שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן לט
שלום רב לי"נ הרב הגאון המפורסם צדיק מופלג וחרוץ ושנון כבוד מה"ו דוד נ"י דייטש אב"ד דק"ק ע"ח יע"א:
יקרתו הגיעני והנה שלוח פה לחזרה התשובה מהרב הגאון מה' שמואל סג"ל נ"י לפר"מ נ"י וראיתי דברי הרב הנ"ל נ"י והנה מ"ש דאי עבר וכ' דמתקריא במקום דה"ל למכתב דמתקרי הכשיר בדיעבד משום שנ' בפסקי מהרי"א ובסדר מהרי"ו שבתרגום אסתר לא דקדק פעם כתי' דמתקרי בלא אלף ולפעמים באלף האמת שכ"כ במהרי"ו סי' ק"ץ ושם מיירי בנקבה דה"ל למכתב דמתקריא באלף ושינה וכ' דמתקרי בלא אלף וכ' שבתרגום אסתר לא דקדק בזה וכן הוא בתרגום שני גבי שם אסתר והדסה ע"ש איברא התם בשם אסתר נקבה ומינה דאין לדקדק בנקבה למכתב בלא א' אבל להוסיף א' דמתקריא בזכר לא מצינו בתרגום שם וכן במהרי"ו לא דיבר מזה מאומה וא"כ הכא דמיירי בשם נהר שהוא לשון זכר וכ' דמתקריא באלף לא שמענו אמנם כל זה לפי דברי הג' הנ"ל שמחזיק דברי אביו הגאון זצ"ל בנב"י מהדורא תנינא דשפיך חמימי' על רב שכ' דמתקריא על שם הנהר וכ' דאפי' מקרא לא ידע דנהר הוא לשון זכר והנה כל הגיטין שמצאתי כאן מגאוני עולם כ' עתא דיתבא על נהר דונאו דמתקריא דונאי ואין ספק שטעמם הואיל ושם הפרטי דונא הוא לשון נקבה כמו שמפורסם וכן העיד בתשוב' מהרמ"פ סי' י"א על נהר דונאי שהיא לשון נקבה וכיון שכן יוצדק יותר דמתקריא כמבואר בפירש"י פ' נח עלה זית טרף בפיה טרף לשון זכר ובפיה לשון נקבה כ' רש"י דשם המין יונה הוא לשון נקבה בכל מקום והיונה ששלח נח הי' זכר ע"כ יצדק בקרא לשון זכר ונקבה על שם הכולל ועל שם הפרטי הזה ורמב"ן טען שלא מצינו כיוצא בזה בפסוק א' התהפכות מזכר לנקבה ועל זה מייתי הר"א מזרחי כיוצא בזה והיתה צעקה גדולה במצרים אשר כמוהו לא נהייתה הנה כמוהו זכר נהיתה נקבה וסבר הרא"ם ז"ל דכמוהו קאי על הקול שהוא כולל והוא זכר והפרט ממנו הוא צעקה לשון נקבה אעפ"י שתיבת קול לא הוזכר בקרא כלל מ"מ יוצדק זכר ונקבה ולפע"ד הרמב"ן מפרש כהרא"ע דכמוהו קאי אמיתה דבכורים דדבר כמוהו לא נהיתה קאי אצעקה כיון שהוזכר בקרא שייך לשון זכר ונקבה משא"כ ביונה שלא הוזכר בקרא שם המין הכולל כ"א שם הפרטי ששלח נח עוד מייתי רא"ם מכבוא השמש תשיבנו לו כי היא כסותה לבדה כתי' תשיבנו לשון זכר כי היא כסותו לבדה לשון נקבה וסובר הרא"ם שם דלשון זכר קאי אבגד שהוא שם כולל לחלוק וטלית ועל זה קאי לשון תשיבנו אעפ"י שלא הוזכר בקרא ורמב"ן נ"ל דס"ל נמי בהא כהרא"ע דקאי אחבול תחבול וחבילה הוא לשון זכר וכיון שהוזכרו שניהם בקרא א"ש הרי קמן דע"כ לא פליגי אלא כשלא הוזכרו שניהם אבל כשהוזכרו שניהם יוצדק בקרא א' שינוי מזכר לנקבה ומכ"ש היכי דליכא שינוי אלא לשון א' והוזכר שם הכולל שהוא ושם הפרטי דונאי שהוא לשון נקבה שיוצדק עליו לשון נקבה אשם הפרטי הסמוך ותמה אני מה יענה רמב"ן אמקרא מלא רוח גדולה וחזק במלכים א' י"ט ועוד מבואר שם בהר"א מזרחי דכל שמות כוללים כאלו כשיונחו על גוף פרטי זכר או נקבה נגררים אחר גוף פרטי יע"ש באריכות וגם בגופי בני אדם כן הוא כי אדם שם הכולל הוא לשון זכר וכן גוף כשנאמר מי הוא האדם או הגוף הזה (דער פערסאהן) נשיב האדם הזה הוא רבקה הנקראת שרה ולא נאמר הנקרא בלשון זכר הואיל ומוסב על אדם וגוף כא' מוסב על רבקה הסמוך והגות הוא בלשון ומכ"ש הכא בנהר נהי דלא מצינו שם נהר בלשון נקבה כשבא בלשון יחיד אבל בלשון רבים הוא על הרוב נקבה כמו נשאו נהרות על נהרותם ועל יאוריהם ומעט ימצא בלשון זכר כמו הבנהרים חרה ה' והייתי סובר משום דכולל כל הנהרות שבעולם ורובם שם פרטי שלהם לשון נקבה והדרנא בי חדא דמעט מצינו בשם נהר שהיא שם פרטי שלו לשון נקבה ועוד דנהר יוצא מעדן ומשם יפרד לארבעה ראשים שכלם זכרים ומ"מ אחז"ל ג' נהרות במס' בכורות נ"ה סוף ע"א יע"ש א"כ אין טעם לדבר מ"מ במקומי אני עומד שלא לשנות מאשר נהגו כאן מקדמת דנא ואם דעתו להודיע הדברים כהווייתן להרב הג' מה' שמואל הנ"ל ואם בידו להשיב תשובה נוצחת הדרנא בי ואיניני עומד על דעתי ח"ו. במה שהוזכר באגרת ההוא פלפול בענין חזקה דודאי יעלה עמוד השחר יעיי' בתוס' יבמות ס"ח ע"א סוף ד"ה רישא וכו' ואין להאריך יותר דברי א"נ דש"ת הבעה"ח. פ"ב יום א' י"א כסליו שנת תקע"ז לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: