שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן יז
שלום וישע רב להעוסק בחוקי אלקים מחורב וחכו ממתקים וכלו ערב ה"ה י"נ הרב המאה"ג הותיק המופלג מה"ו יוסף נ"י אב"ד ור"מ דק"ק גוו"ד והגליל יע"א:
נועם יקרתו הגיעני שבוע העבר' ומרוב המון טרדות לא הי' באפשרי להשיב עד היום ואשר נזקק להלכה ולמעשה באיש א' העומד לגרש אשתו ושמו צבי המכונה הירש ושם אביו אשר בעודנה בחיים חיותו נקרא בעירו ומקומו אשר הוא גר שם בשם דוב המכונה בער אך הבן מהיותו נד ומטלטל מבית אביו חתם עצמו וגם מקרא לתורה בשם בן יששכר המכונה בער וכן נכתב בכתובה וכן נקרא לתורה בעירו שנשא אשה ושרוצה לגרשה עתה האריך מעלתו שנסתפק איך לכתוב בגט:
הנה בתשו' הרא"ש כלל י"ד קרא תגר על גט בן מומר יוסף בן שמעון וכ' על שם אביו יוסף בן שמואל ותמה עליהם איך הכשירוהו וכן כ' בפסקי מהרא"י בכמה תשובת ענין זה ויעי' יש"ש גטין פ"ד סי' כ"א ומזה פסק בש"ע סי' קכ"ט סעי' יו"ד אלא שב"י מייתי תשו' רש"י שאם נשאת לא תצא וכבר כ' מהאחרונים דלאו רש"י חתם עלה כמ"ש מהריב"ל ח"ג סי' כ"ז והטעם מבואר ברא"ש ותה"ד הנ"ל דאין אדם יכול לשנות שם אביו כי בשלו אדם רשאי ואם אמרו כן בשם אבי אביו דבני בנים הרי הם כבנים וכדכתיב לבן בן נחור ובשגם בשהמיר האב דכולי עלמא יודעין דהדרך כן הוא שאין הבן רוצה לייחס אחר הרשע וזה בעצמו הי' טעמו של לבן כמ"ש רמב"ן בתורה שהי' בתואל איש פחות מעלה ולא רצה לבן להתייחס אחריו א"כ מצינו מנהג זה בתורה אפ"ה פסלו הגט ק"ו בן בנו של ק"ו בעלמא בלי טעם שאין כח ביד הבן לשנות שמו של אביו:
וראי' ברורה לע"ד מדאמרי' שלהי ב"ב בשני יב"ש ישליש ויזכיר שם אביו וגם שם אבי אביו וקשה למה לן כולי האי לכתוב רק שם אבי אביו אע"כ דזה מיקרי שינה שמו מיהו בשמו של עצמו יכול לשנות שלשים יום כמ"ש לקמן אי"ה משא"כ בשם אביו ומעלתו כ' דמוכח מלשון הש"ס דגם אחרים יכולים לשנות שמו דאמרי' ההי' דרובא קרו לה מרים ופורתא שרה משמע אחרים קרו לה ככה האמת אגיד שגם בתשו' מבי"ט ח"ב סי' נ"ב דבר מזה ממאי דאמרי' יוסף קורין לה יוחנן אבל אין נראה לי ראי' כלל דהתם אחרים קרי לי' והוא עני להו א"כ נשתנה שמו ע"י עצמו אבל בשם אביו אם יהי' אביו כאן וקורין לו יששכר לא יעלה כי דוב שמו וא"כ מי יוכל לשנות שמו חוץ ממנו ומ"ש גם מעלתו לחלק בין נדון דידן להא דשמעון ושמואל ולומר כיון דליששכר ולדוב לשניהם רגילים לכנות בער אין קפידא בשינוייהם לא נ"ל כלל דעיקור קביעות השם הוא אותו שעולין בו לתורה ואידך כינוי בעלמא הוא א"כ דוב ויששכר שני שמות הם לגמרי ואין להם שום שתוף כמו שמואל ושמעון ממש אדרבא אינהו דומה עכ"פ בתחלתו בשני אותיו' שם משמעון ושמואל כמ"ש ביש"ש סברא זו משא"כ יששכר ודוב אין להם שום שתוף ומה לי שמכנים לזה כזה וגם הכינוים אינם שווים וכי דוב אין הכינוי בער כי הוא רק פי' ולע"ז של דוב כמ"ש ב"י בחיים ביב"א וכו' שפרושו לעבען שאינינו כינוי אלא פי' השם משא"כ יששכר בער הוא כינוי וענין אחר ממש ע"כ נ"ל פשוט אלו הי' נכתב גט כזה הי' פסול בלי ספק אמנם איך לנהוג במי שכבר הרגיל והחליף שה אבותיו כמו בנדון דידן לא גילו לנו הפוסקים בזה דנהי דאין לכתוב בן יששכר מ"מ גם בן דוב לא יתכן ולכאורה כיון שזה הבן ניכר בין העולם בשם בן יששכר אם יכתבו בן דוב יאמרו שאינינו זה המגרש ונ"ל דאפי' אם בשעת הדחק ומי שאין שם אבותיו ידועים ובכי האי גוני אפשר לסמוך אהעיטור שלא לכתוב שם כלל כמבואר זה בפוסקים מ"מ נ"ל דלא שפיר דמי למיעבד הכי כיון שזה ניכר וידוע לכל ועולה לתורה וחותם עצמו יום יום בשם אביו יששכר אם נכתוב בגט רק שמו בלי שם אב יאמרו שאינינו זה כי למה לא הזכירו שם אביו כמנהג בגיטין אע"כ אחר הוא שאין שם אביו ידוע:
ולכתוב נמי בן דוב דמתקרי' יששכר המכונה בער אינו נכון שיאמרו אין זה אותו דוב שהרי אותו אינו מתקרי' יששכר כלל אפי' פורתא ולכתוב נמי צבי בן דוב דמתקרי' צבי בן יששכר אינו נכון בודאי אי קאי דמתקרי' אשם צבי הי' נכון דזה צבי עיקור שמו בן דוב ומתקרי פורתא צבי בן יששכר אבל לפי מה דקיי"ל דמתקרי' והמכונה קאי על שם האחרון א"כ יאמרו דהכל קאי על דוב עצמו שהוא נקרא צבי בן יששכר ויהי' זה היששכר אבי אביו של צבי הראשון וגם לכתוב שני גיטין לא מהני הכי דלא מהני אלא בשם אלי' וכדומה דממ"נ א' מהם כשר אבל הכא כל א' מהם יש לו תברא בפ"ע כי אותו שנכתב על שם יששכר הוא שקר בעצמותו ואותו שבשם דוב אינו מוכח מתוכו במקום הכתיבה והנתינה שזה הוא ועיי' תשו' מהר"מ זיסקינד ומה שכתב עליו והשיג בית מאיר סי' קכ"ט סעי' י"ב ע"ש:
ועצה הנכונה בענין זה טרם יתן הגט ישנה שם אביו משקר לאמת ויעלה לתורה ויחתום עצמו בשטרות וכתבים בשם בן דוב באופן שיעשה פומבי לדבר בעירו מקום הכתיבה והנתינה ואחר כך כשהוחזק כן שלשים יום יגרש בשם צבי המכונה הרש בן דוב המכונה בער לבד והוא הנכון בלי פקפוק ואע"ג שכ' הרא"ש בתשו' כלל ט"ו דין ד' על גר שרצה ליתן לעצמו שם מה שירצה ולכתוב כן כתובה והוכיח הרא"ש דזה א"א דא"כ שני יוסף בן שמעון ישנה האחד שמו ויכתוב מה שירצה יצחק בן שמעון אע"כ זה א"א היינו בשלא הוחזק אלא עתה ע"י כתיבת הכתובה רוצה להחזיק עצמו בזה השם אבל אם מחזיק עצמו פשיטא שיכול לשנות כמ"ש כל הגאונים ובשני יוסף בן שמעון בש"ס אין ה"נ אם האחד רוצה להחזיק עצמו שלשים יום בשם אחד תו ליכא שני יוסף בן שמעון בעיר הזאת אך מיירי שרוצה לכתוב היום שטר וזה א"א לשנות שמו בשעת מעשה אע"ג הראי' דמייתי לזה משלהי ב"ב כל שהוחזק שמו בעיר שלשים יום אין חוששין לו כבר השבתי עליו במקום אחר דהתם אמרי' דאין לחוש לרמאות דכולי האי לא הוי מוזהר ברמאות דאי לאו שהי' שמו כן באמת לא הי' נזהר שלשים יום ואין הכרח מזה שיכול אדם לשנות שמו למה שירצה וגם אין ראי' משינוי השם שע"י חולה שנתרפא ע"י השינוי דדינא הכי לשנות שמו לקרוע גזר דינו וכקטן שנולד דמי וזה שמו אשר יקראו לו בשם השני ומ"ש המבי"ט ח"ב סי' נ"ב לחשוב חשבונות רבים דבשלשים יום קורין לו צדי"ק פעמים בשם החדש ועי"ז נתחזק ולמד זה כעין מ"ש הג"ה מיי' בשם הירושלמי בהזכרת הטל ע"ש ולא נ"ל נכון וגם ערבך ערבא צריך כמ"ש במקום אחר מ"מ הכא שהאמת כן הוא דשם אביו דוב והוא שהחזיק בשקר בשם יששכר והנחה מונחת שאין אדם יכול לשנות שם אביו ורק להוציא מלב בני עיר הכתיבה והנתינה ולהחזיקה בשם האמתיי בוודאי די למיעבד פומבי ופרסום לכל באי שער עירו לקרותו בתורה ולחתום עצמו שלשים יום בשם בן דוב המכונה בער ואח"כ יגרש אשתו בזה השם וכן נלע"ד נכון בעזה"י בלי פקפוק ואין להאריך וה' שנותיו יאריך כנפשו היפה ונפש א"נ: פ"ב יום ה' ט"ו שבט תקע"ה לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: