שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק ראשון/סימן ז
שלום וכ"ט לידידי הרב המופלג הישיש המופלא כבוד מה"ו דוד כ"ץ נ"י אב"ד דק"ק רעטא יע"א:
גי"ה הגיעני ע"ד כהן שידך נערה שהיתה רחוקה ממנו ט"ו פרסאות ולבסוף באתה אל מקומו ואחר זמן נשאה כדמו"י ולאחר ב' חדשי' ילדה בן קיימא וכבר חי' שלשי' יום והיא והוא מודים שהולד ממנו כי אמר בא עלי' בהיותה משודכת לו בכ"ח בניסן והיא ילדה בשלשים של כסלו שהוא א' דר"ח טבת ויש מערערי' ואומרי' שלא באו זה לזה אלא בד' אייר אלו דבריו:
הנה לדברי המערערי' הוא בן ח' מכל צד אפי' נימא שיפורא גרים ויולדת למקוטעין וא"א שיחי' שלשים אם לא ע"י דנאמר אשתהי' וכהרמב"ם דפסק כרבה תוספאה יבמות פ' מ"מ לא נאמרו דברי' אלו אלא להחזיק אשה בכשרות דלא נימא זינתה עי' ריב"ש סי' תמ"ו ומהרי"ק שרש ק"ג אבל הכא נימא דאפקרה נפשה מקמי' הכי כי היכי דאפקרה לגבי המשודך וכיון דאמרה מיני' הוא ולהנ"ל זה הוא שקר ה"ל כלא נבדקה וקשה להתיר לכהן דאע"ג דאם נישאי' לא תצא אפי' ברוב פסולי' מ"מ בעי' שתאמר לכשר נבעלתי והכא לא אמרה מידי דבדיבור' מיני' אתחזק שיקרא כל זה לפי דברי המערערי' אבל לפי מכתבו המה רק מערערי' ולא הכחשה גמורה שהרי הוא נאמן על עצמו לאמור שבא עלי' שלהי ניסן דה"ל ט' חדשים למ"ד שיפורא גרים אע"ג דקשה עלי מאוד להכניס עצמו בהיתר זה לכהן דמהרי"ט ח"ב סי' ט"ו והגאון עצי ארזים בסי' ד' והגאון בי' מאיר בתשובותיו סי' י"א כולם מפקפקי' על דינו של מהר"י מינץ מ"מ רבו גם החולקי' ומקילי' ושם בבית מאיר נחלקו עליו הגאון מה' טעבל אב"ד דק"ק ליסא אז והגאון מהר"מ ברבי ז"ל וכ' שעשה מעשה להל' ומי יכוף להוציא נגד הגאונים והכרעת רמ"א:
ואין לי לחדש דבר אך מ"ש חלקת מחוקק סימן ד' סעיף י"ד הנ"ל מכתובת ל"ט ע"א ותי' דגם לענין סי' בגרות אמרי' שיפורא גרים וב"ש כ' דאין משמע כן מרמב"ם בודאי כן הוא שהרי הרמב"ם הוא מהסוברי' כחסידי' הראשונים כמבואר בסי' ק"ג בב"ש ובהריב"ש סי' תמ"ו ואפי' למ"ש הב"ח שם לחלק בין יולדת לט' ליולדת לז' מ"מ כיון דאפי' לידה מלידה לא ילפי' למימר שפורא גרים מכ"ש דלא נילף סימני נערת ובגרות מיניהו אבל לרמב"ן דס"ל אפי' ביולדת לט' יולדת למקוטעין כמבואר בריב"ש שם וכהבנות האחרונים המקילי' הנ"ל דגם שיפורא גרים נ"ל ה"ה בסימני בגרות וכדאי' להדי' בירושלמי אסימני' לאל גומר עלי. וגם עצי ארזים מייתי זה אלא שכ' רא"ה בבד"ה בהלכ' וסתות מייתי בשם רמב"ן דלא אמרי' בוסתות שיפורא גרים ואין ראי' מוסתות דתלי' כל אשה בטבעה ומזגה וזמנה אשתנה לפי האדם והמקום והזמן אבל דברי' שהטבע קבוע בהם כגון סי' נערות ובגרות ובתולי' חוזרי' וירחי לידה כנ"ל וא"כ כיון דהש"ך סי' קפ"ט ס"ק י"ג החליט כהרשב"א דאפילו לענין וסתות שיפורא גרים כ"ש לענין ירחי לידה וסי' גדלו' ומה שהקשה ב"ש מש"ס ר"ה י"א ותי' דלמסקנא לא אמרי' אותה שנה מעוברת היתה הקשה בית מאיר הא בריתא תנא אותה שנה מעוברת הי' לק"מ דבריתא אתי' כחסידי' הראשונים ואנן מסתמא דתלמודא בעי' לאקשוי' ועל זה יפה כ' ב"ש דלמסקנא לא צריכי' לזה ודלא כהך בריתא:
ובס' אבן פינה הקשה אתירוצו של הח"מ מתוס' ר"פ התנוקו' ד"ה אלא דיהיב וכו' מבורר דששה חדשים שלימי' המה בין נערות לבגרות ולא סגי' בה' חדשים ויום א' ולפע"ד ולטעמך בלא"ה דברי ח"מ צ"ע אפי' נימא שפורא גרים היינו אי מייתי סי' בגרות בתחלת החדש הששי נימא שיפורא גרים ולא הוה תוך זמן אבל בלא סימנים בודאי לא נעשי' בוגרת עד אחרי ככלות ששה חדשים שלימים וגם אז יש פוסקי' שצריכי' סימנים אבל בכניסת החדש הששי בודאי אין ה"א דבלא היכר סי' תהי' בוגרת ע"י שיפורא וכן נמי לע"ד למ"ד שיפורא גרים לענין לידה אם נבעלה סוף סיון אם תלד בכסליו נאמר שיפורא גרים וגם אם לא תלד אז ותלד בטבת נמי ניחא ולא נימא שלפי שיפורא הוא חדש השמיני דדיו דאי ילדה ניתלי בשפורא ואי לא ילדה נמי א"ש והוא נכון ובתשוב' אחרת הבאתי ראיות לזה והכי נמי בסימני נערות ובגרות ואם כן דברי ח"מ תמוהי' בכתוב' ל"ט מתה ולא הביאה סי' בגרות ואיך נימא שיפורא גרים ועכצ"ל דס"ל דהלידה הוה כסי' בגרות ואי לא שיפורא גרים הוה כתוך זמן ואי שיפורא גרים ה"ל בוגרת משעת לידה קודם מותה ושפיר פריך ש"ס התם ויש לזה פנים בדברי חי' הרא"ה בכתוב' שם וא"כ ממילא לק"מ מתוס' דנדה פ' התנוקו' הנ"ל דהתם לא הביאה סי' לא שייך שיפורא גרים:
והריב"ש נדחק מאוד להרמב"ן דס"ל יולדת למקוטעין ושיפורא גרים א"כ מאי אמרי' בבריתא דיבמות פ' ע"ב איזהו בן ח' כל שלא כלו לו חדשיו ונדחק שלא כלו לו חדשי גידול היינו ח' דחדש הט' היינו חדש הלידה ולא חדש הגידול ודוחק ולפע"ד לפי' קמא שבתוס' נדה ל"א ע"א דמלשון חדשה מוכיח דשיפורא גרים וכן מביא הוכחה זו בירושלמי א"כ י"ל גם בהך בריתא תני' כל שלא כלו לו חדשיו משמע המבוררי' לו ושיפורא גרים וא"ש בפשיטו' וא"כ גם ח"ק ורבי ורשב"ג ס"ל שיפורא גרים כר' יהוד' והכלל אסיים כמו שסיים הריב"ש הנ"ל המיקל יש לו עמוד לסמוך והמחמיר תע"ב ואחתום בברכה א"נ. פ"ב כאור בקר ליום עש"ק ה' שבט תקפ"ו לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ: