לדלג לתוכן

שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן צא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
העתקה

יום ב' ב' תמוז הלכו ה' בער ב"ה אלי' בעל האשה ריזל בת ה' פייטל ובערל ב"ה פנחס בעל האשה הענדל בת איצק ונער בן י"ד שנים איצק ב"ה דוד וו"ב מפ"ק לכבס צמר אצל דונאי לערך שמינית שעה מהקהלה והיו אצלם מסייעים לכיבוס איזה נערים ונערות אינם יהודים וקצת יהודי' מב"ק עברו דרך שם וראו שלשה אנשים הנ"ל עומדים על הכביסה ור' בער ב"ה אלי' הלך לביתו לסעודת צהרים והלך מביתו בתחילת שעה ב' למקום הכביסה ובערך לסוף שעה באת נערה אחת אינה יהודי' מהנ"ל בצווחה רבה לבית ר' דוד אבי הנער איצק ששלשה יהודים הכובסים צמר נפלו לדונאי ושיבואו להציל ואמרה בראותה שנפלו רצתה אצל איזה ערלים שעמדו רחוק קצת משם שיצילו את היהודים שנפלו ולא רצו ומיד כשנשמע קול הרעש הזה רצו כמה וכמה יהודים למקום הטביעה והלכו על שפת הנהר עד שיכלו לראות על פני המים משני צדדים הרבה יותר משיעור שעה דידן ועמדו שם כמה יהודים עד הלילה ולא נראה משני צדדי המים שום אדם יוצא וגם הועמד שם ספן אחד אינו יהודי עם ספינה קטנה שלו ואיזה יהודי' ניערו שם כל הלילה אולי יראו אדם אחד צף על פני המים גם נקצב באותו יום שכר הרבה למי שימצא אחד מהנטבעים והתאספו איזה ספנים בחבלים ארוכים עם שני מאות אנגלין מחוברים בו וחפשו לאורך ורוחב הנהר ולא מצאו דבר והועמדו כמה ספנים לאורך הנהר רחוקים זה מזה בערך חמשה מאות אמה ובכל א' היו שני יהודים גם נשלחו שלוחי' משני עברי נהר להודיע לכל הספנים ובעלי הריחיים שאם ימצאו נטבע אחד להניחו במים עד שיודיע לפה ויבואו שם וביום ו' עש"ק ו' תמוז אחר חצי היום בא נכרי אחד והודיע שמצא נטבע א' במים והניחו במים וקשר רגליו ביבשה והלכו כמה ב"ב מב"ק והכירו בצורת פניו בט"ע גמור שהוא ר' בער בר אלי' בעל האשה ריזל בת ה' פייטל ולא הי' שום נפוח ולא פצע ולא חבורה לא בפניו ולא בגופו גם ישבנו ב"ד ובדקנו כל הבגדים וארבע כנפות של ר' בער ב"ה אלי' ונמצאו סימנים מובהקי' בבגדיו הכל כאשר הי' רשום לנו בגב"ע מן האשה ריזל ביום ג' ג' תמוז ולא נשאר לנו שום ספק הן בט"ע דפרצוף פנים עם החוטם ע"פ כמה עדים כשרים והן בצירוף סימני כל הבגדים והתרנו את האשה ריזל ב"ה פייטל להנשא לאיש בכלות ימי הנקתה ובש"ק ז' תמוז הביא נכרי אחד את הנער איצק ב"ה דוד ונקבר במוצאי שבת אך הנטבע בערל ב"ה פנחס בעל האשה הענדל הנ"ל אחר חקירות וחיפוש והוצאות מרובות לא נתודע לנו מאומה מה הי' לו והי' בידינו גב"ע הנגבעה מאשתו הענדל הנ"ל ומאחי הנטבע הבח' נטע ומן ה' חיים דן כמבואר להבא ז"ל האשה הענדל ער האט איין וואורצל צווישען דיא שולטערן, אויך איין גשפאלטנין נאגיל ולא ידעה באיזה יד ובאיזה אצבע אבל בן חמי' הבח' נטע הירש העיד שהוא בציפורן הקמיצה אבל לא ידע באיזה יד גם הי' בעל עין אחת ווייל איהם בילדותו ע"פ סיבה איין אויג גאנץ אויס גערונין איזט והעידו אחי הנטבע נטע הירש וה' חיים דן וגם שארי אנשים כשרים שהיו מעידים שבעין שמאלי הי' סומא כנ"ל עוד העידה אשתו בפנינו שה"ל ארבע כנפות רוטן צייג גשטרייפט, דס העמד איזט גשטערצט גיוויזן דער שליץ איזט אונטען צוזאממען גינעט גיוויזן אונד איזט אונטן גיצייכענט גיוויזן בכתיבה אשורית ב' ה' אונד אויף יעדן ארבעל וואר איין צווירן קנעפל אונד איין לעכיל, דיא הויזן ווארן געלבר אנגענעט, איין האלב ווייס פרקאל טיכל מיט איין רוט ענדיל דיא אנדרי העלפט איזט בביתו וואס ער אן גיהאט האט איזט גיצייכענט בכתיבה אשורית ב' ה' אונד טרעפט זיך צו זאממען מיט דער אנדרי העלפטע וואס כאן איזט איין ווייסע וועסטע מיט רוטע שטרייפן איין הויזן טראגר פאן טוך ענדין אונד דיא עקן זינד שפארגאט אנגעבונדן גיוויזט אויף ביידע זייטן אום דיא הויזן אונטען איזט געבונדן איין שפארגאט אויף יעדע זייט אונד איזט ניכט אנגענעהט גיוויזן ע"כ מה שנגבה יום ג' ג' תמוז. וביום ג' י"ז תמוז בא לכאן שליח מכפר באטיא להודיע כי מצאו שם יהודי א' והלכו לשם כמה אנשים מפ"ק לקברו ולראות סימני גופו וסימני כליו:

במותב תלתא ב"ד כחדא הווינא ואתא לקדמנא היקר הר"ר שלום ב"ה חבוי' מפ"ק ואחר האיום והגיזום הגיד לפנינו בת"ע באליו"ע בזה"ל איך בין יום ג' י"ז תמוז לערך אום צווייא אוהר נאך מיטאג אויף באטיא קומן אונד האב גיהערט דאס מן שם איין מת אין וואסר גפונדן האט, ווייל ער איין ארבע כנפות אן גיהאט האט, האט מאן געוויסט דאס עס איין יהודי איזט וביום ד' י"ח תמוז כאור הבקר האב איך איהם גיהאלפן אויס דען וואסר ארויס נעהמין אן דען פרצוף פנים האט מאן גאר ניכט קענט דער קענין ווייל דס פנים איזט גאנץ שטארק אהן געלאפן גיוויזן אונד גאר קיין האר אויף דען קאפף אונד אויף דען גאנצען לייב גיהאט אונד דיא הויט איזט איבעראל ארונטר גאנגין, מיר האבן דיא הויט מיט דיא הענד מוסן צו זאמין נעהמן קובר צו זיין דאס רעכטע אויג איזט איהם גאנץ הירויס גיהאנגן אונד דאס לינקי אויג איזט צו גיוויזן האבן מיר דאס לעפיל פאן לינקן אויג אויף גימאכט איזט גאר ניכטס דרינין גיוועזן מיר האבן אויך געזוכט צווישן דיא שולטערן אויב מיר קיין וואורצל פינדן ווייל אבר דיא הויט גאנץ ארונטר גאנגן איזט האבן מיר ניכטס פינדן קענין אויך נעגיל פאן דיא הענד האבן מיר כמה פעמים בודק גיוועזן אוב קיינע שינוי פינדן ווייל אבר דיא נעגיל גאנץ ווייך גיוויזן זיין האבן מיר ניכטס פינדן קענין דיא מלבושים וואס ער האט און גיהאט האבן מיר איהם אללע אויסגעצאגן אונד לכאן לק"ק פאקש גשיקט דיא פיס זיין בלאס גיוויזן אונד איזט אום יעדן פוס איין שפארגאט גיבונדן גיוויזן אונטן וואו מאן דיא הויזן צו צובינדן פלעגט:

שוב בא לפנינו העד השני כה' מאיר ב"ה אהרן נ"ש ואחר האיום והגיזום כנ"ל העיד לפנינו בת"ע באליו"ע ונמצאו דבריו מכוונים ממש מלה במלה לעדות העד הראשון בלי תוספת ומגרעת. גם העידו לפנינו ב"ד שני העדים הנ"ל כי גה ה' מיכאל הירש מכפר פאיס שהוא לערך ד' שעות מפה הי' שם בשעת הקבורה וראה ג"כ שעין הימני הי' מלא ועין השמאל איזט גאנץ אויס גרונן גיוויזן גם ראינו את הברית קודש והי' נימול. אח"ז הזדקקנו אנחנו ב"ד ח"מ לבדוק כל מלבושיו שהביאו לכאן ומצאנו הכל כאשר לכל כפי אשר אמרה האשה הענדל הנ"ל כאשר הי' בגב"ע מן יום ג' ג' תמוז:

כל הנ"ל הוגבה מאתנו ב"ד ח"מ היום יום ה' י"ט תמוז דהאי שתא תקעח"ל והסכמנו לשלוח שאלה זו לשום גדולה הוראה הרב הגאון חחסיד אבדק"ק נ"ש והמדינה נ"י והרב הגאון דק"ק פ"ב נ"י והמה יעיינו בו בשריותא דהאי איתתא הענדל בת כ' איצק וכאשר יצא מפיהם כן יקום ולראי' בעה"ח פה הנ"ל יום הנ"ל: הק' יצחק איצק גריסהאבר מקראקע רת"מ ק"ק הנ"ל ואגפי' יע"א. הק' מענדל בה"י בנעט. הק' משה בהר"ר יששכר בער פערלש יצ"ו:

שוב אחרי החקירה והדרישה אחרי אשר נודע להרבה אנשים מבני קהלתינו יצ"ו כי האיש בערל ב"ר פנחס בעל האשה הענדל בת איצק הנ"ל זה איזה חדשים קודם הטביעה הלך במנעל אחד ארוך שקורין שטיוועל ועל רגל השנית הי' לבוש מנעל קצר שקורין שוך ושאלנו את פי האשה הנ"ל אם לא נודע לה מאיזה טעם לא לבש על רגלו השני שטיוועל ומענה בפי' כי זה זמן רב אשר הי' לו מיחש ברגלו אחד וואו ער וואונדן אונד פייכט בלאטרן דאראן גיהאט האט אונד קיין שטיוועל האט קענין אנציהן זיא קען זיך ניכט עראינרן אויף וועלכין פוס ער דיא וואונדן גהאט האט אונד אויף וועלכין ער דען שטיוועל געטראגין האט:

ושאלנו את פי הר"ר דוד ב"ה חיים רופא מפאקש והעיד לפנינו בת"ע דאס ער בבירור גמור ווייס דאס ער אויף דען רעכטן פוס דען שוך אונד אויף דען לינקן דען שטיוול גיטראגין האט:

גם האשה המילדת סעריל העידה בפנינו בת"ע דאס זיא ווייס וואס ער אויף דען לינקן פוס דען שטיוול אונד אויף דען רעכטן פוס דען שוך גיטראגין האט:

שוב שאלנו את המתעסקים הר"ר שלום בר חבוי' וכ' מאיר ב"ה אהרן נ"ש הנ"ל אם לא ראו איזה שינוי על רגליו והעידו לפנינו בת"ע באליו"ע בזה"ל מיר האבן אויף זיין רעכטין פוס גזעהן גרויסע פלעקן וועלכע שווארץ אונד ראטה ווארן אונד מוזן פאן וואונדן היהער קוממען זיין ודברי העדים נמצאו מכוונים ממש:

שוב בא לפנינו האיש אפרים ב"ה שמחה מן פאטשיר והעיד לפנינו שהי' ג"כ אצל קבורת הנטבע בכפר באטיא וכל דבריו הי' מכוונים לעדות הר"ר שלום ב"ה חבוי' וכ' מאיר ב"ה אהרן נ"ש הנ"ל דס דז רעכטי אויג איזט פול גוועזן אונד דאס לינקע אויסגערונין גיוועזין וגם העיד בפנינו דאס ער אויף איין פוס שווארצי אונד ראטהי וואונד פלעקין געזעהן האט אך לא זכר עוד אם הי' ברגל הימין או ברגל השמאל:

כל זה הוגבה מאתנו ב"ד ח"מ פה ק"ק פאקש היום יום הששי עש"ק ך' לירח תמוז שנת תקע"ח לפ"ק: הק' יצחק איצק גריסהבר מקראקע רת"מ ק"ק הנ"ל ואגפי' יע"א: הק' מענדל בה"י בנעט: הק' משה בה' יששכר בער פערלש יצ"ו: