שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קצז
צדיק כתמר יפרח כשושנה בעוד כפתו רעננה תחל שנה בברכת קדם מעונה ולא תשכון עליו עננה ה"ה הרב הגאון המפורסם כערוגת הבושם גן הדסים נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מהו' משה תמר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק אוהעלך יעקב משכנותך ישראל:
בקראי שם תמר וענינו מה שצ"לע מאי דפשיטא לחז"ל דדבש דכתיב בשבחי א"י בשבעת מינים שהוא דבש תמרים ולא נתחייבו בבכורים כ"א המינים המפורשי' ולא זולתם וכבר עוררני רב א' על פי' רש"י דנחמי' קפיטול יו"ד ולהביא בכורי אדמתינו ובכורי פרי כל עץ שפירש"י בכורי כל פרי אילן הם מדברי חכמים והוא תמוה ולא ידעתי פתר כ"א בעיטור בכורים לר' שמעון משנה יו"ד פ"ג דבכורי' ודוחק על כ"פ מן התורה פשוט וברור שאין בכלל דבש דהאי קרא אלא תמרים וק' לי מ"ש מקרא דכל שאור וכל דבש לא תקטירו דפירש"י בחומש דכולל כל מיני מתיקה וכן פסק הרמב"ם בסתימת לשונו רפ"ה מאיסורי מזבח והמשנה נמלך הוציא כן מש"ס שבועות י"ב ע"ב וא"כ לוקין מן התורה על כל מיני מתיקה ודוחק לומר שאני התם דכתיב וכל דבש דההיא אצטריך לרבות עירובו וחצי שיעור וא"כ מנ"ל דדבש דבכורים הוא דבש תמרים דוקא ולכאורה אי הך דראשון לארץ ושני לארץ בברכו' מ"א ע"ב סברא דאורייתא היא י"ל מדקדים דבש שהוא שני לארץ שני לגפן תאנה וכו' ש"מ שהוא דבש תמרים דאינך מיני מתיקה קים להוא לרבנן דלא עדיפי מהני אבל לא נרא' לי שיהי' זה סברא דאוריי' כ"א אסמכתא בעלמא וא"כ נהפוך הוא מדקדים בקרא תאנים ורמונים לדבש נ"ל שארי מיני מתיקה קאמר כגון תפוח וכדומה דגריעי מתאנים ורמונים ואולי י"ל מדכתי' מראשית א"כ לוקחין הראשיות שבכל המינים ואה"נ דבש כולל כל מיני מתיקה אך ראשית הדבש הוא דבש תמרים וסברא כזו מוכרחת בתוס' פסחים ל"ו ע"ב ד"ה אוציא וכו' כמו שהכריח פני יהושע שם אלא דעכ"פ היה לנו לברך מעין ג' על כל הפירות:
ולהמתיק הדבר רמוז מרא"שית תמן תמ"ר אי"ש דוכרא ונוקבא ראשון לארץ עליונה חטה ושעורה אישים עליונים וראשון לארץ התחתונה זית שמן הטו"ב ושני' לו דב"ש תמר נוקבא אלא שלא הזכיר אלא התוך דב"ש ולא הקליפה משום דעשוי' להשתנות כשהיא שופטה את ישראל נעשה במקום תומר דברה העוקצת הנ"ל ולא יאה יוהרא לנשי כאמרה לא תהי' תפארתך ועיי' מס' מגלה י"ד ע"ב ויש לי צער בסידור האר"י בביעור חמץ בגירסת סדורי' בכתב אשר לפני שם נאמר שאור שחמוצו קשה מנוקבא שיעורו בכותבת תמר נוקבא משא"כ חמץ שיעורו בכזית (ואותן שבדפוס לא ראיתי) הנה שנה משנתו כבית שמאי ובשבוש דשאור בכזית וחמץ בכותבת והנלע"ד ליישב דחזינן לב"ש ס"ל דקשיותו של שאור יש בכזית ממנו חימוץ קשה השקול נגד כותבת חמץ וא"כ למאי דקיי"ל כב"ה זה וזה בכזית נמצא ממילא שאור כתמר נוקבא וחמץ כזית דכורא כנלע"ד והנה מראשית חכמת שלמה יצא מתוק דב"ש דע"ה בינ"ה שכ"ל ואם יש לפר"מ דברים מתוקים אל ימנע טוב:
כולי האי קאמינא כאיסטרא בלגינא ועתה באתי היות כי מכותלי כתבו אשר הגיעוני מאנשי ק"ק פאטאק נראה כאלו נאמרו דלטורים לפר"מ כאלו לבי ח"ו חלוק ממנו ואחז"ל ברכות ל"א ע"ב מכאן לנחשד וכו' ולא עוד אלא שצריך לברכו וכו' וכן אקוה האמת לא אכחיד כי מרגלא בפומי כי כל האמור להלכה בש"ע היא תורה נתונה לכל ישראל בשוה ואין בודד במועדיו אכן מי שאין לו אלא תורה אפי' תורה אין לו כי זה נעשה מצות אנשים מלומדה ואב לבנים יודיע ע"כ כל המתחסד עם קונו ניכר במעלליו מה שלבו בודה לשם ה' להזיר נזיר מכל מה אשר ידבנו לבו ובזה אין סגנון א' עולה לשנים כי אין לב ב' בני אדם שוה באהבת ה' ולכן נקראים בני כושיים משונה במעשיו אך רק משונה באור"ו אבל תוכו מתאחד עם כל ישראל ואך לעשות עדה שלמה כולם יתחסדו במנהג א' לכולם א"כ היא גופי' נעשה חק לישראל ומצות אנשים וזה א"א ולכן ראיתי רבותי הגאון הפלאה ז"ל ומורי החסיד שבכהונה מהו' נתן אדליר זצ"ל והגאון מהו' זלמן חסיד ז"ל שלא המשיכו עדה מעיד אני עלי שמימי לא שמעתי מפי קדושי ישראל הנ"ל ס' הזוהר יוצא מפי קדשם בשום דרוש ותלי"ת לא זזה ידי מתוך ידם ולא חסרתי מהם וכו' ותלי"ת תלמידיהם אין פרץ וכו' כדבס"פ הי' קורא ומ"מ אין א' דומ' לחברו זה הוא מה שמרגלא בפומי ועוד אמרתי כי התפלה בנוסח ספרדי' איננו גנאי ופחיתות לנוסח אשכנזי אשר התורה מקובלת בידיהם מאבות הראשוני' יעיי' אריכות היעב"ץ בכלי' אורב אך היות כי בעו"ה נשכחו סתרי הכוונ' בצרות ויגונות ובדור האחרון העמיד' נר מזרחי האר"י זצ"ל וזכו הספרדי' שהיה מבניהם והוא גילה תעלומות בנוסחאות שלהם ואלו היינו גם אנחנו זוכים לכיוצא בו היה מבאר לנו כהנה וכהנה בנוסחאות שלנו והיות בעו"ה אין אתנו יודע עד מה ע"כ מי שרוצ' לכוון והוא אינו יודע צריך להתפלל בנוסח האר"י והיות בעוונותי לא זכיתי לא לזה ולא לזה ע"כ בנוסחא שהורגלתי אחזיק ולא ארפנו כי מה לי הכא ומה לי התם [עיין לעיל סי' ט"ו וסי' ט"ז]:
אלו דברים שדברתי מעולם אבל ח"ו לא יצא עתק מפי על גברא רבא דכוותי' שכי"ב ואם ח"ו יראה פר"מ שגם במה שכתבתי לעיל דרך עוצב בי ינחני בדרך אמת ועל פני יוכיחני יהלמני צדיק חסד אני אשא ואני אסבול ואקוה שיתפייס ויעלה זכרוני לטובה בתפלתו זכה ימלט אי נקי ועוד רגע אדבר כי שמות הקודש הם פעולת אמתיות ממה שראיתי בעיני מאיש מופת מורי כהן צדק זצ"ל ומה שחז"ל עסקו בס' יצירה וברא גברא ואמרו ישעי' אמר שם ובלע בארזא ואחתופל כ' שם וקפ"ה תהומא הוא שם מילואו של שם אל משה רבינו ע"ה הרג למצרי בשם המפורש וב"ב י"ד ע"א אמרי ר' אמי כ' ת' ס"ת וא"ל דלמא תורה ציוה לנו משה כתב היה קשה לי הלא מרע"ה כתב י"ב ס"ת ביום אחד ואי רב גובריה בזריזות מ"מ כיון שהוא בטבע המציאות אפשר שהוא כ' כל שנותיו ת' ס"ת ואם מרע"ה על ידי השבעה כ' א"כ אפשר א"כ גם רב אמי ידע זה השם ואמרתי היינו דקאמר הש"ס רב אמי לא כ' אלא השם היוצא מר"ת תורה ציוה לנו משה הוא כתב דהיינו גמטרי' קס"ח כידוע ובחי' תורה אמרתי כי מתמורת רל"א שערי אלב"ם היא הפיכת קללה לברכה בפי בלעם כי בחילוף אלף או"ר בעין עו"ר נעשה מאלב"ם בלעם ונהפוך לו לרועץ בר"ח ל"ך א"ל מקומ"ך ומ"מ השאיר קלל' לזנו"ת א"ל בנו"ת מוא"ב ומצירוף שניהם נאמר בכשלונם ואני אקניאם בל"א ע"ם כי הם קנאוני בל"א א"ל היינו בהשבעת שרי מעלה דמתחיל בלא ומסיים בלא או מתחיל בא"ל ומסיים בא"ל בפסחי' קי"א ואני אקניאם וגו' הארכתי בזה לומר שלא יחשדני כי ח"ו יש בלבי הרהור ח"ו על העוסקים בזה לשמה מ"מ צריך אני לעשו' לי רב בשני קושי' א' מאי דקיי"ל ב"הכ מותר לעשותו בהמ"ד דלא כר' יוחנן במגל' כ"ז ע"א ואיהו יליף לי' מהגדולו' אשר עשה אלישע ואלישע ברחמי עביד אולי נימא להלכתא קיי"ל דלא עביד ברחמים אלא בהשבעה ותו קשי' לי מנ"ל לרבותינו להתיר זה כי בתורה אוסר מכשף ואחז"ל שמכחיש פמליא של מעלה ועיי' היטב בלשון רמב"ן פ' שופטי' וקרא מסיים תמים תהי' אם כן מנ"ל לחלק בין מכחיש פמליא של מעלה ע"י שדי' או מלאכים או שארי השבעות עכ"פ מכריח כח של מעלה נגד הטבע ואין ראיה משמות אורים ותומי' שרמז רמב"ן פ' תצוה שאלו אינם מכחישים ומכריחים כלום נגד המוטבע וכשאני לעצמי היה נ"ל דפמליא של מעלה היינו שרים העליונים אשר שמים משטרם בארץ לאמור לעשב גדל וכשכבר יצא שפע מתח' ידם להריק לצינור ההוא ואד' בא להשביע כחת התחתוני' שבעולם העשיי' לשנות משטרם אשר בארץ הוא מכחש פמליא שלהם ואהא איכא קפידא ויעיי' פרש"י ס"פ היה קורא דפמליא של מעלה היינו אותם שרים ואסור להכחיש כחם אך לשנות כח עליון גבוה מעל גבוה טרם בוא השפע לאלו מנצח כח שלמעלה ע"י שמות הקודש ע"ז אחז"ל זמרו למלך שמנצחים אותו ושמח פסחים קי"ט ע"א וכבר הי' נ"ל שירידת המן במדבר מ' שנה לא היה דבר חדש אף עפ"י שחז"ל יחסוהו לבין השמשות מ"מ נ"ל שהיה אותו הרוחנית ושפע אלקי מצינורי מעלה שהי' מעותד לירד על תבואת ז' עממי' שבא"י בעת ההיא ואכלו מקבלי תורה הפנימי' ולאמורי' נשאר המוץ והקליפ' והיינו דאמר להו כלב לחמנ"ו הם סר צילם מעליהם וה' אתנו ר"ל כח ה' אנו אוכלים וכל כח חיוני שלהם היא מלחם חצוני שלנו וזה כמוץ יסוער מגרן וכעלה נבל [עיין בסי' שאחר זה]:
וכה אמרתי בשמן דאלישע דכתי' אין עוד כלי ויעמוד השמן ואחז"ל עמד שער השמן שנתיקר השער ואיך היה זה אך לפע"ד הנביא המשיך כל צינורי השמן שהי' ראוי להשפיע אל הזיתים המשיך כולם לתוך כלי האשה וממילא נתקלקלו כל הזיתים ונתייקר השמן כנלע"ד אראה מה בדעת פר"מ וישיבני דבר ה' לשד השמן וכצפיחת בדבש ויה"ר שתתחדש שנה טובה ומתוקה ויעלנו מצולה עמוקה עלה נעלה במסילה אשר בית אל עולה כה עתירת א"נ פ"ב יום א' י"ב אלול תקע"ח לפ"ק משהק"ס: