שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן כז
שלום וכ"ט לירידי ה"ה הרבני המופלג ירא ה' מרבים כבוד מו"ה פנחס שי' וסייעתו מרחמוהי ה' עליהם יחי':
נעימות בימינו הגיעני על נכון ונפשו היפה בשאלתו וז"ל בענין בית הכנסת החדשה פה קהלתינו ק"ק אבעניע ולהורות לנו מקום קביעות הפתח החיצונה לאיזה צד יהי' דאיתא בש"ע א"ח סי' ק"נ סעי' ה' אין פותחין פתח בב"הכ אלא כנגד הצד שמתפללי' בו כדי שישתחו מן והפתח כנגד הארון וזהו משמע הפתח הפנימה אבל פתח החיצונה חזינן עמא דבר בכל תפוצות ישראל שקבעו אותה או לצד דרום או לצד צפון וכו' ויכול להיות קדמונינו נשמרו מזה טעם הי' כי ראו כל עמים ישמעאלים עושים בית תפלתם עד"ז שיהי' פתחיהם מכוונים וכדאיתא בי"ד סימן קע"ח ולא יבנה מקומות כבנין היכלות עכו"ם אך זה שנתיים שעברו וכו' ועתה יש גם בינינו דיעו' שונות יש דורשים סמוכים לעשות כמעשיהם ויש הולכים אחר רוב וקרוב לנו ב"הכ הישנה שהיא בנוי כדרך כל הקהלו' והסכמנו יחד לדרוש את ה' וכו' עכ"ל השאלה:
שורש הדין האמור בש"ע א"ח סי' ק"נ שיהי' פתח ב"הכ מול ארון הקדש הגם שהשכל מחייב כן ואלו לא נאמר ראוי' היא שתאמר שיהי' הכניסה אל מקום שישתחוה שם לאלקים מ"מ תוספתא היא במס' מגילה פ"ג אין פותחי' פתחי בתי הכנסת אלא למזרח שכן מצינו בהיכל שהי' פתוח למזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אוהל מועד מזרחה עכ"ל הביאה הרי"ף פ' הקורא עומד והמרדכי והרמב"ם וטא"ח סי' ק"נ הנ"ל והרב"י שם ורמז עלי' רש"י בברכו' דף וי"ו ע"ב ד"ה אחורי בה"כ וכו' ומשמעות הלשון משמע שהקפידא שהפתח תהי' דוקא לצד מזרח אלא שהתוס' שם ע"א ד"ה אחורי וכו' כתב וז"ל דוקא הם שהי' מנהגם להתפלל לצד מערב אבל אנו מתפללי' למזרח שאנו במערבא של ארץ ישראל כמו שפירש להם לצד מערב תפרש לנו לצד מזרח עכ"ל ומזה כתב בש"ע הנ"ל שיש לנו לעשות הפתח נגד צד שארון הקדש שם ושינה לשון התוספתא והפוסקי' שמשמע שהקפידא הוא לעולם לצד מזרח ולדידי צ"ע קצת בשלמא אדברי אמוראים שייך לומר כן שהם הי' בבבל ושם מתפללי' לצד מערב כמבואר במס' ברכות ס"א ע"ב ובפירש"י שם ד"ה הוי שדיין ליה ליבני ע"ש היטב ובלשון הרב"י או"ח סי' ג' ד"ה וכשיושב וכו' מה שהאריך שם בד"מ אות ב' וצ"ע קצת מש"ס ב"ב כ"ה ע"ב אנן דיתבינן בצפונה וכו' ע"ש כ"ה ע"א תוס' ד"ה לכל רוחתא וכו' ע"ש וצ"ע:
מ"מ נחזור להנ"ל דאדברי אמוראים שהי' בבבל שהי' למזרחה של א"י והתפללו למערב יפה כתבו תוספ' אבל אתוספחא שנתקנה בא"י קשה קצת לומר כן עיי' בב"י סימן ג' הנ"ל ודוחק לומר על התוספתא שחזרו תנאים כמ"ש תוס' על דברי אמוראים בשבת ט' ע"ב ד"ה הא לן וכו' כדמוכח ממ"ש תוס' ביצה ה' ע"א ד"ה הא לן ע"ש ועוד למסקנת תוס' קידושין למ"ד ע"א ומיהו נראה להר"ר יצחק וכו' וע"ש וזה שייך גם הכא אהתוספתא וא"כ צ"ע מנ"ל לבנות הפתח במערב נגד התוספתא דתוס' דברכות קאי אדברי אמוראים המתפלל אחורי בית הכנסת ולא אהתוספתא דמייתי רש"י:
תו יל"ד אהתוספתא דמייתי קרא פ' במדבר והחוני' לפני המשכן קדמה וכו' ולא מייתי מפ' תרומה שפתח אהל מועד וחצר המשכן הי' למזרח וזיל קרי בי' רב הוא אפילו תשב"ר יודעין אותו ולא מצאתי פתח אלא לומר משם אין ראי' שיהי' הקפידא דוקא למזרח ולא שיהי' מקום הכניסה נגד ומול מעמד הארון והכרובי' אלא אז כשחנו לפני הר סיני הי' מעמד המשכן באופן זה שהי' הארון למערב והפתח למזרח והראה השי"ת תבני' המשכן לפי המקום והזמן ההוא ואם אולי יארע להם באחת החניות מקום מוכשר להסב פני המשכן באופן אחר ויהי' הקדש קדשים למזרח יהי' הכניסה למערב כפי המקום המוכשר לה' וכמ"ש בש"ע הנ"ל בבתי כנסיות שלנו ה"נ הו"מ למימר במשכן קמ"ל תוספתא דלא דהקפידא שהפתח יהי' לעולם דוקא במזרח ולא באופן אחר כלל וזה מוכח שפיר מהך קרא דפרשת במדבר שהרי חניות הדגלים הי' קבועים ברוחותיהם יהודה דוקא במזרח ולא באופן אחר כלל וראובן לדרום וכן כולם וכן הלוים על מקומתם כאשר יחנו כן יסעו ואי ס"ד דהסבת פני המשכן ישתנה לפי הזמן והמקום א"כ אין להחליט שמשה ואהרן ובניו החונים לעולם במזרח שיהי' לפני המשכן לפני אוהל מועד כי לפעמים יהי' חניות המזרח אחורי המשכן ואיך תלי' קרא תני' בדלא תני' לפני המשכן קדמה לפני אוהל מועד מזרחה הא חניית משה ואהרן למזרח עולם קביעה וקיימי לעולם ופני אהל מועד שיהיה מזרחה אין לו קבע ואיך תלה זה בזה אע"כ מוכרח בהחליט דפתחי המשכן צריכים להפתח דוקא למזרח ולא לצד אחר והה"נ דהו"מ לאתוי' מקרא דמוקדם באותה פרשה משפחות הגרשוני אחרי המשכן יחנו ימה ש"מ דמערב הוא אחורי המשכן וממילא מזרח הוא פני המשכן ופתח כנסיותו אלא ניחא ליה לאתוי' מהאי קרא דמשה ואהרן דמפורש בי' מזרח טפי כנלע"ד ליישב תוספתא הנ"ל:
ואם כוונתי האמת בזה א"כ ממילא מוכח דבבתי כנסיות שלנו הקפידא דוקא שתהי' הפתח למזרח ואפי' יהי' מעמד ארון הקודש למזרח ג"כ כמו שאנו מתפללי' או לשום צד דאלת"ה אלא עיקר הקפידא שתהי' הכניסה מול ארון הקדש א"כ אכתי תיקשי דה"ל לאתוי' קרא דפ' תרומה דמוקדם ומפורש טפי ואי משום דה"א דהקפידא שיהי' מול ארון הקדש מה בכך הא תאמר שבבתי כנסיות שלנו האמת כן הוא וא"כ מה היה הטעות אע"כ מוכח מזה שכוונת התוספת' שתהי' הפתח לעולם במזרח:
וכן נלע"ד מוכח קצת במקומו בברכו' ח' ע"א לעולם יכנס אדם שיעור ב' פתחי' ויתפלל ודעת מהר"מ מר"ב משום שלא יסתכלו המתפללי' בחוץ ויתבלבלו מבני ר"ה וזה נראה עיקר לטור וב"י עיי' סוף סימן צ' ובש"ע שם סעי' כ' דיעה שני' וק' כיון דבשיעור ב' פתחים דהיינו שמנה טפחים סגי שלא יסתכלו לר"ה וקיי"ל שסבתוספת' פ"ג דמגלה דהזקני' יושבים ואחוריהם אל ההיכל ופניהם אל העם ושאר כל העם יושבים ופניהם אל הקדש וכ"כ רמ"א סס"י ק"נ והשתא אי ס"ד שהפתח לעולם מול ארון הקדש א"כ כל העם אחוריהם אל הפתח ולא יסתכלו לר"ה לעולם והזקנים היושבים למעלה ופניהם אל העם המה בלא"ה רחוקים מהפתח יותר משיעור ב' פתחים וא"כ נפל פיתא בבירא ולאיזה צורך קאמר לכנוס שיעור ב' פתחים אע"כ מוכח דלעולם הפתח במזרח ואפי' המתפללים לצד מזרח או לצפון או לדרום לעולם הפתח למזרח ולדידהו הוצרך להזהר שיכנסו דרך ב' פתחים ונהי להמתפללים למערב וארון הקדש קבוע למערב והפתח כנגדו במזרח לא הי' צריך ליכנס שיעור ב פתחים מ"מ על הרוב ידבר אבל לומר ליבנות הפתח לעולם נגד הקדש צלע"ג מפני הקו' שכתבתי:
גם מ"ש לעיל שהשכל מחייב לבנות הפתח מול ההיכל שדינא בי' נרגא ואומר לולי קרא כתי' במשכן ומקדש שכן הי' והכל בכתב ה' מיד ה' השכיל הייתי אומר בהיפוך שראוי' לקבוע הפתח מן הצד כדי שלא יצטרך היוצא לצאת דרך כניסתו שלא יהי' אחורי' אל הקדש וכשהפתח מן הצד ניצלנו מן זה ונכנס ויוצא על דרך א' לעולם:
נמצא לפ"ז מה שנהגנו עפ"י ש"ע לפתוח פתח מול ארון הקדש שלא לצד מזרח צלע"ג ומ"מ חלילה לשנות מה שתפסו קדמונינו במוחלט והמה נביאים ובני נביאים מיהו כל זה בפתח בה"כ עצמה שכבר נהגו והבו דלא לוסיף עלה בפתח האכסדרה שלפני פתח בה"כ שהזכיר הב"ח סי' צ"ד ומג"א שם סקל"ה ובאלי' רבה סי' ק"נ סק"ה וכיון דלא מפורש בשום דוכתא אופן עשיית פתחה שאינה בכלל מ"ש בש"ע לעשות פתחה נגד ארון הקדש:
ומתרי ותלת טעמא אמינא שראוי לעשו' הפתח לצפון או לדרום ולא למערב מקום שפתח בהכ"נ במערב חדא שהרי כן מצינו בבהמ"ק אע"ג שהי' שער נקנור במזרחת העזרה מ"מ עקור כניסה ויציאה הי' לצפון ודרום ומקרא מלא דיבר הכתוב ביחזקאל מ' והבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב ומייתי שם במגלה כ"ט ע"א וברי"ף שם נמצא אע"ג שהשתחוה למערב נגד פתחו של היכל מ"מ בכניסתם לעזרה נכנסו לצפון או לדרום והשתחוו למערב וה"נ דכוותי' וכן מבואר במשנה דמדות פ"א משנה ג' ושערי מזרח שהי' מכוונים זה כנגד זה הי' מטעם אחר כדי שיהי' כהן השורף את הפרה בהר המשחה עומד ורואה ומזה נגד ההיכל עיי' משנה ד' פ"ז דמדות וא"כ ה"נ יש לבנות פתחי האכסדרה שלפני בה"כ לדרום או לצפון ועיי' יומא י"ו ע"א ופירש"י ד"ה הי' מתכוון וכו' ע"ש.
ותו נ"ל אע"ג דהב"ח מייתי לי' מהירושלמי לבנות בנין לפני בה"כ דש"ס דילן מפיק ממזוזות פתחי שיעור ב' פתחים ממש לכל מר כדאי' לי' והירושלמי מפיק לי' מלשקוד על דלתותי וקאי אבנין שלפני בה"כ וקיהיב ב"ח טעם עפ"י קבלה להורות שאנו נכנסי' לפני ולפנים להתפלל ולשאול צרכינו מהקב"ה עצמו ולא ע"י אמצעי המלאכי' שהם כמשרתי' העומדים בפרוזדור לפני ההיכל המלך ית"ש ואנו נכנסי' לפנים מהעומדים האלו ע"ש ודפח"ח.
מ"מ נ"ל דעכ"פ צריך להיות ככל בית שער שלפני חצר המלך והשרי' שעשוי' לצניעות שלא יציצו בני ר"ה לפנים כדאיתא בב"ב ז' ע"ב ומשמע התם דאין פתח הבית שער מכוון נגד פתח החצר וה"נ בבה"כ נהי משום דדחקי' רבים ועיילא ליכא כולי האי מ"מ משום דלא יביטו הפנימים לחוץ לרה"ר ויבלבלו דמהאי טעמא נוהגים לבנות החלונות שבבה"כ גבוה למעלה מקומת כל אדם שלא יביטו לחוץ ויתבלבלו וא"כ בפתח הפתוח לר"ה שא"א לבנות גבוה מקומת אדם ע"כ לבנות בית שער לפני הפתח שאינו מכוון נגד פתח ב"הכ לחצוץ בפני הרואי' דאע"ג דלהר"מ מר"ב טעם שיעור ב' פתחים הוא מטעם הנ"ל וס"ל דסגי בהרחקת ח' טפחים ולדידי' ע"כ פרוזדור שלפני בה"כ מטעם אחר הוא כמ"ש הב"ח הנ"ל ואין קפידא אם יהיה פתחו מכוון לפתח בה"כ מ"מ לשארי פוסקי' דמפרשי' שיעור ב' פתחים שבש"ס דלא כהר"ם מר"ב הנ"ל וכמבואר בטוש"ע סי' צ' סעי' כ' לדידהו י"ל דש"ס לא מיירי כלל מבלבול הרואים ומביטים לחוץ דלזה לא סגי בשיעור ח' טפחים וכעין בית שער שאינו מכוון עם פתח בהכ"נ ואין ראי' מבהמ"ק שהי' כל פתחי השערי' שבמזרח מכווני' עם פתח ההיכל התם לא שייך בלבול דאין אדם עומד בהיכל ומביט לחוץ ואחוריו אל הקודש אלא לעולם פניו למערב ויוצא ובא לו דרך כניסתו ועוד שהי' להם פרוכת לכל פתחיהם הנועל בפני הרואים כדאמר ר"ז אמר רב י"ג פרוכת הי' במקדש בכתובו' ק"ו ע"א וע"ש פירש"י ד"ה בדבבי וכו' ע"ש אבל אנו אין לנו פרוכת לצניעות בפתחיותן ע"כ צריכי' לבית שער שאין פתחי' מכוונים נגד פתח בהכ"נ ועוד במקדש בלא"ה לא הי' יכולים להביט לחוץ מפני גובה ההר וגם המזבח החיצון חצוץ בפני העומדי' בהיכל כמבואר למעיי' ביומא י"ו ע"א ובפירש"י שם משא"כ בשלנו בזה"ז:
ותו אפי' נימא מי שבונה בה"כ ופרוזדר סחם ועושה פתחיהם מכווני' אין מזחיחי' אותו דאפי' יהא כן חק הישמעאלים מ"מ כיון שגם במקדש הי' כן א"כ אנן לא מינייהו גמרי' כדאיתא במס' סנהדרין נ"ב ע"ב וביותר ביאור בתוס' ע"ז י"א ע"א מ"מ היינו בבונה סתם אבל כיון שבאים לדקדק על ככה ורוצים המערערי' לבנות דוקא מכווני' זה מול זה יש להקפיד שלא לעשות רצונם דומה למאי דתנן במס' מגלה כ"ד ע"ב האומר איני עובר לפני התיבה בצבועי' אף בלבני' לא יעבר בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבר ומפורש דלמא מינות נזרקה בו המקפידים בכך ובש"ע סי' נ"ג סעי' י"ח דאפי' אי יהיב אמתלא לא מהני לי' ע"ש ופשיט אי לא הי' מקפיד בכך ובמקרה הי' לובש לבנים הי' מעבירי' אותו לפני התיבה כיון דלאו מינייהו גמרי' שהרי הכהני' בב"המק שמשו בבגדי לבן וכן יחף אי במקרה נזדמן כן אין בכך כלום דכהני' שמשו יחף רק משום הכון לקראת אלקיך ישראל איכא קפידא כמבואר בתוס' מס' שבת יו"ד ע"א ד"ה רמי וכו' ע"ש ונפקא מיני' אי איכא צערא בעלמא דליכא משום הכון אדרבה ליקום כעבדא קמא מרא כמבואר בש"ס שם ומותר לירד יחף אי אירע לו במקרה ומ"מ אי מקפיד בכך אסור שלא יחקה את המיני' וה"נ דכוותי' ובלאה"נ דבר גדול דיבר הנב"י ז"ל בתשובה תנינא סס"י י"ח דלא מצינו שום תמונה לבנין בה"כ עגול או מרובע או בעל שש צלעות ומ"מ מי שמקפיד על תמונה ידועה להתדמות להיכלי שרים קורא עליו וישכח ישראל עושהו ויבן היכלות ע"ש ומכ"ש הכא ועיי' בב"ב כ"ה ע"א לכל רוחתא אוקמאן וכו' ובש"ע סי' צ"ד ס"א:
ואחר שהעלינו ועלתה בידינו מנהג קדמונינו ז"ל שלא לפתוח פתח הפרוזדור מול פתח בהכ"נ נ"ל אם אפשר בלי דוחק יפתחו פתחו בצד דרומי' ויהי' פני הנכנס לצפון וימינו למזרח לפתח בהכ"נ ופונה לימין ונכנס לבה"כ דכל פינות שאתה פונה לא תהי' אלא לצד ימין ונ"ל מה"ט הי' שערי צפון שבהר הבית משמשי' כניסה ויציאה טפי כמבואר במס' מדות הנ"ל משום דבהיכל הי' הפתח וכן המזבח הכל מערבית להר הבית והנכנס בצפון ימינו למערב ויהי' פונה לימין וה"נ בבה"כ שלנו בהיפך נכנס לדרום ופונה לימינו למזרחו והא לן והא להו כנלענ"ד:
והנה הארכתי קצת ובארתי כל חלקי הסותר והבונה האפשרי' לפי קט שכלי שיהי' שלום הכל שלום ופתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אך אם חלילה יתעוררו מדנים עבור זה ויהי' פתח בית ה' ח"ו דומה לבידקי דמיא דרווח תיגרא בעשק ושטנה ח"ו לא תהי' כזאת בישראל יפתחו פתח תקוה לאיזה צד שירצו ולא יתקוטטו ח"ו עבור זה כי גדול השלום אמנם אקוה כי עם ה' ישמעו ויאזינו ולא יריבו עלי' ויקראו שמו רחובות כי הרחיב וירחיב ה' מקום אלהי ישראל וירום קרנם לרומם בית אלקינו ותחזו עינינו בשובו לציון ברחמים ואתהלכה ברחבה בב"א הכ"ד א"נ הדש"ת פרעסבורג כאור בקר ליום ד' כ' כסליו תקפ"ג לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ.