שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן לא
ע"ד הק' אתוס' ר"פ שבועת העדות דס"ל מלך צריך להעיד על דבר איסור דק' א"כ צריך להעיד אסוטה שזינתה להפסיד כתובתה וה"ל ראוי להעיד ולהתחייב קרבן שבועה כבר מלתי אמורה שאין כאן ריח ק' דעכ"פ אין התובע יכול להשביע למלך להעיד לו כיון שאין חיוב העדות משום ממונו של זה רק משום איסור סוטה א"כ אין זה בכחו להשביע למלך ואם לא ירצה לעשות המצוה להעיד על דבר יהי' החטא כרוך בעקב המלך אבל אינו ענין לענין קרבן שבועת עדות שאינו בא אלא על המשביעו מפני ממונו:
והנה עתה באת אתה והוספת לומר תי' אחר אחוז בעקב תי' שלי הנ"ל ואמרת כך דע"י עדותו של מלך לא תפסיד הכתובה לעולם משום דה"ל עדות שא"י להזימן שלעולם יאמר לא באתי אלא לאוסרה על בעלה כבסנהדרין מ"א ע"א וצריך אני לפרש דבריך דרצונך בשלמא משביע עידי סוטה דלקמן בפרקין א"ש דמחויי' העד לומר לב"ד בהדי' שבא להפסידה כתובתה כדי שיהי' ראוי להזימו ותפסיד היא הכתובה על ידו שאם יאמר סתם נטמאת האשה עדיין לא יצא ידי שבועתו שהשביעו להעיד להפסיד לה כתובתה שעיקור השבועה הי' משום ממון וא"ש משא"כ מלך שאין יכול להשביע על ממונו א"כ תסגי לי' במה שיאמר נטמאת ותאסר לבעלה ולא יאמר כלום שבא להפסידה כתובתה וממילא לא תפסיד משום שאינו יכול להזימו שיאמר לאוסרה על בעלה באתי כן צריך אני לפרש דבריך כדי שיעלו כהוגן:
והנה למ"ד דרבנן בטלו עדות שיכול להזימו בדיני ממונות נתבטלו דבריך עיי' בסמ"ע וש"ך סס"י ל"ג ועדיין נ"ל באשת כהן דבאונס נמי אסירא לבעלה א"כ אם זנתה במזיד ויעיד כן לא יכול לומר לאסרה על בעלה באתי דא"כ הי' די לו לומר זנתה באונס וכה"ג כ' תוספ' בסנהדרין שם:
וכה"ג י"ל ק' השני' שהקשית אזוממי זוממי' יאמרו לפסלו לעדות באנו דא"כ מה לו להזימן די שיאמרו הוזמו בב"ד פלוני ופלוני ופלוני עדיו אע"כ רצו להפסידם זה הממון ואין בכל זה מקום להאריך הכ"ד משה"ק סופר מפפד"מ: