שו"ת חתם סופר/אורח חיים/סימן ד
שלום לצנתרות המריקים זהב המסולאים בפז תלמידיי בחורים מופלגי' כה' ישעי' וכה' יעקב כ"ץ יחי':
פה בקרית חוצות יהיו דברי מעטים הנה נפשכם היפה בשאלתכם נידון תפילין שנפתחו והיה שליד כתובה פ' והיה סתומה אליבא דכ"ע עפ"י דעת ט"ז שהמציא להניח סוף שמע פחות מט' אותיות וכן בתחלת והיה. אמנם תפילין של ראש היה כל פרשיותיו פתוחות כמנהג דמ"א ע"פ העיטור וא"ח. אי שפיר דמי להניחם אי לא הוה כתרתי דסתרי דשל ראש פתוחות ושל יד סתומות:
יפה כתבתם דאין קפידא ואני אפרש בעזה"י הנה הרמב"ם הוא שכתב שאם שינה בתפילין פסולות וכ' עליו ב"י סי' ל"ב שבש"ס מנחות ל"ב ע"א לא משמע כן דהדי מסקי' שם במזוזות אף בפתוחו' מפני שאין סמוכות בתורה ותי' שאני תפילין כיון שנים מהם סמוכים בתורה ואם שינה פסול אם כן מסתמא גם בוהיה אם שמוע איכא קפידא שלא לשנות בדין פרשיות התפילין מיניה ובי' אלו דברי הרב"י. והנה מלשון רש"י ותוס' שם לא משמע כן לכאורה דפריך בש"ס הא מורידין עושין הכא פתוחו' והכא סתומות פירש"י בס"ת סתומו' ובמזוזה פתוחות וכו' ומדשביק תפילין ונקיט ס"ת ועוד לא היה לו לפרש כלל פשיטא הכא דהך ברייתא ס"ת ותפילין בסתומות אע"כ להורות נתן ומתפילין לק"מ דאי מזוזה בפתוחות מפני שאין סמוכה בתורה ה"ה תפילין ולא קשי' אלא מס"ת וכן יש להבין לדקדוק כזה מלשון תוס' ד"ה דלמא להשלים וכו'. א"כ מבואר מרש"י ותוס' דלית להו הך המצאה שהמציא הרמב"ם הנ"ל:
אלא למעוטי בפלוגתא עדיף עכנלע"ד לפמ"ש הרב"י בשם מהר"י אבוהב ומשמע שהסכים עמו מג"א סי' ל"ב סקמ"ט בדעת רבינו פרץ בהגה' סמ"ק דבשל ראש אין להקפיד בסדר פתוחות וסתומו' הואיל ואין נכתבים בקלף אחד וגם זה המצאה חדשה. ויש לומר דס"ל דהרי לפי הסברא כיון שאין סמוכים בתורה אין קפידא בדרך כתיב' הפרשיות רק מפני ששני פרשיות סמוכות בתורה ואין לחלק ביניהם י"ל זהו דוקא בשל יד שמונחות בבית אחד ומצוה לכותבם בגליון אחד ע"כ כיון ששנים מהם סמוכים בתורה ויש בהם קפידא ה"ה בוהיה אם שמוע אבל בשל ראש דמונחים בד' בתים ואין שייכי זו לזו א"כ מה בכך ששנים סמוכים בחורה כיון שאינן בגליון א' באופן שיש לגרור עכ"פ במזוזה דאיכא חדא לטיבותא דאע"פ שנכתבים בגליון א' מ"מ אין סמוכות בתורה מכשירים אף בפתוחו' ובשל יד איכא תרתי שהם בגליון א' ואיכא ב' מהם שסמוכו' בתורה פסולות אם שינה ובשל ראש דאיכא חדא לטיבותא נהי דאיכא בהם שנים שסמוכים בתורה מ"מ איננו נכתבים בגליון אחד ואפילו אם נחמיר אם שינה בקדש והי' כי יביאך שסמוכים בתורה מ"מ אין להחמיר בוהיה אם שמוע דאינה בגליון עם אינך ואינה סמוכה בתורה לשמע ע"כ י"ל מודה רש"י לרמב"ם לפסול בשל יד והוא הדין בקדש והיה דשל ראש אך בשמע והיה דראש ס"ל דלא פסל אם שינה ופתחן ומשום הכי לא הוה מצי לפרש קושי' הש"ס אתפילין אלא אספר תורה. והנה ידוע לכם דעת העיטור וא"ח דבין בשל ראש ובין בשל יד אם עשאן פתותו' כשר אלא שמצוה מן המובחר לעשות סתומה. רק הרמ"א הנהיג לעשות לכתחלה כולם פתוחות מפני שלא מצא לעשות סתומה אליבא דכ"ע עד שתמציא הט"ז לעשות סתומה אליבא דכ"ע וא"כ עכ"פ בשל ראש אם עושה כולם פתוחו' לא שייך לומר דסותר אם של יד כמובן לכל מבין ודי לחכמי' כמותכם בזהר ה'. ה' ירום קרנכם על התורה והעבודה כחפצכם וחפץ אני פה ק"ק יערגען סמוך לפ"ב יום א' בטו"ב מנחם קצ"ד לפ"ק: משה"ק סופר: