שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן ח
אלף שלומים מגבהי מרומים לי"נ הרב המאה"ג צדיק ונשגב החרוץ המופלא כבוד מו"ה יחזקאל סג"ל נ"י:
נועם אמרותי' הגיעני היום ובעלי הדרך אומרים כי ביום א' הבע"ל נוסעים מפה ואין לי פנאי להאריך ביום עש"ק מפני טרדות רבות ע"כ הקיצור יספיק ע"ד דברת הירושלמי פ"ק דמגלה המובא בר"ן בתשו' סי' ל"ט דפריך אמתניתין אין בין ספרים לתפילין ומזוזות לחשב נמי שהספרים תולין בהם משא"כ בתפילין ומתרץ ירושלמי ספרים שכתבן כתפילין ומזוזות אין תולין בהם ותפילין ומזוזות שכתבן כספרים תולין בהם. ובספ' התרומה למד מזה הירושלמי שהתלי' פסולה משום שלא כסדרן אפי' לא הקדים הסופר מ"מ פסולה מפני שנסדר התלי' בין שטה הראשונה לשני' כאלו תיבות התלוים מוקדמים לשיטה שני' אף על פי שנכתבו כסדרן וגם נקראי' כסדרן מ"מ פסולין משום סדר עמידתן והר"ן פליג דהרי הירושלמי משני שאם הי' כותב תפילין כמו ס"ת ר"ל בכתיבה גסה היה התלי' כשר אע"כ לא נפסלה שלא כסדרן אלא מטעם דוחק הכתיב' באותיות קטנו' שבתפילין יהיה קשה לתלות ביני שטה אלו דברי הר"ן ופר"מ נתקשה הרבה בזה ואני אפרש אי"ה ואבאר פלוגתתם בפשיטות בעזה"י:
הנה לא הוקשה להירושלמי מ"ט לא חשיב במגלה החלוק שבין ס"ת לתו"מ דס"ת כשר שלא כסדרן משא"כ תו"מ די"ל דהיינו שהספרים נכתבים בכל לשון וכו' דהא לית לנו שום מקרא על שיהי' נכתבים כסדרן או על שיהי' נכתבים בלה"ק אלא מדכתיב והיו בהווייתן יהי' והיינו הן הוויית לשונם והן הוויית כסדרן והוי כאלו תנן במתני' אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרי' לא בעי בהווייתן משא"כ תו"מ והי' נכלל לשונם וסדרן והשתא נמי חדא מינייהו נקיט וה"ה לאידך וכ"ש נמי הוא שהרי לענין קריאת הפרשיות למפרע פסול לכולי עלמא מדכתיב והיה שלא יקרא למפרע ואיכא למ"ד דלה"ק לא בעי מדכתיב שמע בכל לשון שאתה שומע ואם כן בכתי' דפסול שארי לשונות כ"ש דבעי' והי' לענין סדרן ונמצא לק"מ אמתניתין דלא קחשיב סדרן:
ואמנם המקשה בירושלמי הי' קבלה בידו דיש עוד חלוק בין תלי' דבס"ת כשר ובתו"מ פסול והיינו אפי' כסדרן וכגון שכ' ונזדמן לו שם בסוף שיטה ולא יש ריוח כל השם בתוך השיטה כי קצר היריעה מהכיל ע"כ הערים לכתוב השם למעלה ביני שיטה ולכתוב אחרי' תיבה אחרת בסוף השיטה נמצא נכתוב כסדרן רק שהשם נתלה וכי האי גוונא איתא בתשב"ץ חלק א' סי' קע"ו רמז עלי' בבד"ה בי"ד סי' רע"ו והתם הי' רוצה לצמצם שיזדמן לו מוצא שפתיך תשמור בראש עמוד בי"ה שמו והי' זורק כמה תיבות שבסוף עמוד ביני דפי' והתשב"ץ השיב שטוב הי' יותר לזרקם ביני שטה וטוב משניהם שלא לשנות כלל משום דקדוק בי"ה שמו שלא נזכר בש"ס יע"ש ומינה משום דקדוק שנזכר בש"ס שפיר דמי למיעבד הכי והשתא אם יזדמן שם בסוף שיטה ואם נכתבנו שם יצאו מאותיות השם חוץ לדף דפסול לר"ת ולרוב הפוסקים ואם יניחנו פנוי יהי' יותר מג' תיבות ע"כ רוצה הסופר לכתבו למעלה והתיבה אחרי' וקים לי להמקשן דזה פסול בתו"מ וכשר בס"ת והקשה דה"ל למיחשבי'. וטרם שנבאר תי' הירושלמי על ק' זו נאמר שזה פסול איננו מטעם שלא כסדרן בכתיבה שהרי נכתב על הסדר וגם הקורא יקרא כסדרן ע"י היכר תמונות אותיות שאלו דקות ואלו גסות וכמו שכ' התשב"ץ בתשובה הנ"ל וכ"ע יודעים שאלו האותיות אינם אלא תלויות ושייכים לשיטה שלמטה ממנו ומ"מ יש פוסלים מטעם עמידת האותיות על הגויל שלא כסדרן שהרי מיד אחר שיטה הראשונה נסדר שם התלי' ואחרי' השיטה השני':
והנה על ק' הנ"ל תי' הירושלמי ספרים שכתבם כתפילין ומזוזות אין תולין בהם וכו' על זה יש ג' פירושים בעל קרבן העדה בקונטרס שלו פי' שאם כ' ס"ת אשורי' פסולי' התלוי' ואם כ' תו"מ יונית כשרי' התלוי' ואמנם בתוספותיו כ' שאין הדין הזה אמת ע"כ פי' דה"פ אם כתב ס"ת באותיות קטנות כמו תפילין פסול התלי' ואם כ' בתפילין כתיבה גסה כשר התלי' משום שאז ניכר היטב ונ"ל ליישב גם פירושו שבקונטרס וכוונת הירושלמי אינו כמובן שיהיה מותר לכתוב תפילין יוונית אלא הכי קאמר שזה הפסול של תלי' הוא מטעם שאין כותבין תפילין כס"ת ר"ל שבעי' בהוייתן ואלו הי' מותר לכתוב תפילין בכל לשון כס"ת הי' נכתבי' ע"י תלי' ג"כ וכן בהיפוך אלו הי' צריכים לכתוב ס"ת כתפילין בלה"ק דוקא ה"ה דתלי' פסול משום שלא כסדרן ופסול זה דוהוייתן כבר הוזכר במשנתינו כנ"ל ואע"פ שלשון זה קצת מגומגם מ"מ הרגיל בלשון הירושלמי יודע שאין זה מפסיד נמצא לפי פי' זה יהיה התלי' פסול בתפילין אפי' נכתוב כסדרן בין בכתיבה שוה לגוף הכתב בין בכתיבה דקה ממנו והטעם מפני סדר עמידת על הגויל שלא כסדרן:
אמנם לפי פירושו שבתוספותיו מסיק התרצן שאין שום פסול משום סידור על הגוויל כיון שבשעת מעשה נכתבו כסדרן אך הפסול משום הקורא שטועה וקורא התלי' קודם לעיקר השיטה וע"כ בס"ת שהתלי' בכתיבה דקה ויש היכר לקורא אלו הי' תפילין נכתבים כן והי' כשרים ואלו ה' נכתב ס"ת בכתיבה דקה כתפילין הי' פסול אע"פ שאין כתיבה מעכב בס"ת מ"מ הס"ת צריך שיהי' מסודר שלא יבא הלומד בו להקדים המאוחר ולאחר המוקדם דא"כ תפוג תורה ויאסר המותר ויתיר האיסור והוא פשוט בלי ראיה:
ואמנם הר"ן בתשובה סי' ל"ט משמע דאין בזה כלל משום שלא כסדרן אלא משום דסתמא דמלתא בתפילין אין ריוח כל כך בין שיטה לשיטה ויהי' אותיות הנתלים דקה מן הדקה ואין נכון לעשות כן ומשו"ה תי' להירושלמי דאי כתב תפילין בריוח כס"ת כשר לתלות ועפ"י הדברים האלו יובנו דברי ספר התרומה בהלכות תפילין סימן ר"ה קודם ד"ה פ' הקומץ וכו' וע"ש אשר זה לשונו ובירושלמי ספ"ק דמגלה אמרי' תולין בס"ת ואין תולין בתו"מ ואין מפליג בין יש שם לשאר תיבות א"כ אסור להגי' שום אות בתו"מ וכו' אמנם אם דילג אות א' או שתים והניח ריוח למעלה בסדר השורה יכול לכותבן שם אמנם י"א דטעמא דאין תולין בתו"מ משום שנכתבו שלא כסדר ותני' במכילתא כתבן שלא כסדרן יגנוזו א"כ אסור לכתוב בריוח שהניח אות שדילג עכ"ל ולכאורה ישתומם הרואה דמתחיל בלשון הירושלמי שאין תולין בתו"מ ושוב כ' אמנם אם דילג וכו' והוא תמוה ותו יל"ד מ"ש אם דילג אות א' או ב' מנינא למה לי הא אפי' דילג כמה שיטין מותר לתלות בס"ת כמ"ש תשב"ץ הכ"ל גם מ"ש והניח ריוח וכו' פשיטא שאי אין ריוח לא יכול לכותבן אבל להנ"ל ניחא דמעיקרא לא אסיק אדעתי' כלל הך דמכילתא והוה ס"ל אפילו שלא כסדרן ממש כשר בתו"מ שהדי לא הזכיר דין זה עדיין והוה ס"ל טעמי' דירושלמי דאין תולין בתו"מ באחד משני טעמים הנ"ל או משום ערבוב הקורא שיקרא המאוחר מוקדם ואעפ"י דתו"מ אין עשוי' ללמוד מתוכן מ"מ בעי' שיהי' ראוי' לקרות כדאמרינן פ' הקומץ והקורא קורא כסדרן וע"כ כ' אמנם אם דילג אות א' או ב' לא מיבעי' אם לא דילג וכותב כסדרן בתלי' פשיטא דלא אכפת לן אלא אפי' דילג נמי דאכתי לא אסיק אדעתי' הך דמכילתא ואמנם דוקא אות א' או ב' אבל טפי דהוי תיבה שלימה בזה שייך בלבול הקורא לא התיר וגם זה דוקא אם הניח ריווח בין שיטה לשיטה רוצה לומר ריווח מרווח דהירושלמי לא אסר אלא באופן דאיכא בלבול להקורא או באופן שאין ריווח מרווח בין' השיטין אבל לא זולת ושוב כ' די"מ הטעם דירושלמי משום הא דמכילתא וא"כ אין תקנה בשום אופן ומזה הבין הר"ן שאפילו נכתב כסדרן בלי דלוג ובלי ערבוב קריאה נמי פסול משום עמידתן על העמוד שלא כסדרן דאלת"ה ה"ל לומר בקיצור תו"מ שנכתבו שלא כסדרן פסולין משא"כ ס"ת אע"כ בא לחדש אפי' נכתבו כסדרן רק שנתלו ביני שיטי פסולין מטעם עמידתן על הגויל:
ולדינא נ"ל בפלוגתת רש"י ור"ת דהרי במכילתא בחדא מחתא מחתינהו כסדרן דאותיות ותיבות עם כסדרן דהפרשיות שיהי' נכתבין כסדר שהם כתובים בתורה קדש והיה שמע והי' ולר"ת שסדר הנחתן הויות אהדדי כ' תוס' והתרומה וכל הראשונים שעכ"פ צריך שיכתבם כסדרן וכן בשל יד כ' התרומה בשיטת ר"ת צריך הסופר שיניח חלק בין והי' לשמע לכתוב שם והי' אם שמוע נמצא לר"ת אעפ"י שנכתבו הפרשיו' כסדרן מ"מ עמידתן על הקלף אינו כסדר מ"מ אין קפידא ש"מ דאין קפידא בעמידה על הקלף וא"כ ה"נ באותיות הניתלין אם נכתבו כסדרן בלא דלוג ואיכא ריווח כראוי' וגם אין בלבול להקורא משום עמידתן שלא כסדרן אין קפידא ומותר לעשות כן לענ"ד בתפילין של ר"ת אבל בשל רש"י אין לנו שהרי גם הר"ן לא ערב לבו להחמיר נגד המנהג להקל כהתרומה בעובדא דידי' יע"ש ואנן ניקום להקל נגדו אבל בתפילין דר"ת נ"ל מה שכתבתי נכון בעזה"י:
מה שהקשה פר"מ על הרמב"ם פי"ד מס"ת כשמנה עשרים דברים הפוסלים בס"ת מדוע לא מנה עמהם תליית השם שפוסל הוא עצמו פ"א מס"ת הלכה י"ו וכ' מעלתו ואין לומר כיון שאינו רשאי לתלות הוי בכלל חסר שמנה הרמב"ם א"כ מה יענה מהרי"ק שלא ס"ל כן בשורש ק"ל עכ"ל ורצינו דמהרי"ק הוכיח שם דתיבת בת ה' אותיות ש"ג ג' חוץ לשיטה אינו פוסל מדלא מנאו הרמב"ם דאין סברא לומר שיהי' זה בכלל חסר שהרי אינו חסר וכתוב הוא לפנינו אלו דברי מהרי"ק ז"ל וא"כ לדידי' קשה כנ"ל הנה האמת בתשב"ץ ח"א סי' קע"ו הנ"ל כ' כן דלרמב"ם פסול כשיוצאין רובו של תיבה חוץ לדף והא דלא מנאו בין המעכבים דהא לא מנה נמי תליית השם אבל אין מזה ק' על מהרי"ק שההפרש רב ביניהם בשלמא דילג מקצת השם הרי חסר לפנינו אלא שבאנו להשלים החסרון במה שתלוי למעלה ממנו וכיון שכבר פסק הרמב"ם שאין השלמה תליית השם משלים הרי נשאר חסר במקומו והוא בכלל חסר אות א' משא"כ בשנכתבה רובו של תיבה חוץ לשיטה הרי הוא שלם לפנינו רק שאנו אומרי' כיון שאינו שוה לשיטה שלמעלה ושלמטה הימנה הוי כמאן דליתא והרי הוא חסר כגון דא צריכא לאדועי וצריכא רבא ולא ה"ל לרמב"ם למשתק מיניה והכלל התם חסר לפנינו הכא שלם לפנינו והדברי' ברורים לפע"ד:
אמר ר"י בן פזי ריב"ל שאל ולמה לית אנן אומרים שהספרים נכתבים בשני דפין ותו"מ אין נכתבים אלא בדף א' התיב ר"י ברי' דד"ח כתובה (מאותו מקום) אדרבא שהספרים נכתבים בשני עורות ותו"מ אינן נכתבים אמרין חברי קומי ר' מנא נאמר דף א' בשני עורות א"ל שאפילו ספרים אינן נכתבים כן (יעיי' סי' ר"פ ס"א בהגה' רמ"א) תולין בס"ת ואין תולין בתו"מ ספרים שכתבן כתפילין ומזוזות אין תולין וכו' ותל"מ, פ"ב יום עש"ק י"א טבת תקע"ו לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: