שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן כז
שלום רב לי"נ הרבני המופלא החרוץ ושנון כבוד מה' יחזקאל נ"י:
מכתבו הנעים הגיעני עש"ק סמוך להכנסת כלה ממש ולהיות מעלתו נוחץ הענין מאוד מאוד כמבואר במכתבו ע"כ נזדרזתי לדבר מצוה להשיב מיד השתא הכא גם כי אני טרידנא טובא באיזה שאלות אחרות ממרחוק מ"מ לו משפט הבכורה:
והנה תוכן שאלתו באשה נקראת סלאווע בשמה המפורסם וכן חותמת עצמה באגרת ובעלה בבריחתו מבית האסורים הניח לה גט פטורים בק"ק ברוסלויא וכ' שמה כנ"ל. ואמנם עלה בזכרון מעלתו איך בילדותה טרם נישאית לאיש נשתנה שמה מחמת חולי אך לא נודע מה שמה אשר נקרא לה כי נשתקע ולא נאמר כלל ושאל מעלתו את אם הילדה והיא תשיב אמרי' האמת כן הוא שנשתנה אבל נשכח ממנה ומכל אדם ועתה יש להסתפק בגט ההוא שלא נכתב בו אלא שם סלאווע לבד. והוא מקום עיגון כי הבעל הרחיק נדוד מאימת מלכות ולא ישוב וראה ארץ מולדתו ולא נודע מקומו איה וכל יקר ראתה עינו בספרן של צדיקים להקל בענין זה ובקש ממני לחוות דעתי הקלושה:
והנה עיקור דבר זה במ"ש הרב"י בא"ע סס"י קכ"ט במ"ש הקונטריסי' באשה שנשתנה שמה מחמת חולי מחנה לרבקה ונעקר אח"כ שם השני לגמרי ונתקיים הראשון שאין לכתוב אלא הראשון ושוב כ' הם בעצמם בשם ר' פרץ בא' שהי' חולי ונשתנה שמו וגרש והצריך ליתן ב' גיטין. וכ' הרב"י שזה סותר למ"ש ר' פרץ בהגהה סמ"ק דשם השינוי הוא עיקור וכותבי' דמתקרי' על שם הראשון ולעולם הכל בגט א' וא"כ יש סתירה ותי' לחלק ולומר דר' פרץ שבקונטריסי' מיירי בשנעקר שם השני לגמרי שאז א"א לכותבו בגט א' עם שם הראשון ולכתוב דמתקרי דהרי נשתקע ולא נאמר ושלא לכותבו כלל נמי א"א שהרי חזינן שבעלמא הוא העיקור ע"כ הצריך ב' גיטין. אלא דלפ"ז יהי' סתירה מהקונטריסי' שהם פסקו דבנשתקע אין צריך כלל לא לכותבו באותו הגט ולא לכותבו ב' גיטין ואח"כ הביאו הם בעצמם עובדא דר' פרץ שהצריך ב' גיטין. ע"כ נראה יותר מ"ש ב"י אח"ז תי' אחר דלעולם כל שנשתקע שם השני אין לזוכרו ולפוקדו כלל והיינו כשהברי' מחליו ולא חשש לשם השני אבל עובדא דר' פרץ מיירי באותו החולי' שנשתנה שמו והוא מצפה לישועת ע"י אותו השינוי אלא שהשם עדיין לא נתפרסם שהוא בן יומו ע"כ יש לכתוב ב' גיטין כי אולי לכשיבריא יתחזק אותו השם ולזה הסכים הרב"ש שם בסעיף י"ח וכן פוסק מהרש"ל וכן נוטה דעת הט"ז שם סעי' קטן ל"א ויעיי' עוד מ"ש ט"ז שם סק"ה בתשובה באריכות ובס' מכתב מאלי' שער ד' סי' י"ז:
ומכ"ש הכא שהיא חותמות עצמה באיגרת בשם סלאווע לחוד ובודאי כן נכתב בכתובה. ואולם הרב"י בש"ע נראה שחזר בו מתי' ב' הנ"ל ולא הביא בש"ע כ"א דבריו הראשונים וכ' בסי' קכ"ט סעי' י"ח דברי הקונטריסי' בסתם ודברי ר' פרץ בשם יש מי שמצריך ב' גיטין והרמ"א לא הכריע ונראה שלא מלאו לבו לפסוק הלכה כתי' השני שלו מבלי שום זכר למו בש"ע שלו וא"כ מי יבוא אחרי המלכים הרב"י והרמ"א להקל באשת איש אך מ"מ נראה לי דהיינו לכתחלה דמשו"ה מסתם סתום לי' לקולות הקונטריסי' בסתם ודברי ר' פרץ בשם יש מי שמצריך והכא בחשש עיגון כי האי אין לך דיעבד יותר מזה וכ"כ הגה' משנה למלך פ"ג מגירושי' גבי נפתלי צבי הרש יע"ש:
ועוד אני אומר דהיש מי שמצריך לא אמרו אלא באיש שרוב פעמים לא נשתקע שם השני כיון שדרכו לעלות לתורה ולחתום בשטרות ולא ימצא שיקוע שם השינוי אלא כשנשתנה בקטנותה טרם ידע הנער מואס ברע ובוחר בטוב וכיון שרוב הפעמים השם השני הוא עיקור ולפיכך אפי' אי המצא תמצא שנשתקע שם השני מ"מ צריך ב' גיטין ומטעם שהסביר הרב"י בתי' הראשון כיון שהוא חשוב כ"כ שאפי' אם רק פורתא קוראים בשם השני עושי' אותו עיקור א"כ ה"נ יתן ב' גיטין עכ"פ וכל זה בשם איש אבל בשם אשה שאינה עולה לתורה ואין דרכה לחתום בשטרות ואגרת ורוב הפעמים מיעקר ממנה שמה השני א"כ די לנושאם אירע שלא נעקר ממנה שיהי' הוא העיקור אבל היכי שנשתקע ממנה מכל העולם גם ר"פ מודה שאין צריך ב' גיטין ובזה מיושב סתירת הקונטריסי' שהם מיירי מרבקה חנה שהן שמות נשים ובזה ר' פרץ מודה ור' פרץ מיירי להדי' בשם איש ובזה גם הקונטריסי' מודה ואין כאן מחלוקות:
ואביא ראי' לזה מש"ס דב"ב קס"ב ע"ב דמסיק צריך להזכיר שם האיש והאשה בגט משום דלמא כ' גיטא וממטי לי' לאתתא דהאיך ופריך מביב"ש ומשני שאין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה והדר פריך דלמא אזיל למתא אחריתא ומחזיק שמא יב"ש ומשני כל שהוחזקו שמו שלשים יום בעיר אין חוששי' לו ופי' רשב"ם כ"כ לא הי' מחליף שמו פן יודע הדבר והעלו שם בתוס' ד"ה וליחוש וכו' דעיקור תקנתא היא כך ע"י שאין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה א"כ כל שהוחזקו ביב"ש בעיר יחקרו הב"ד אחר עידי המסירה אם הי' אידך שם או לא ע"ש. והנה ליש מי שמצריך יש להקשות אכתי ניחוש לביב"ש בעיר א' אשר א' מהם נשתנה שמו מחמת חולי ונשתקע ממנו לגמרי ואין קורא בשמו והוא ילך לעיר אחרת וישהא שם שלשים יום ויחזיק עצמו בשם האמתי שלו יב"ש ואין כאן שום רמאות שהרי גם בעירו נקרא כן ואח"כ יכתוב גט וימטי בעירו לאיתתא דהאיך יב"ש ואין לומר שהב"ד יחקור אם הי' שניהם במעמד הגירושין כיון שהוחזקו ביב"ש בעיר א' ז"א דלהיש מי שמצריך ליתן ב' גיטין בנשתקע א"כ ה"ל לענין גט כלא הוחזקו וכאלו נכתוב משולשים ובעירם א"א שיבוא שום מכשול כיון שזה צריך לגרש אשתו בשני גיטין וא"כ לא יחושו שיהי' זה בפני זה וקשה וליחוש וכו' כנ"ל מיהו לזה י"ל כיון דלא שכיחי שנשתקע שם השני כיון שעולה בו לתורה וחותם עצמו בשטרות ודרך רחוק הוא מאד ע"כ לא חשו לחכמים למידי דלא שכיחי אמנם תינח בשם האיש דלא שכיח אך אכתי קשה הא שם יב"ש דהש"ס היינו שגם נשותיהם שוים וכמבואר בש"ע סי' ק"כ סעי' יו"ד וא"כ משכחת כנ"ל בשם אשתו של א' מהם ובשם אשה שכיח שפיר וק' על היש מי שמצריך אע"כ צריכי' לומר א' משני דברים או שתי' שני של הרב"י אמת שר"פ לא אמרו אלא במגרש באותו חולי ממש שעדיין לא הוחזק באותו השם ומ"מ מצפה שעתיד להתחזק אבל בנשתקע ממנו לגמרי אחר שהברי' מודה שא"צ ב' גיטין. או דנימא ר"פ לא אמרו אלא בשם האיש אבל בשם האשה מודה להקונטריסי' וא"כ הרווחנו בנדון דידן יצאנו ידי כל הדיעות אפי' לכתחלה לגרשה בגט זה ומכ"ש דאיכא עיגון משום ב' פנים א' שהבעל לא נודע איה נודד ללחם וזאת שנית שאם נחקור אחריו ונמצאוהו לא נוכל לצאת י"ח רבנו פרץ בזה כיון שנשכח השם גם ממנה ומאמה ומכל אדם א"כ לא יכול לכתוב ב' גטין ולכתוב כל שום וחניכא לא יתכן לר' פרץ כדמשמע בדברי הרב"י וא"כ כיון שלא נוכל ליי"ח ר' פרץ בשום אופן אין לך דיעבד גדול מזה ע"כ גם ידי תיכון עמו לסדר הגט להאשה סלאווע הנ"ל ולא נצרכא אלא להעדפה דהרי לא גרע מחניכה כמ"ש כל הפוסקים. פ"ב מש"ק כ"ד טבת תק"ע לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: