שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן קכ
להעריך בקיצור דיני תקנות שו"ם בענין שני חזרה יהי' ה' עמנו להעמיד על האמת הנה תקנות הקהלות כשיבא ב"ד להזדקק כל שנמצא בעין חוזר בשנה ראשונה והחצי בשנה שני' אמנם מה שאינו בעין כי כלה ונאבד או הפסד במו"מ אפי' פשע ואפי' בזבז במזונותיו והוציא הרבה ואפי' נתבע מהנושה שמקודם החתונה ושילם להם הכל נחשב לפי ערך מה שהכניס הוא ומה שהכניסה היא עד"מ היא הכניסה אלף זוז ושלו הי' אלפיים ולא נמצא עתה אלא ב' אלפי' נמצא חסרי' אלף אזי ינוכה השליש מאלף שלה ושני שלישים יחזור וינוכה מאלו ב' שלישים מה שהוציא בחלי' וקבורתה וכבוד קבורתה וכדומה זה ינוכה כלו מב' שלישי' הנ"ל ובתנאי שלא יבזבז ולא יוציא הוצאות שלא כסדרן ודרך של כל עולם כיון שרואה המות עולה בחלונו יש לדאוג ע"ז:
והנה כ' המרדכי פ' נערה שנתפתתה שניתנה לו זמן שלשי' יום להעמיד עצמו לב"ד וכ' החלקת מחוקק שבאותן שלשי' יום ניזון הבעל מהנכסי' וצריך פי' לפי' והכונה כך כי כבר מיום ירידת ב"ד לפקח על עסקי עזבון רואי' מה שנמצא ומה שאבד אבד וא"כ אם ימשך זה משך זמן מה והחתן אשר חי ניזון מתפיס' הבית אחר מיתה ולעת בואו בדין חשבון יחסר מה שניזון מהתפיסה וע"ז כ' הח"מ וב"ש בכונ' המרדכי כיון שיש לו רשות לדחות בלך ושוב שלשים יום א"כ כל מה שניזון באותן שלשים יום מהעזבון בלי בזבז אלא כסדרן אותו ינוכה ג"כ משא"כ אם איחר לעמוד עצמו לב"ד מאוחר לשלשים יום הוצאות המזונות על הוצאותיו ולא מן העזבון וממילא נשמע אם לא דחה בלך ושוב אלא מיד עמדו ב"ד על החשבון העזבון אין לנו אלא עד יום זקיקת ב"ד וכי יש לו ליתבע שיזינהו מנכסי אשתו שמתה אתמהה:
וז"ל תשו' ב"ח סי' ב' ומה שהוציא בפירעון חובות שלו פשוט שאינו חייב לשלם דהתקנה לא נתקנה אלא ע"ד שנשאר בעין ואפי' בזבז שלא לצורך פטור מלשלם כ"ש פרעון חובו וכו' וכ"ז ברור עכ"ל:
אבל מה שצלע"ג בענין זה תינח מיום החופה ואילך שבאתה הנדוניא לידו וכן כל מלבושי' ותכשיטי' כדרך העולם שדרים הזוג זע"ז והוא נושא ונותן ומוציא ומכניס ע"כ י"ל אם נאבדו פטור אבל הוצאות שהוציא טרם חתנותו ולצורך חתונתו מאין שרגילי' לנכות זה מהמעות בעין וכי צריכי' לשלם לו הוצאותיו והיכי' רמיז' בתקנות אך ראיתי בפסק ב"ד א' נדפס בתשו' מהריעב"ץ ח"ב סי' קצ"ד וחתם עליו הגאון מה"ו יהונתן וב"ד דק"ק ה"ב והגאון מהריעב"ץ השיב על הפסק ההוא ז' השגו' קו' עצומו' אלמו' ובתוך הפסק כ' דאמדו הוצאות נסיעתו לבערלין וחזירתו והוצאות בחתונה לסך ערך עשרי' ר"ט וצוח הגאון מהריעב"ץ הנ"ל דכ"ע יודעי' דהאי אומד בטעות הוה כי הרבה יותר מזה יעלו הוצאות הנ"ל ע"ש ע"כ לא פליגי אלא בשיעור הוצאה אבל כ"ע מודים דמחזיר הוצאות נסיעה לבערלין ולא ידעתי מנ"ל הא ומכ"ש הוצאות כתיבת תנאי' דייני דמגיסתא דייני הכי הכ"ד.
משה"ק סופר מפפד"מ: