שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן צו
ע"ד המבוי הניתרת בצו"הפ והקנים אינם עומדים ע"פ חוץ כ"א לפנים מכותל חצר והכותל מפסיק בין הקנה לרה"ר אלא שהקנים בולטים למעלה מקומות המחיצה הרבה הנה בבואי הנה מצאתי במקום אחד צ"הפ על זאת התמונה באמרם שא"א להעמיד שם הקנה להדי' ברה"ר כי הוא ברשות או"הע ואין שום קיום להעמודי' אא"כ מסתירין אותם בתוך החצר לפני' מהכותל המפסקת:
ואמנם ראה ראיתי דברי הגאון פנים מאירות ח"ב סי' קמ"ב מייתי ג' ראיות לאסור ראי' ראשונה מפתחי שמאי עירובין י"א דקשי' לי' לגאון דאבנים הבלוטים מהכא ותיתר בכותל עצמו במקום מזוזות אלא ע"כ הואיל ומזוזות נחבאות באבנים הבלוטי' לא שמי' מזוזה הנה מבואר ממ"ש מג"א סימן שס"ג סקכ"ח דלא ס"ל כמהר"ם א"ש הלז והוא מבואר לכל מבין אלא ס"ל דבעינן קנים דוקא וכותל החלוקה לא מועיל לצו"הפ ורבותא קאמר רש"י אפי' אבן יוצא ואבן נכנס דאין הכותל חלוקה וה"א היינו מזוזות דידהו קמ"ל אפ"ה לא מיחשב פתח עד דאיכא קנים דוקא אבל לעולם אימא לך דאי איכא קנים לא בעי' שיהי' מגולים דכל שהוא מחיצה גמורה לא בעי היכרא דכיון שנסתמה המבוי במחיצה נסתמה צו"הפ הרי הוא כמחיצה סתומה:
תו מייתי ראי' מעירובין י"ד ע"א הניח מחצלת ע"ג קורה וכו' הנה הוא ז"ל גופי' הרגיש בחולשת ראי' זו דשאני קורה דמשום היכרא אבל צו"הפ דמשום מחיצה לא בעי שיהי' ניכר ונראה לכל משו"ה כ' ז"ל דרב ששת סתמא קאמר אפי' למ"ד קורה משום מחיצה ואם שאין לבנות בנין על יסוד זה עוד נ"ל אפילו לו יהי' דקורה משום מחיצה והיינו דאמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשו"ה בעי שיהי' מגולה דכללא הוא כל שאין פי תקרה מגולה איננו יורד וסותם ועיי' עירובין פ"ט ע"א תוס' ד"ה מחיצות וכו' ע"כ נלענ"ד דאין ראיה זו ראיה מכרעת איברא עוד מייתי ראי' מעירובין י"א ע"ב שהיא לכאורה ראי' נכונה יע"ש רש"י ד"ה חייב וכו' אלמא אין צריכי' ליגע וכו' וק' מנ"ל דילמא צריכי' ליגע והכא הא איכא פתחא גבו' יו"ד ורוחב ד' ונהי דלא נימא חוקקין סתימה העליונ' להשלים מ"מ מזוזות הפתח התחתונים שגבוהים עשרה נמשכות עד למעלה מעלה עד שיגיעו להמשקוף העליון והוא מונח עליהם ומה הפסד יש בסתימת בנין האבנים שביניה' ברוחב עליוני של פתח אע"כ משום שהמזוזו' ההמה בעליונים מכוסים בבנין אבני רוחב החומה ולא מיחשב מזוזה אלא עד הבנין ושם אין המשקוף מונח עליהם ושפיר מוכח דאין צריך ליגע וא"כ יש מזה ראיה דמזוזות שאינם ניראים לא מקרו מזוזה ועדיין אני אומר גם מזה אין ראיה דבעי' היכר אלא משום דאין המזוזה שהם עמודים או קנים מגיעים אלא עד גובה עשרה ומשם ואילך ליכא אלא כותל ואין כותל נידון כמזוזה אבל אי הי' עמודי מזוזות הפתח מגיע עד למעלה עד המשקוף העליון אע"ג שהיא מכוסה בכותל הסתומה שמגובה מעשרה ולמעלה לא הי' איכפת לן אלא דלאו אורחי' דכיפה בהכי שיהי' העמודי' מגיעי' למעלה ע"כ הוכיח הש"ס דאין צריכים שיגיעו אבל לעולם אימא לך דלא בעי' שום היכרא לצו"הפ ודלא כמהר"ם א"ש הנ"ל ומ"מ מהיות טוב תקנתי לכרוך עוד קנה קטן א' ע"י חוט ומשיחה מבחוץ לחברו עד הקנה העומד בתוך החצר לפנים מהכותל והקנה הזה מגיע עד למטה מראש הכותל הרבה באופן שהכותל מותווך בין ב' הקנים ועיקר צו"הפ הוא הקנה שבפנים העומד על הארץ והקנה שנראה מבחוץ הוא להכרא לבני ר"ה ואע"ג שזה הקנה הקטן הוא גבוה מארץ וגדיים בוקעין תחתיו מ"מ הוא אינו מתיר כלום ועיקר סמיכה על הקנה שבפנים התחוב בקרקע ולרווחא דמלתא חברו לו קנה הקטן הנ"ל ויותר הי' טוב אם הקנה הי' עבה באמצעו ארכו ולמעלה ויבקעו באמצע עביו ויתוום הכותל בין גזרי בתרי' והי' החצי עביו בחוץ וחציו בפנים לא נצטרך לחוט ומשיחה הנלענ"ד כתבתי וחתמתי שמי יום ה' ז"ך תשרי פ"ד לפ"ק משה"ק סופר: