שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן מא
שלום וכ"ט לידידי הרב המופלג המאה"ג הותיק כבוד מה"ו יוסף נ"י אב"ד דק"ק טאטיס יע"א:
נעימותו הגיעני עש"ק שבוע העברה ושם נאמר אודת בליעל א' החזיק בשם יצחק בן ישראל ונשא אשה ולו ה' בנים ממנה ודר בסביבות קהילתו ונתחזק בזה השם ועתה זה לפני איזה חדשים חמק עבר ובא לכאן קהלתינו ופיתה משרתת א' ונשאה לאשה על אשתו הראשונה בכפר סמוך לכאן ונכתב בכתובה שמו יצחק בן משה והרחיק נדוד עם אשתו השני' והשיגוהו רודפיו והביאו הזוג לפני מעלתו ואשתו הראשונה ג"כ שמה ועמדו למשפט לפני כ"ת והודה ולא בוש שהוא נולד מפנוי' שהרתה לזנונים והיתה מיניקת פה קהלתינו ונתגדל הוא בבית הקצין ר' ישראל ולכן הרגיל עצמו לקרוא את שמו ולייחס עצמו בשם יצחק בן ישראל אשר גדלו ומעתה נפשו היפה בשאלתו אם להאמין לו ואיך לכתוב בגט:
הנה אחר החקירה ודרישה ע"י כמה עדים המכירים הבליעל הזה נתברר בלי ספק כי הוא בן אשה א' שמה מלכה אשר בימים ושנים קדמוני' היתה גומרת בת דבלים וזה בנה נתגדל פה אצל אמו שהיתה מיניקת בכמה בתים זא"ז ושמו נודע להם יצחק פיצעק והאֵם עדיין בחיים חיותה מתגוררת בסביבות גלילית האלה ושאלתי את בני ר' ישראל ז"ל אם נתגדל זה בביתם והמה לא ידעו ולא שמעו דבר אך בת א' זאת אומרת ששמעה מאביה ז"ל פעם א' הי' לו נער משרת זמן מה ושמו הי' יצחק ולבסוף גנב וגרשו מביתו אולי זה הוא אלה הדברים הנאמרים השייכי' לנידון שלפנינו:
הנה בש"ע סימן קכ"ט סעיף ט' כ' אם לא הזכיר שם אבי המגרש והמגרשת כשר לפיכך בגר שתוקי ואסופי כותבי' שמותיהם בלבד מיהו בסעיף כ' כתב לכתוב בגר בן אאע"ה והרבה דיות נשתפכו אי הכרח לכתוב שם אבי' בגט עיי' בב"י ובתשו' ב"י סי' ל"ה ובכתבי מהרא"י סי' קל"ח והרא"ש בתשובה כלל מ"ה סי' מ"ז כ' שאינינו אלא מהיות טוב להזכיר שם אבי המגרש והמקדש כדי לברר אם יש ב' יב"ש בעיר רוצה לומר דע"י שם א' בלבד א"א לברר מי המגרש דכמה יוסף איכא בשוק משא"כ כשמזכיר שם האבות מוכח מתוכו טפי אבל אי אינו רוצה להזכיר שם אבי' והשם פלאי דליכא תו בהעיר בשם הזה סגי בשמו לבד אפי' לכתחלה כן משמע מהרא"ש למעיי' שם אמנם רבו החולקים ויעיי' בס' גט פשוט ס"ק מ"ג ועיקור טעם החולקים שלא מצינו בש"ס שום גט או שטר כ"א פלוני בן פלוני ומשו"ה כ' בש"ע אם לא הזכיר שם האב כשר היינו בדיעבד אבל לכתחלה צריך להזכירו ואני תמה כיון שאין שום ראי' להצריך שם האב אלא משום שלא מצינו שום שטר או גט בש"ס כ"א פלוני בן פלוני ואני מצאתי ביבמו' ט"ו ע"ב אנא אנדרלנאי נהרדעא וכו' הרי דלא הזכיר שם אביו אע"ג די"ל דלמא שתוקי הוה היינו אי הי' לנו שום ראי' דצריך להזכיר שמות האבות היינו מתרצים דהאי שתוק הוה אבל כיון דהגאונים לא ידעו קפידא אלא דלא מצינו בשום מקום בש"ס שמו לבד והרי מצינו כנ"ל שוב ראיתי בגליון ש"ס חדשים מהגה הגאון מהו' ישעי' פיק מברלין ז"ל דיש גורסים דוד בר נהילאי ואין ספר שזה הי' גירסת הגאונים החולקים ונ"ל בודאי בזה"ז שכבר הוחזקו כ"ע לכתוב שמות האבות זולתי שתוקי ואסופי יש לפסול בלא הזכיר שם האב כי יאמרו שתוקי הוא ואינינו אותו הידוע בשם אבותיו ומ"מ ראיתי דעת הגאון בית מאיר ז"ל סי' קכ"ט סוף סעי' י"ב במקום עיגון וא"א באופן אחר התיר לכתחלה לגרש בשם לחוד:
והנה ראינו בעלי ש"ע לא אבו לכתחלה לעשות מעשה אפי' בגר וכ' שנוהגי' לכתוב בן אברהם אבינו ע"ה ורק בשתוקי ואסופי שא"א לכתוב בן אברהם כמ"ש בגט פשוט סקמ"ח דמה ענין אב המון גוים לשתוקי ומ"מ העלה שם והאריך יותר בס"ק נ"א לכתוב שם אמו בן פלונית יע"ש ואמנם כן מצינו במסכ' שבת ס"ו ע"ב כל מנינא בשמא דאמא פירש"י פלוני בן פלונית ובפ' ע"פ קי"ב ע"א אנא פלני' בר פלניתא ובכל התחנות ובקשות רגילי' בכך א"כ שפיר ניכר בשם אמו וראיתי בגליון ש"ע כ' דגול מרבבה שאפשר שאינו נכון בשלמא רב מרי בר רחל הי' הורתו שלא בקדושה ולא הי' לו אב כלל משא"כ שתוקי שיש לו אב אלא שאינו יודע מנו אינו נכון לכתוב שם אמו ע"ש ואנא לא ידענא מה חטא יש אם מסמן עצמו בשם אמו אעפ"י שיש לו אב רק אנו צריכי' לחפש ולמצוא היכן נקרא אדם בן אמו וכיון שמצינו רב מרי בר רחל א"כ מה חסר אם השתוקי ייחס עצמו אחר אמו ועוד הלא מצינו יואב בן צרוי' בת ישי אבי דוד ר"ש בן פזי בת ר' חייא אבא שאול בן אמא מרים אבשלום בן מעכה אדוני' בן חגית שפטי' בן אביטול ע"כ לפע"ד מהיות טוב לכתוב בשתוקי פלוני בן פלונית כדי שיהי' מסומן דאל"ה כמה יצחק איכא בשוקא אע"ג די"ל עכשיו שנוהגי' להזכיר שם אבות בגטין ואם לא נזכר נודע שהוא שתוקי וכיון דליכא בעיר הזה שום שתוקי אחר ששמו כך ה"ל שפיר מוכח מתוכו וליכא נמי לעז מ"מ מהיות טוב לשמוע לדברי הגאון גט פשוט לכתוב שם אמו וארוך:
אע"ג דבמי שאינו שתוקי לא יכתוב שם אמו כדמוכח שלהי ב"ב גבי שני יב"ש דקאמר ישלשו ואם הי' משולשים יכתבו סי' ואם הי' מסומנים יכתבו כהן ולא קאמר בקיצור יכתבו שם אמו התם במי ששם אביו ידוע אינו ראוי' להניח שם אביו ולכתוב על שם אמו לבד בלי שם אביו והני רבנן דלעיל דהי' פקיעי בשם אמם מסתמא טעם הי' לדבר ואה"נ גבי שני יב"ש אחר שכ' כל א' שם אביו אם רצו לכתוב גם שם אמם לסימן היינו בכלל מסומנים וה"ה שתוקי שא"א להזכיר שם אביו יהי' סי' שלו שם אמו:
איברא בנידון שלפנינו שכבר הוחזק שם במקום הכתיבה והנתינה בשם יצחק בר ישראל יש לפקפק לכאורה כשיכתוב יצחק בן מלכה יאמרו אין זה המגרש ולכאורה יש לזה תקנה לפרסם שם בבה"כ ע"י הכרזה ג' פעמים שזה שהחזיק עצמו בן ישראל הוא שקר והוא בן מלכה ובזה נעקר שם הראשון ונקבע השני אע"ג דכ' הרא"ש בתשובה כלל ט"ו סי' י"ד על גר שנתגדל ביניכם ורוצה לישא אשה אם יכול לקרות לעצמו איזה שם שירצה כגון פלוני בן פלוני והאריך וסיים וז"ל ועוד הא דתנן פג"פ ביב"ש אם הי' משולשים יכתובו סי' וכו' ומה אנו צריכי' לכל דקדוק זה א' מהם ישנה שמו ויכתוב בשטרי יצחק בן ראובן אלא ודאי א"א לשנות ולכתוב שם שלא הוחזק בו וכו' ע"ש התם לבדות לו שם פלוני בשקר אבל הכא נהפוך הוא שהחזיק עצמו בתחלה בשם של שקר ועכשיו רוצה לברר האמת וקושטא קאי ויש לזה כדמות ראי' מתשו' הרא"ש כלל טו"ב דין י"ב והובא בש"ע סי' קכ"ט באדם א' שהמיר אביו והי' שמו יוסף בן שמעון ואחר שהמיר אביו הניח שם אביו וקרא שמו יוסף בן שמואל (שהי' אבי אביו כמבואר בפסקי מהרי"ל סי' קל"ח) לימים גרש את אשתו באותו שם החדש והכשירו הגט וכ' הרא"ש תמה אני על המכשירי' אף אם יכול אדם לשנות את שמו ולקרות לו שם אחר וכו' אבל שם אביו איך הי' יכול לשנות וכו' משמע אבל בשם הראשון לגרש יוסף בן שמעון אע"ג שכבר זה זמן רב הוחזק בשם בן שמואל מ"מ ע"י פומבי' ופרסום לכל הפחות יועיל להודיע שחוזר אל האמת שאביו שמעון וה"נ דכוותי' שמודיע האמת שאינינו בן ישראל:
ולולי שחקרתי שלא נתגדל לעולם בבית ר' ישראל הי' מקום לומר מה שחותם עצמו בן ישראל אינינו שקר בהחלט עפ"י מ"ש בש"ע ח"מ בהגה' סוף סי' מ"ב יע"ש אבל הואיל הכל שקר וכיזוב א"כ יכול לשנות ולהודיע האמת לרבים ואין כאן בית מיחוש ומה שהחליט הרא"ש דשם אביו א"א לשנות צריך לחלק קצת ממ"ש שלהי סוטה אלעזר בן דינאה ותחינה בן פרישה הי' נקרא עפ"י פירוש מה"ר זנוויל כ"ץ שבתי"ט יע"ש הרי שינוי שם אביו ויש לחלק וק"ל. ורב מרי בר רחל דאתי לידן אימא דצל"ע מ"ט לא נוכל לכתוב בגט מרי בר איסר דאע"ג דכקטן שנולד לענין ירושה ויחוס משפחה מ"מ התורה אמרה וכי יגור אתכם גר ועשה פסח לה' המול לו כל זכר ומזה ילפי' מילת זכריו מעכבי' האב מלעשות פסח ואי ס"ד גר שנתגייר אין בנו נקרא על שמו כלל א"כ כי יגור גר זכרים מנא לי' שיעכבוהו לעשות ומכ"ש לר"א דאין מילת עבדיו מעכבתו רק זכריו ער"פ הערל וצ"ע:
מ"ש מכ"ת נ"י שלא ידע בשם אבי האשה אם הי' כהן או לוי או ישראל אין כאן בית מיחוש דמ"ש רמ"א סי' קכ"ט סעי' ז' אם יש ספק אם הוא כהן יש ליתן ב' גטין רוצה לומר שיש מקום לפנינו לספק בו וכן יראה להדי' בתשו' מהר"י מינץ שממנו מקור דין זה בסידור סי' ל"ד וכ"כ להדי' ט"ז ס"ק י"א אבל כל שאין מקום לספק בו אמרי' כל דפריש מרובא פריש וכותבי' סתם הנלע"ד כתבתי בחפזי וחתמתי שמי. פ"ב נגהי ליום עש"ק כ"ה טבת תקפ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: