לדלג לתוכן

שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קסב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג ומפואר כש"ת מו"ה שלמה נ"י אב"ד דק"ק האלישטאבע יע"א:

ע"ד מי שנפל לו ספק ביום יא"צ שלו וכבר התענה כמה שנים ועתה שכח אם הוא ביום כ"ה או כ"ו סיון וק' עליו לישב בתענית ב' ימים רצופים מה יעשה נלפע"ד פשוט דיתענה ביום הראשון וישאל על נדרו ביום שני בין למ"ד התענית משום דלא לרעי' מזלי' דנפשי' ובין למ"ד משום כבוד אביו להקל לו מדין של מעלה אע"ג דלא שייך הכא זריזין מקדימים למצות כבוד אב דהרי אנו מסופקים איזה היום שהאב צריך לאותו הכיבוד איזה יום הוא יום דינו ולא שייך הכא זריזי' לכיבוד אב וגם לא שייך אקדומי פורענתא לא מקדמינין כדאמרי' בט"ב מאחרי' אע"פי שהי' ראוי להקדימו כי בהקדמה יהי' עכ"פ בתוך ימי אבל ז' ח' ט' אב משא"כ במאחרים ליום יו"ד אב למאן דלא חש לרובו של היכל שבו נשרף א"כ כבר עבר זמנו וכבר כתבתי במק"א דהך מ"ד ס"ל כיון שבאו בה פריצים נתחללו במס' ע"ז נ"ב ע"ב וא"כ מכיון שהודלק ביום ט' מיד נתבטלה קדושתו ואין מקום ליום יו"ד וע"כ הוה ס"ל לרבי פ"ק דמגלה כיון שנדחה ידחה ואפ"ה קיי"ל מאחרים ולא מקדימי' מ"מ הכא לא שייך זה בשלמא התם אנו קובעים לנו יום אבל ותשובה ומאחרין ולא מקדימין אבל הכא מי יעלה לנו השמימ' אם אמת הוא קמא שמיא שמת ביום כ"ה מה יועיל תעניתינו ביום כ"ו ונ"ל יתענה ביום כ"ה דאפילו לו יהי' למחר שמת ביום כ"ו מ"מ הרי מקדים תפלה לצרה או לצרת עצמו דלא לרעי' מזלי' למחר או להקל מאביו דינו למחר אבל להתענו' רק ביום כ"ו אם קמי' שמי' גלי' שמת ביום כ"ה וכבר איתרע מזלי' של זה וכבר נידון זה בדינו ומה שעבר עבר אמנם מ"מ לכשיגיע יום שאחריו אי הוה רק ספק דרבנן היינו אומרים כיון שכבר התענה בראשון שוב הוי לי' ספק דרבנן ולקולא כמו שכתב הר"ן פרק קמא דמגלה ועיי' במ"ל פ"ג מהל' מגילה [ולעיל סימן קס"א] אך הכא מצוה דאורייתא דנדר הוא דאורייתא אע"פי שאיננו קונם מ"מ קבלת תענית וכל קבלה מצוה דאוריי' הוא מבפיך זו צדקה וכמ"ש הר"ן פ"ק דנדרים ח' ע"א וכעין קבלת נזירות וע"כ ביום כ"ו ה"ל ס' דאורייתא וישאל על נדרו כמ"ש מגא בעט"ב ונ"ל אפילו אי היה יום כ"ו מובחר מ"מ זריזים מקדימי' לשוב אל ה' בתעני' ובתפלה וקידוש שמו ברבים כדעת הרדב"ז ח"א סימן י"ג ודלא כח"צ סי' ק"ו וכבר הארכתי בזה במ"א ודלא תיקשי מפ"ק דמגלה וי"ו ע"ב דמשום מסמך גאולה לגאולה מעבירי' אדר ראשון ועושים בשני התם תחלת תקנה של אנשי כה"ג שתקנו לעשות פורים תקנהו בזמן המובחר ולמיתה דצבור לא חיישי' אבל אחר שכבר הוטל מצוה אגברא אין לו לפלס וזריזות עדיף ע"כ בין לענין תענית והדלקת נר יעשה ביום כ"ה אך קדיש בעלי היא"צ ידחהו מדחי אל דחי והוא יחוש לנפשו לומר שום מזמור ברבים ויאמר קדיש בב' הימי' אך האבלים ידחו לו ע"כ קדיש ביום ראשון אם אין כאן יא"צ כמובן ואין להאריך יותר הכ"ד החותם בשים שלום פ"ב יום ה' ט"ו למב"י תקצ"ב לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: