שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן כח
שלום וכ"ט לי"נ הרב הגאון המפורסם המופלג החרוץ ושנון כש"ת מו"ה משה פערלס ני' אב"ד דק"ק א"ש יע"א:
יקרתו הגיעני וע"ד בה"כ ישנה שסתרו אנשי הקהל קדש והרחיבו בנין החדשה לרומם בית אלקינו ורוצים להעמיד הבימה שקורי' בתורה בסוף בה"כ סמוך לארון הקודש ולא באמצע כמו שהיה מקדמת דנא באמרם שיהיה נוי והרוחה יותר בב"הכ מאשר תעמוד באמצע ונפשו היפה בשאלתו אי שפיר דמי לשנוי או לא.
תשובה לפני פר"מ נגלו תעלומות ולא צריך ליעץ במכתיר ויפה כ' דברמב"ם מפרש בונין תיבה באמצע בה"כ כדי שישמעו כולם בשוה וכ"כ טור ורמ"א בהג"ה ש"ע ססי' ק"ן וכל המשנה ידו על התחתונה האמנם בכ"מ כ' ללמוד זכות על איזה מקומו' בארצותם שבנו הבימה בסוף בה"כ וכ' דהם ס"ל דוקא בזמנם שהיה רוב העם ולא שמעו קול הקורא כ"א מהאמצע אבל בעו"ה בקהלו' קטנו' ואנשים בהם מעט ישמעו גם מהבימה שבסיף בה"כ ע"ש והנה לא הראה כ"מ מקום מנ"ל להפוסקים שתעמוד הבימה באמצע בה"כ והיא ש"ס ערוך בסוכה נ"א ע"ב באנשי אלכסנדרי' ויפה כ' הרב כ"מ ללמוד זכות על איזה קהלות הנוהגים נגד הש"ס אבל נ"ל שנשתבשו הקהלות במ"כ אדרבא ק"ו השתא ומה אלכסנדרי' שבכל זאת לא שמעו כל הקהל שהצריכו להניף בסודרי' ואפ"ה העמידו באמצע ולא בסוף אע"ג שככה היה יכולי' לראות הנפת סודר מהסוף כמו מהאמצע ואם לא די בסודר א' יעמידו שנים אע"כ לא שפיר דמי למיעבד הכי ומסברא אומר כיון שאנו מחזיקי' הבימה שבה קורין פ' הקרבנו' כמו מזבח שמפני כן מסבבי' הבימה בחג הסוכו' כמו שסבבו המזבח ואותו המזבח שעמד בהיכל לפני ארון הקודש שהוא מזבח מקטר קטרת היה עומד באמצע הבית מכוון בין מנורה לשולחן וכפירש"י בפ' תרומה וכמבואר בש"ס ורמב"ם ויען הבימה שלנו עומדת בפני' כמזבח הפנימי ע"כ ראוי להעמידו באמצע בה"כ לדמותו לבהמ"ק בכל האפשרי ואין לשנות במקדש מעט שלנו:
ואפילו להכ"מ דיהיב טעמא לזכות אותן הקהלות מ"מ אנו אין לנו כי הלא אבותינו שבנו בה"כ הלז בנו אותו באמצע ש"מ כך היה נוח להם להשמיע לכל העם ותלי"ת לא נתמעטו הציבור אדרבא נתרבוא תלי"ת וא"כ אדרבא אפי' היה נבנה בראשיתה בסוף בה"כ כיון שהיה מועטי' צריכי' עתה לבנותה באמצע בלי ספק ועכ"פ חלילה לשנויי מאשר היה:
ועוד נ"ל דאפי' להכ"מ באותן הקהלו' היינו לבנו' בה"כ חדשה במקום ישלא הי' בה"כ מעולם אבל אחר שבנו במקום בה"כ הישנה אין לשנות דהרי איתא בפסיקת' והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראת בהר וכי יש משפט לקרשי' אלא קרש שזכה להנתן בצפון לא ישתנה לתנו לדרום ומכאן פסק מהרי"ל ללמוד מזה לנסרי' שעושי' מהם סוכת מצוה ונ"ל אע"פ שמוסיפי' על העיר ועל העזרות וממילא ישתנו העניני' מ"מ לא ישתנה הניתן בצפון לתנו בדרום והניתן באמצע להסיע ממקום שהרי בית שני היה גדול מבית ראשון ואפ"ה לא נשתנו העמדת הכלי' מזבח ומנורה ושולחן לא נשתנו מן האמצע אע"פ לפי ערך הבנין של עכשיו יהיה האמצע להלאה מהאמצע שהיה בבה"כ הישנה מ"מ אותו בה"כ זכה להיות בימה שלה באמצעה כמו קרש שזכה בדרום וכו' והכלל החדש אסור מן התורה בכל מקום ופר"מ מקומו מוזכר לו לטובה למחות בחזקת יד להעמיד הדביר על מכונו וגם כל העם זה על מקומו יבוא בשלום ואחתום בברכה א"נ דש"ת פ"ב יום ג' ז' אדר תק"צ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: