שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן סג
שלמא רבא לתלמידי ידידי וחביבי התורני החרוץ מו"ה ישעי' נ"י:
נועם מכתבך מיום טוב מנחם הגיעני שלשום על ידי ר' בנימן נ"י ע"ד שאלתך שנית אודת פרעון החובות עפ"י פקידה החדשה ושינוי מטבע באנקא צעטעל מהקיר"ה הנה בפקידה נומרי י"ז נאמר כל ח"כ שהגיע זמן פרעון שלו קודם יום הפקידה אינו משלם אלא ב"צ הישנים ולהיות כי הי' נ"ל בפשיטות שגם זה נוגע לחק המלך וא"א לפרש ע"כ הוריתי הלכה למעשה ביתמי שהי' להם ח"כ על א' בלי שום זמן כ"א בכל עת שיתביענו יהי' זמן פרעון אלל"ע ציי"ט בגעה"ר והיתומים נגשו את הלוה כמה פעמים קודם הפקידה והוריתי דה"ל כהגיע זמן קודם הפקידה ולא נשתלמו אלא מהישנים הפחותים ושוב אירע כן ביתומה שהי' כאן והי' לה מעות בק"ק נ"ש ושלח לי הגאון אב"ד דשם ג"כ סכום המעות ההוא מהישנים הפחותים אמנם שבוע זו קבלתי מכתב מהגאון הנ"ל שלדעתי דין הנ"ל הוא ספיקא דדינא ואין להוציא מהמוחזק לא מלוה למלוה ולא ממלוה ללוה והדברים עתיקים:
אודות שטרי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון גם בזה איניני שוה עם הגאון הנ"ל וכך דעתי הקלושה נוטה ע"ד משל מי שנתן לחברו ב' אלפי' זהו' קודם כמה שנים על שטר עיסקא ביום צאת הפקידה נתחייב לשלם לו במקום אלף מלוה סך חמשת אלפים ובמקום אלף פקדון יראה הסחורה שהי' בידו אז שהי' שוה באותו הזמן אלף זהו' כגון שסחורתו היא כסף ובעת תחלת שותפתם הי' לוקח ח' מאות לוט בעד אלף זהו' אמנם באורך זמנים הללו נתיקר הכסף ועמדו ביום ההוא מאה לוט באלף כסף א"כ אין לו להמלוה אלא מאה לוטה כסף אצל הלוה המקבל העיסקא וטעמו פשוט כי עד יום הפקידה הי' הב"צ חשובי' ככל מטבע בעולם ותלינן היוקר בהסחורה נמצא כל מה שנתיקר הסחורה באותן הימים הוה בכלל ריווח וכיון שהלוה המקבל העיסקא קנה הריווח של המלוה בכל שנה בעד כך וכך פראצענט"ן א"כ היוקר של הכסף ריווח שלו היא והיו יכול לסלקו באותו היום רגע קודם הפקידה בסך מאה לוטה שהי' שוים אלף זהו' נמצא יש לו בידו ה' אלפי' זהו' באנק"א צעט"ל ומאה לוטה כסף:
והנה בהגיע הפקידה הוזל הכסף שהי' שוה אלף זהו' ואיננו אלא ב' מאות זהו' ואף אם עי"ז עולה שער הכסף קצת היינו שהוזלו ב"צ הישנים ולעול' לא יגיע לסך הראשון שיהי' שוה אלף זהו' נמצא הנותן עיסקא נלקה שהפקיד בידו אלף זהו' ואינו מחזיר לו אלא מאה לוטה כסף השוים איזה מאות זהו' ופסידא דילי' הוא שהפקדון שלו הוזל ולא מצי למימר תסחיר בו ונרוויח עד שימלא הפסדו ואם כבר סחר והרוויח לא מצי למימר שהריוח מילא חסרון הקרן כדאמר להדי' בש"ס ב"מ ק"ה ע"א דהתם טעמא בצידו מדלא הודיע שהפסיד ש"מ ניחא לי' דלא לקרי מפסיד עיסקא אבל הכא מה הי' לו לצורך להודיע בדבר מפורסם ואיך יקראנו מפסיד עיסקא דאינשי וכי הוא הפסד או גרם לכך כלל ע"כ אין לו בקרנו אלא מאה לוטה כסף כפי שווים אז:
ואם הי' ביד הלוה עד עכשיו לא ישלם לו ריווח כ"א ממאה לוטה כסף פראצענט"ן כפולי' ממה ששילם לו מקדמת דנא ומה' אלפי' הלואה לא ישלם כלום והדבר מובן דמחלק הלואה אסור לקבל רבית וחלק פקדון איננו אלא שיווי מאה לוטה כסף ברגע אחר הפקידה ואז כיון שמשלם לו פראצענט"ן עבור המאה לוטה א"ככל מה שיתיקר מן אז עד עתה הכסף יהי' ללוה וטעם שישלם פראצענטן כפולים היינו משום שמתחלה הלוה לו ב' אלפים בעיסקא ועשו זע"ז לשלם יו"ד למאה דהיינו ב' מאות זהו' לשנה והדבר ידוע שאסור לקבל רבי' מחלק מלוה וע"כ הי' ב' מאות זהו' בעד אלף פקדון והי' עשרים פראצענט"ן אלא שבלשון ב"א אומרי' יו"ד פראצענט"ן שכוללי' גם חלק המלוה עם חלק הפקדון אבל לעולם הכל בשביל חלק הפקדון ועתה שאין כאן פקדון אלא שיווי מאה לוטה כסף ביום הפקידה ישלם על מאה לוטה רוחי' כ' פראצענט"ן ועל ה' אלפים מלוה לא ישלם כלום ואם פקחים הם ישלם הלוה להמלוה כל הסך שלו ה' אלפים מלוה ואיזה מאות זהו' בעד מאה לוטה כסף ואח"כ יחזרו ויתנום לו בתורת עיסקא ויהי' כל סכום המעות בתורת עיסקא פלגא על פלגא כמקדמת דנא:
אמנם הנותנים עפ"י היתר ותיקון מהר"מ ז"ל ששעה א' כלו פקדון ואח"כ כל השנה מלוה וכל הריווח נותן לו בעד שעה א' מסחר הראשון שבא לידו והרוויח א"כ בטלו כל הדינים הנ"ל וכן נוהגי' פה על פי כאשר ידעת אתה:
אודות מ"ש המטבע הישנה דמסגי עלמא אין לך בזה אלא דד"מ בלי ספק וצורך גדול הוא למלך כמובן ואין להאריך ולפרש והי' זה לך שלום וברכת השנים. פ"ב יום ג' י"ד אלול תקע"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: