שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן כו
העתק מ"ש בגליון להגאון מו"ח מה"ו עקיבא איגר נ"י:
היום אני טרוד מאוד בסדור גט לחיים בן אלי' וכל העולם קוראי' לו אלי' בלי וי"ו רק החזנים קורי' לו לתורה אליהו וחקרתי מאיזה משפחה נולד לו זה השם ואמר לי שנקרא כן על שם זקנו הגאון בעל אלי' רבה ואלי' זוטא והנה ראיתי בספרו אלי' זוטא שהוא עצמו הביאו לדפוס שם כ' כמה פעמים אלי' בלי ויו ובשגם נדפס שיר מאביו הגאון מה' וואלף שפירא ז"ל וראשי חרוזות אלי' בלי ויו ע"כ החלטתי דהכא שם אלי' בלי ויו העיקור ונהי שמ"מ אני מסדר ב' גיטין מ"מ נ"ל להקדים סדור אלי' בלי ויו כי הוא העיקור בזה האיש אח"ז הראוני שבנוב"י כרך א' בחא"ע סי' צ' ג"כ החליט כן ומכ"ש הכא דאיכא טעמא הנ"ל:
ואגב ארחא מצאתי שכ' שם שלא להודיע להבעל והסופר כלל משום חשש ברירה ור"ל בשליחות הבעל את הסופר והעדים יהי' חשש ברירה ולע"ד א"כ בכל הגטין שאנו נוהגי' שיאמר שיכתוב אפי' כמה גיטין עד שיהי' א' מהם כשר על דעת הרב יהי' חשש ברירה אע"ג דברירה דספק שם אלי' חמיר טפי משום שאין סופו להתברר מ"מ מי הכניסנו לתגר הזה לומר נוסחא זו כלל:
אבל האמת יורה דרכו שאין שייך כאן דין ברירה וכי אינו יכול למנות שליח לעשות לו כמה דברים לכתוב לו גט פסולי' וכשרים והכל בשליחותו אלא שממנה אותו שליח לזמן דהיינו מעתה עד אותה שעה שיגמור הגט הכשר לדעת הרב ואין כאן ברירה אלא לברר מתי שפסק מלהיות שלוחו של בעל אבל בכל הנכתבי' אפי' הם מאה בכולם עושה בשליחותו של בעל ומה ענין ברירה לכאן ולא חששו הראשונים לברירה אלא שלא ליתן ב' הגיטין בפ"א שאז יחול הקנין רק מספק על א' מהם וגם זה צ"ע קצת וכולי האי ואולי אבל עכ"פ פשיטא לי שאין לשנות מסדר הגט:
גם הטעם שכ' הרב"ש בשם תוס' סוטה י"ח דה"ל ב' ספרים צ"ל כוונתו שמא שני הגטין כשרים בשם זה ובשם זה וה"ל ב' ספרים דזולת זה ליכא למיחש לב' ספרים דלא גרע משני גטין שנתערבו והטעם המחוור הוא טעמו של מהרי"ו דחיישי' שיהי' דעת המגרש אגט הפסול כמו מלוה ופרוטה ואקוה שיורני דעתו הרמה בכל זה. משה"ק סופר מפפד"מ: