שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן קג
שלום ושמחה וששון לי"נ הרב המופלא החרוץ ירא ה' מרבים כמו"ה מרדכי שלאנק נ"י בק"ק אמשטרדם:
יקרתו הגיעני ביום שמחה וששון ליהודים גם כי עדיין היום טרידנא טובא כנודע לר"מ מנהגי יקירי קהלתינו הבאים היום לקבל פנים מ"מ נפניתי להשיב שואלי דבר בעזה"י דאורחי רחיקא והשעה דחוקה קודם ר"ח ניסן הבע"ל והנה תוכן שאלתו ע"ד איש צדיקא נדבה רוחו אותו לישב בתענית כל יום ב' וה' לתיקון על קלות שנעשו לו כחמורו' האם רשאי להתענו' בימי ניסן הבע"ל דהרי המחבר בא"ח סימן תכ"ט מתיר בתענית יחיד שאין מזכירי' בציבור ויען נפשו חשקה מאוד להתענו' אולי יש להמציא היתר להתענו' גם בניסן דלא כהרמ"א:
מקור דין זה נובע ממס' סופרים דמייתי טא"ח סי' תכ"ט הנ"ל והרב"י הביא נוסחא דמחלק בין להזכיר בציבור ובין בצינעא נלאתי להעתיק הלשון יעיין בפנים וכתב הרב"י בש"ס משמע דמותר להתענות בניסן דלולי דאיתוקם תמידא וחגא דשבועות הי' מתעני' בו והשתא דבטלה מג"ת חזרו להתירן הראשון ומ"מ חשש הטור דינו של מ"ס באותן הימי' עצמן ולא אחר הפסח אלו דבריו הנה מה שחשש הטור למנהגינו שעפ"י מ"ס נגד הש"ס הוא פשוט שכן נוהגי' בכמה ענינים כמ"ש תוס' שלהי מס' מגלה סוף ד"ה ר"ח אב וכו' יע"ש ופ' מג"א סי' תר"ץ סקכ"א בשם מהרא"ש בביאורי סמ"ק דמנהג שהוא עפ"י פסיקתא או ספרי' חצונים וכו' (היינו מס' סופרים וכיוצא) זו היא שהמנהג עוקר הלכה נגד הש"ס יע"ש וא"כ יפה חשש טור להמנהג שבמס' סופרי' שנגד הש"ס:
אך לע"ד נ"ל די"ל שאין ש"ס מתנגד דהנה בודאי יש לעשות שמחה וזכר לימי וזמן חנוך בית משכן שכינת הי בישראל כמו שמצינו שלהי מס' תעני' על פסוק ביום חתונתו ושמח' לבו שהוא חנוך בהמ"ק שהיו יוצאות וחולו' בכרמי' אע"ג שהי' שם גם יום קבלת לוחו' שניו' מ"מ משמע כל טעם בפ"ע ראוי' לגרום שמחה ע"כ נלע"ד בזמן שבהמ"ק בית שני הי' קיים והיו עושים יום שמחה ביום חנוך בית שני ויום י"ב אדר הוא י"ט מג"ת וכו' חנוך מקדש הורדוס אז לא הי' צריכי' לשמוח בימי ניסן לזכר חנוך משכן הראשון אך בעו"ה משבטלה מג"ת עושים זכר למשכן הראשון התחלת השריית שכינה בישראל וא"ש ש"ס ומ"ס ולא פליגי:
והנה מ"ש הטור להקל אחר החג ואפילו למנהגנו שמחמרי' עד ר"ח אייר מ"מ רצה הב"ח להקל בתי"צ והמג"א כתב שהמיקל בתי"צ לא הפסיד והח"י כתב שנ"ל עיקר שלא להתענות יע"ש וכל זה גרם על שלא ידעו טעם מ"ס שהחמיר אפילו אחר החג רק שהמציאו בי' טעם מנפשי' הואיל ויצא רוב החדש בקדושה וא"כ ס"ל להגאוני' שלא להחמיר בימים הטפולים כמו בעיקר הימי' אבל זכינו לדבר ה' אמת בפי הגאון מו"ה אלעזר בראד בספרו מעשה רוקח ריש פסחי' והעתיקו ג"כ בס' ככר לאדן בפכ"ט ממס' סופרי' והנה אמת ונכון הדבר כי מעיקר הדין אוסר מ"ס להתענו' אחר החג מפני בהמ"ק שהתחנך בהם ויש לנו לעשות סי' שאנו מאמיני' ומצפים מתי אנחם ושמחי' אנו לקראת ביאת הזמן ההוא והמקיל בו חוששים עליו באינו מצפה או אינו שמח ע"כ מנהגנו ע"ד האמת בזה בלי ספק ואם אינם נביאי' בני נביאי' הם:
והנה דברי מ"ס צ"ע שכ' חוץ מתעני' בכורים משמע מזה דאפילו תעני' יחיד שלא בהזכרה בציבור נמי אסור ושוב כ' שהתלמידי' מתעני' מפני חורבן בהמ"ק וחילול ה' בצינעא אבל לא להזכיר בציבור משמע תעני' יחיד מותר וכמ"ש באמת הרב"י וצ"ע הלא תענית בכורים נמי תענית יחידים הוא כמ"ש מג"א רסי' ת"ע וכנלע"ד דמזה הוציא רמ"א בד"מ לפסוק דכל תענית יחיד אסור ולא התיר מס' סופרי' בצינעא אלא לתלמידי' המתעני' על חורבן בהמ"ק אע"ג דתענית חורבן בהמ"ק ואפי' ט"ב איננו בעצם על החורבן אלא תעני' של תשובה על עונות אבותינו שגרמו החורבן ועו"ה שהארכנו קצו כמ"ש רמב"ם רפ"ה מה' תענית מ"מ כיון שעל חורבן בהמ"ק מתענה נח לדחות מפניו י"ט של חנוך בהמ"ק העתיד להבנות ונהי שבציבור אין מזכירי' מ"מ בצינעא יתענו אבל שארי תעניתים אפי' ביחיד לא יתענה זולת תענית בכורים וצדקו דברי רמ"א וכיון שכן אין להרהר אחר מנהגנו שהוא עפ"י ותיקין שנהגו עפ"י מס' סופרי' ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א ודין הימים האלו כימים האסורים מדבריה' כמ"ש ש"ך בי"ד סי' רט"ו ססקי"א יע"ש ע"כ יאכלו ענוים וישבעו דורשי אלקים ויחי לבבכם הנלענ"ד כתבתי פ"ב יום ד' ט"ו למוקפי' תקצ"ג לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: