לדלג לתוכן

שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן צד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שלום רב לרב הגאון המופלג המאה"ג החרוץ המפורסם ניע"ה פ"ה כקש"ת מה' שלום אולמן נ"י אב"ד דק"ק ל"ב יע"א:

נועם יפעת מכתבו הגיעני על נכון ומאי דקמן להעלות השתוקי על כסא הרבנים בודאי אינו נכון מטעם שכ' תשו' רמ"א סס"י כ"ד שהוא ביזיון לתורה ונקל היא בעיני הבריאות עכ"ל וצ"ל אע"ג דממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה היינו שהאמת כן הוא וכ"א מחוייב לכבדו אבל מ"מ אין ראוי להעלותו כי לא ישמעו דבריו ההמוני ויאמרו לו צא ובדק בתועבת אמך ומכ"ש בדורותינו בעו"ה שניטל כבוד התורה ואפי' למיוחסי' שבעם אומרי' לו טול קורה מכ"ש לבוז משפחות ולא עדיף מדיין דלית לי' מי שישמשנו דאין לו להתמנות מפני שלא יהי' הציבור נוהגי' בו כבוד כראוי בראותם מתבזה לפניהם כמ"ש הג"ה מיי' בשם ירושלמי פכ"ה מסנהדרין אות א' ומייתי לי' ב"י ורמ"א בש"ע ח"מ סי' ח' סעי' ד' ומכ"ש זה שאין ראוי להק"ק למנותו עליהם:

אבל לתת לו רשות להורות ולדון ולסמכו ולהעיד עליו שהוא ראוי לכך איני רואה שום חששא ומ"ש בתשו' רמ"א שם החלל שפסול לחליצה שמא אביו גוי והרמב"ם פסק שאין סומכי' לחצאין אלא בראוי לכל מילי לא זכיתי להבין דבריו והרמב"ם מיירי במי שאינו יודע להורות בכל התורה וע"ד שאמרו סוף הוריות למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלתו ורצו להעביר לר"ג על שלא שנה עוקצין אבל במי שאינו יכול להזדקק לדין א' מן הדינים מפני פסול מה בכך כיון שיכול להורות ויודע אותו הלא זה בעצמו הוראה הוא הרי יודע ויורה שהוא בעצמו אינו ראוי לחליצה מפני שהוא שתוקי וכמו שחכם אומר לכהן ע"ה שרואה הנגעי' אמור טהור והכהן אומר טהור וה"נ יכול להורות לאחר לסדר חליצה והוא יורנו דרך יבחר ואטו סומא בא' מעיני' לא נסמך מפני שאינו יכול לסדר חליצה ע"כ דברי רמ"א תמוהים בזה לע"ד:

ומ"מ מטעם אחר י"ל שלא לסומכו כי איכא למיחש מחמת בושה יחפה על עצמו במקום שאין מכירין ויזדקק לחליצה וכמ"ש מרדכי שס"ת שכתב ממזר פסול מפני שאנן סהדי שאינו מקדש השם של לא יבוא ממזר בקהל ה' כמ"ש ש"ך סי' רפ"א סק"ח וה"נ דכוותי' ולדינא אי ראוי לחליצה או לא כבר העלה רמ"א דלא יועיל ברי שלה היכי דאיכא רוב פסולים ולכתחלה מיהת חיישי' והכא הוה לכתחלה דיכול ליקח דיין אחר לחליצה ויפה כ' פר"מ דבחליצה הוה חזקת אי' יבמה לשוק וגרע טפי ומנ"ל להתיר ויעיי' בתשו' ריב"ש בפלפולו עם ר' מנחם האריך דלא מהימני' אלא שתהי' הבת מיוחסת ולא שהי' הבן כהן אוכל תרומה ומכ"ש שלא לשמש ע"ג מזבח וא"כ ה"ה ומכ"ש שלא יסדר החליצה ואי משום דאיכא שכונת ישראל קשה עלי לסמוך ע"ז בעיר שרובה גוים ואיסור' דאורי' ואין דלתות השכונה נעולי' ובש"ס לא משכחת אלא ביושבת בין ההרים אבל עיר א' שמבוי א' פתוחה מיוחדת ליהודים ורגלי גוים מצוין שם ולא עוד אלא שגומר בת דבלים היתה רגילה ביניהם לחלוב הפרות וקשה לסמוך אברי שלה לכתחלה היכא דאתחזק אי' דאורייתא:

והאמת שכבר בתשו' האחרת צרפתי קולא א' מסברא דנפשי למימר דרוב פסולים שבש"ס היינו נתין וממזר שהם ישראלים נימולי' כמונו ובזה לא סמכי' כ"כ דבודקת ומזנה ואדרבה הזנות רצה אחר הפסולים אבל בזמנינו דליכא נתין וממזר בינינו רק גוים ולא שכיחא שתשמע לגוי אשר לו ערלה ובזה ודאי בודקת ומזנה ואונס אי' לי' קלא ויש קצת ראי' ליישב ק' הפלא"ה בסוגי' דפתח פתוח שהקשה לר"ת דזנות דנכרי אינו אוסר לבעל א"כ איכא ס"ס שמא באונס ואת"ל שמא ברצון שמא לגוי ולהנ"ל ניחא ובדקתי בפוסקים בלשון רמב"ם ושארי ראשונים ומצאתי בלשונם קצת התנגדות להנ"ל שהם חששו גם לגוי ומ"מ צרפתי להתירי' אחרים להקל לענין אי' קל מעוברת ומיניקת חברו [עיין ח"ס אה"ע ח"ר סי' ט' וסי' י'] אבל הכא חלילה לסמוך ע"ז:

ובדברינו מיושב ק' תוס' כתובו' י"ג ע"ב ד"ה מכשיר וכו' דלפי הנ"ל י"ל ר"ב לא מכשיר אלא בחורבא דדברא דליכא אלא חששא רובא דעלמא גוים נינהו דנגד זה איכא חזקה דאינה מזנה עם הגוי ובישראל האיכא רובא דעלמא ישראלים כשרים ואתי אבא שאול לאשמועי' אפי' נבעלה בעיר שרובה נתינים וממזירים ישראל אפ"ה כשרה לכהונה:

ומ"ש פר"מ נ"י להוכיח כהסוברים דברי לחוד מהני דאי ס"ד בעי' חזקת האם להתיר הבת א"כ בסוגי' דראוה מדברת ה"ל לפרש הבריתא בד"א בעדות אשה בגופה פי' שבאת להעיד גם על גופה אז מהימנת גם על הבת אבל עדות אשה בבתה פי' כשהאם גרושה ובלא"ה פסולה לכהונה א"כ כל עדותה על הבת אז לא תאומן משום דליכא חזקת אם ומדלא מפרש הש"ס הכא הכי ש"מ דפשיטא להש"ס דברי שלה מהני להבת בלא שום חזקה אומר אני שאין ראי' מוכרחת די"ל נהי דהאם גרושה ואסורה לכהונה מטעם גירושי' מ"מ אוקמא אחזקה שגופה ראוי' להוליד כשרים לכהונה ולא תוציאנו מחזקת זאת ועוד נ"ל דלא רצה הש"ס לאוקמי בגרושה משום דבריתא דעדו' אשה בגופה אמתני' קאי דאמרה איש פלוני כהן הוא וגרושה שנבעלה לכהן הרי ולדה חלל הוא אע"ג דההיא כהן היינו מיוחס מ"מ כהן ממש נמי קאמר אלא שאינה נאמנת לענין כהונה רק לענין יחוס אבל מ"מ היא אומרת שנבעלה לכהן וע"כ לא מיירי בגרושה:

העולה מדברינו שאפי' ע"י ברי דהאם לא יזדקק לחליצה ואין נכון לשום קהלה לקבלו ולמנותו בראש ומ"מ יש ללמוד זכות על הגאונים שסמכוהו אע"ג דכל מן דין לא סמוכא לנא ואסיים בברכה מרובה למר ולתורתו אשרי הורתו הכ"ד א"נ דש"ת. פ"ב יום ב' ל"ב למב"י תק"ע לפ"ק:

משה"ק סופר מפפד"מ: