמתיתי מ"מ הלא לא אמינא אלא ליישב סברת המקשה דלא לשויי' טועה כ"כ ורבא עדיפא מני' משני האמת וה' יודע כי לא קריתי כתבו רק כהולך ע"ג גחלים כי מאוד טרידנא בכמה עניני ציבור ולא רציתי לעכבו מפני הכבוד. הכ"ד פה ק"ק מ"ד כאור בקר עש"ק ב' דר"ח תמוז דהאי שתא תקס"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: