שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן קלט
שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג כבוד מה"ו איצק נ"י אב"ד בק"ק אורמין יע"א:
גי"ה הגיעני נידון אנשי ישוב א' תקנו ביניהם בהסכמה לשלם לקופת הקהל ב' צ"ל מכל ליטרא בשר והעובר ויקח לו בשר מהכפרים ולא ישלם כחק הנ"ל יוקנס והוכרז כן בבהכ"נ וקיימו עליהם וחכרו ההכנסה הלז לחוכר א' והנה אשה א' כשלא הי' בעלה בעיר עברה והביאה לביתה כמה וכמה לטראות בשר מהכפרים ולא פרעה להקהל או להחוכר כחק המגיע וכשעמדה על הברור והנה החוכר הלז חייב לבעלה סך מה ורוצה לעכב התשלומי' בטוענו כי פסקי' בש"ע א"ע סי' צ"א ס"ד מהת"ד סי' רפ"ב דהבעל חייב לשלם קנס עבור אשתו דה"ל כפרה כקרבן והכא משער לעצמו קנס סך א' זה' ק"מ עבור כל ליטרא כי טוען שכך נהגו בישובי' אחרי' וא"כ הוא מעכב מה שחייב לבעלה עבור קנס אשתו ונפשו היפה בשאלתו אי כדין עביד ומעכב או לא:
לפע"ד החוכר הזה חייב לשלם חובו להבעל ואין לו לעכב חובו בשביל קנס שחייב' אשתו מכמה טעמי' חדא התה"ד מיירי מקהל שעשו תקנה למיגדר מילתא כגון שלא ישחק בקארטין או שארי ענינים כאלו וה"ל העובר תקנתם כעובר על לאו דאורי' וצריך כפרה והבעל חייב להביא קרבן אם אשתו חייבת אבל הכא בעסקי ממון שקבעו לתת ב' צ"ל על כל ליטרא בשר ונהי תקנתם הוה תקנה ויכולי' להסיע על קצתם כמבואר ב"ב ט' ע"א והעובר ומעכב אותן ב' צ"ל עושק את הרבים כמו עושק ממון דאורי' מ"מ לו יהא דעשק את עמיתו איננו אלא במצות עשה והשיב את העושק ואין עליו שום עונש יותר מזה וכל שניתן להשבון אין עליו עונש אא"כ נשבע והודה דמשלם חומש ואשם אבל לא נשבע ולא גנב אלא עשק אין עליו לא שום עונש וכפרה ומ"מ מה שתיקנו שיוקנס על זה העובר קיים גזירתם כי גם זה מהטעם שיכולי' להסיע על קצתם אבל אין זה הקנס מטעם כפרה שהרי אין צריך כפרה בהשבת העושק אלא היא גופה למען לא יזידון עוד וכיון שאינו כפרה אין הבעל חייב לשלם עבורה:
וזאת שנית התה"ד דקדק וכ' שקהל קנסו כך לצדקה וא"כ אז הוה נתינת הקנס כפרה ובכל זאת סיים התה"ד דלא ברירא לי' לדמות קנס לצדקה לכפרה דקרבן וכולי האי ואולי אבל ליתן הקנס להחוכר ויאכל הלה וחדי ויהי' כריסו מזבח כפרה זה לא שמענו אך מ"מ אם כך תיקנו הקהל יכולים להסיע על קצתן כדי להחזיק ידי החוכר בחכירתו אבל קרבן וכפרה לא הוה ולא מחוייב הבעל לשלם עבור אשתו:
עוד בה שלישי' מה שכתוב אצלי על גליון ש"ע שלי משנים קדמוניו' דנ"ל פשוט דכל זה אם כך הי' התקנה קבוע ע"ד משל מי ששחק בקארטין יוקנס בסך עשרה זהו' ושוב עברה אשה ונתחייבה עשרה זהו' אם כן כבר נתחייבה כפרה בעד עשרה ועל הבעל לשלם אבל בנידון שלפנינו שהכריזו סתם העובר יוקנס א"כ פשוט כל העובר ישוער מהקהל לפי האיש לפי המקום והזמן במה יוקנס ולא כל כמיני' דהחוכר לשער בנפשו ליתן סך כך בעד ליטרא ואין להבי' ראי' ממקומות אחרים לכאן וא"כ הכא שלא קבעו קנס במה יוקנס העובר וזו האשה עברה לא כל כמיניהו לקבוע קנס שלה בממון כדי שישלם הבעל שלא חטא אלא יקבעו לה קנס וכפרה בגופה בבושת או בשום דבר ואם הבעל אינו רוצה שתתבזה אשתו וירצה מרצונו להתפשר עם הקהל ברצי כסף מרצונו ורצונם אז יתנו הכסף למקום שירצו הקהל ואם לא איכפת להבעל בבזיונה אנו מה לנו ועכ"פ אין להחוכר שום טענה ומענה על הבעל ומכ"ש אם האשה מזידה ממש כבר כ' החלקת מחוקק שם שאין לחייב הבעל וא"כ מכל אלו הטעמים נראה פשוט שזה החוכר צריך לשלם לבעל חובו שחייב לו אחר שינכה לו ב' צ"ל בעד כל ליטרא בשר שבא לביתם בלי תשלומי' לקהל והיתר ישלם ותל"מ הכ"ד א"נ. פ"ב נגהי ליום ב' אדר"ח תמוז תקצ"ז לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: