שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן רה
שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג החרוץ מו"ה שלמה נ"י אב"ד דק"ק העלישטאבע יע"א:
גי"ה הגיעני ויומא קא גרים לקצר באמרי' נידון הש"ץ שמשודכת ילדה ואמרה מיני' ומכווני' יומא וירחא כשהי' עמה בעירה אז בכל זה לא כל כמינה להוציא גברא מחזקתו אע"ג דקלא לא פסיק שהקול יצא ממנה אע"ג דמכוונה ירחא ויומא אולי אז אפקרא נפשה לעלמא כדי לתלות בו כיון שהי' אז בעירה ועיין גטין פ"ט ע"א ואם לא נאמר כן לא הנחנו בן לא"א וניתן יד לכל הפרוצו' אך אם יש עדים שאז בהיותו בעירה לן בסתר בצל קורתה כדרך הפרוצים בזמנינו בעו"ה אז בודאי יש אומדנא וכדימא מיני' ולא מעלמא דומה ונהי דאין להעבירו על ידי אומדנא זו אבל בודאי אין לקבלו לכתחלה וק"ו הדברים ממ"ש רשד"ם חא"ח סי' ל"ב שהעבירו ע"י קול רנון שלא כדין ומ"מ כיון שהעבירו ה"ל שוב הקבלה כלתחלה ואין מקבלי' אותו ע"ש ורמז עליו מג"א סי' נ"ג והתם בתוך זמנו הי' והומ"ל דהעבר' זה שלא כדין הוה כאפס ואין ועדיין קבלתו הראשונה קיימת מ"מ פסק כיון שירד לא יעלה מכ"ש זה שכלה זמן שלו ולחזור ולקבלו מחדש אינו נכון בשגם דלא הוה גברא דטפלי תלי' בי' כי הוא ר"ק ילך לו בגפו:
אמנם כבר כתבתי [עיין בסי' שאחר זה] הא דרגילין לכתוב זמן ג' שנים בשטרי קבלת רבנו' ומשועבדו' אינו קביעות כי מי שמע כאלה שיקבלו רב וכדומה ממקום רחוק ויעקור סיכי' ומשכי' ממקום נטוע עם אשתו ובניו וילך לו על ג' שנים למקום אחר ואח"כ יוציאוהו משם וילך לו חלילה להעלות כן על הדעת אבל מנהג ישראל תורה היא לטובת הרב והמשועבדי' שאם ירצה הוא לילך אחר ג' שנים רשות בידו אע"ג דפועל אחר כיוצא בו דהוה מלאכת דבר אבוד אינו יכול לחזור בו באמצע זמנו והאי זמנו לעולמי עד מ"מ הוא יכול לחזור אחר ג' שנים והטעם בזה מפני שאסור להשכיר עצמו ביותר משש שנים וי"א ביותר מג' שנים דה"ל כעבד עברי ויעיי' ש"ך ח"מ סי' של"ג ס"ק י"ז ואין כאן מקומו א"כ אם גם כאן הי' קביעת שבשטר החזנות על אופן הנ"ל הוה כתוך זמנו שאין מעבירי' אותו אבל אם הותנו בפירוש שלאחר ג' שנים כלה זמנו ושני הצדדי' יכולין לחזור וצריך קבלה ומנין חדש אין לנו לקבלו אם יש עדי סתירה ולינה בצל קורתה כנ"ל:
וזהו לדינא אבל אם יראה מעלתו שירבו מחלוקות עי"ז יניח ידו כי בלא"ה אין מוציא רבי' י"ח בזה"ז אפי' בימים הנוראים כשמניח ידו על סנטרו וצועק בקול עורב הצעקתו ישמע אל ע"כ מה לנו ולו ולהם אם ידחו זה ויקחו אחר במקומו גם הוא כמוהו בעו"ה ובמתני' סוף מס' קידושין קחשיב החמרי' רובם וכ' הגאון מו"ה יעב"ץ ז"ל שיש להוסיף בזמנו השולחנים רובם ואומר אני להוסיף גם המשוררים האלו בזה"ז וא' מרבותי הרב המופלג מו"ה מענדל לילג זצ"ל דיין ורב בבהמ"ד בפפד"מ רגיל על לשונו ע"ד הלצה המלך זקן וכסיל הידוע בזקנותו ישיב לו על כסא של ג' רגלי' א' חזנים שיוליכו כל תפלות ישראל אל מחוץ למחנה כקדשי' פסולין ר"ל ב' השוחטי' שיאכילו כל הקהלה נבלו' וטרפו' ג' סופרי סת"ם שיופסלו כל תפילין ומזוזות על ידם ודי לו למלך זקן בזה וה' ירחם וישפות שלומו ושלום כל ישראל ואת חג המצות יחוג בדיצות הכ"ד א"נ פ"ב יום ה' י"ג ניסן תקצ"ט לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: