שבט מוסר/לא
יחקור האדם ויבקש הדברים הנוגעים אל שמירת גופו, לעשות אופנים שלא ישלוט בו יד בעל בחירה, כגון שונאים בעיר או לסטים בדרך וכדומה משאר הנזקים, כדי להיות חי על פני האדמה לעבוד את בוראו בבריאות, כדי שיוכל לעובדו כראוי. לכן הנה נא הואלתי לכתוב בפרק זה הדברים המועילים לשמירה ולקבלת תפלתו, ודברים סגוליים המועילים לתקן נפשו וגופו.
כתב בספר חקי חיים דף קע"ז ע"ב, הרוצה ליסע למרחקים, יתן לו אוהבו איזה מטבע ויעשה בו סימן, דהיינו שיעקם אותו מעט על המזוזה, ויאמר לו בזה הלשון, הנני נותן לך מטבע זו שתהיה אתה שלוחי כשתבא למקום חפצך, תשליך אותו לצדקה בעבורי, ואז נקרא שלוח מצוה ואינו ניזוק באותו הדרך. וכשרוצה ליסע למרחקים יאמר פרשת עקידה. ואחר כך יאמר כשם שאברהם בעל החסד עקד את יצחק שהוא גבורה, כך השם יתברך יעקוד כל אויבי ושונאי ומקטרגי מעלי ומעל כל ישראל אמן. ויאמר פסוק וירדו כל עבדיך אלה וכו'. ויאמר תחנה זו, ירמ"י או"א שתשלח שרים ומלאכים הקדושים היוצאים מזה הפסוק, שילכו עמי בכל דרכי, ויצילו אותו מכל אויבי ומכל מיני פורענות המתרגשות ובאות, ויחסמו כל השונאים וכל הצוררים בשם הזה דאל שד"י, שאמר לעולם די, שלא יוכלו לשלוט בי כל האויבים והשונאים לרעה ויצליח את דרכי. אמן.
קבלה אמתית, קודם שיסע לדרכו יקח שלשה אוהבים ויאמר לפניהם הפסוק הזה ששה פעמים, שיר למעלות אשא עיני וכו' עזרי מעם ה' וכו'. ובכל פעם יענו אחריו אל יתן למוט וכו'. יתן צדקה לעני קודם שיסע לדרכו ואז יתפלל התפלות, כמ"ש צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. [ונאמר] והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך. וילמוד מעט קודם צאתו לדרך אם הוא בעל תורה, וכשבא אצל המזוזה ומנשקה, יעמוד ברגל ימינו בחוץ לאסקופה ורגלו השמאל ישאר בפנים. ויאמר בשמך ט"ל אטל"ה ה' שומרי ה' צילי על יד ימיני, ה' ישמר צאתי ובואי לחיים ולשלום מעתה ועד עולם. ואח"כ יאמר אוריא"ל ועורירי"ן בשמכם אלך, ותבקשו ממלך מלכי המלכים הקב"ה בעדי שלא יגיע לי שום מקרה רע ופגע רע. שמרי"אל ישמרני, ברכי"אל יברכני, ילוי"אל ילוני. ה' שומרי ה' צילי על יד ימיני. עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. שד"י ישמרני שד"י יצילני שד"י יעזרני. ה' ישמור צאתי ובואי לחיים ולשלום מעתה ועד עולם. שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. לישועתך קויתי ה'. מימיני מיכא"ל ומשמאלי גבריא"ל ומלפני אוריא"ל ומאחרי רפא"ל ועל ראשי שכינת אל. אתה גבור לעולם יי'. יכוין ר"ת אש שם זה אגל"א. וכשיוצא משער העיר יאמר "בית יעקב לכו ונלכה באור ה' כי כל העמים ילכו אשר בשם אלהיו ואני אלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד".
דיני לויה עד חוץ לשער ולפחות ארבע אמות, וקודם שיחזור המלוה לביתו יאמר 'שד"ה'. ויחזור פניו לארבע רוחות העולם, וכן פעם שניה יאמר 'השד"ה', ולא יסתכל אחרי ההולכים, מובטח שלא ינזק ההולך עד שיחזור לראותו והוא סוד נעלם. ויאמר ברכת כהנים. ויאמר ירמ"י אלהינו שבשמים שיקויים בך (או בכם) ברכת כהנים, (בכל) הכוונה והפירושים שדרשו רז"ל, ואתם תלכו לחיים ולברכה ובהצלחה ולשמחה ולשלום בלי פגע רע למקום חפצך, ותזכו לחזור לבתיכם לחיים ולשמחה ולשלום אמן.
וההולך בדרך יאמר תפלת הדרך. ואח"כ יסבב בידו או במקלו ויאמר ג' פעמים, יוה"ך ישמרני יוה"ך יצילני יוה"ך יעזרני. ואם יש עוד אחר עמו יאמר לו ג' פעמים שלום עליכם, ויענה הוא עליכם שלום. ואח"כ יאמר פסוק ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב כאשר ר"ם. וכשיאמר רא"ם יכוין רפא"ל אוריא"ל מיכא"ל. ואח"כ יאמר חנוך ואליהו הלכו בדרך ולא הוזקו כך לא נזוק אנחנו ונלך בשם אלהינו לעולם ועד. ויאמר סימן לוי"ה. דהיינו ל' פעמים לישועתך וכו' קויתי ה' וכו' לישועתך קויתי. ו' פעמים פסוק ויהי בנסוע וכו'. י' פעמים יברכך. ה' פעמים המלאך וכו'. ואח"כ יאמר ז"פ ויהי נועם. ויכפול בכל פעם הפסוק אורך ימים וכו'. ואח"כ יאמר שיר למעלות אשא עיני וכו' ג"פ, ואח"כ יאמר פסוק זה ג"פ. קומה ה' קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך. ג"פ לאחור חרבך וכו'. ואח"כ יאמר יהו"ה אהי"ה אשר אהי"ה שד"י צבאות משגב לנו אלהי יעקב סלה ג"פ. יהו"ה אהי"ה אשר אהי"ה צבאות אשרי אדם בוטח בך ג"פ. יהו"ה אהי"ה אשר אהי"ה ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראינו ג' פעמים. ואח"כ יאמר ג"פ אתה סתר לי, פנים ואחור. בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים ג"פ לאחור "עולמים וכו'". ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ג"פ לאחור "בשלום וכו'". מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. ולכוין ב"ו ירו"ץ גימט' שד"י. ויאמר יהי רצון מלפניך ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים, חוסה נא וחמול עלי ותצילני מכל אויבים ולסטים שלא להרע לי ולכל הנלוים אלי לא בגופנו ולא במאדנו ולא בכל אשר לנו. וכן יהי רצון לפניך, אדון הרחמים והסליחות, הרוכב בערבות שתצילני מכל מיני אויבים ולסטים ושוללים ושודדים ומכל מיני כלי זיין ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבא בעולם אמן סלה. ואח"כ יאמר אדון עולם או אדיר איום ונורא. ולא יאמר קרב קץ נחמה רק קרב יום נחמה. כשפגע ביער קודם שיכנוס ליער יאמר שמך ה' ביער. ביער שמך ה'. ה' שמך ביער. קול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כלו אומר כבוד. יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה. כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם. אז ירננו עמי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך.
כתב בסוף ספר אורחות צדיקים: הרוצה ליסע ממקום למקום או מבית לבית לדור, אלו ימים בחדש הם טובים: ב' בחדש או ד' או ט' או י"א ט"ו ט"ז י"ט כ"א כ"ז כ"ט בחדש. אבל יום א' וג' וכ"ה בחדש אינן טובים ושומר נפשו ירחק מהם.
בשחרית קודם נטילת ידים יאמר, ראשו כתם פז וכו', ואח"כ ירחץ עיניו ויאמר, עיניו כיונים על אפיקי מים וכו'. ואח"כ ירחוץ לחייו ויאמר, לחיו כערוגת הבושם וכו'. ואח"ך ירחץ שפתיו ויאמר, שפתותיו שושנים וכו'. ואח"כ ירחץ מיעיו ויאמר, מעיו עשת שן וכו'. ואח"כ ישים ידיו על עיניו ויאמר, ויתד תהיה לך על אזנך וכו'. ואח"כ ירחץ פניו ויאמר, פני אריה אל הימין וכו'. ואח"כ כשינגבם יגביה ידיו למעלה ויאמר שאו ידיכם קדש וברכו את ה'. ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי.
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
(אחר ברכת התורה יאמר פסוק זה) טוב אתה ומטיב למדני חקיך.
(לאחר כלות ברכה המחזיר לפגרים מתים יאמר אלו ששה פסוקים) לנצור אורחת משפט ודרך חסידיו ישמור שמור רגליך באשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע. פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו. עיניך לנוכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו. הומ"ז ועזרי"ה ה' מחסי ומצודתי חוץ אגרת נעמה ולילית ומחלת וכל כת דילהון.
(ואח"כ יאמר אלו הפסוקים בכונה) אודך על כי נוראת נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. ה' אלהי אתה ארוממץ אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן.
ואח"כ יאמר אנא בכח וכו'. ואח"כ יאמר אל אלהי הרוחות לכל בשר. ואח"כ יאמר שרפים עומדי' ממעל לו שש כנפים לאחד בשתים יכסה וכו' וקרא זה אל זה וכו'. ותשאני רוח עד הללויה וכו'. קבלת עול מלכות שמים יאמר.
הנני מוכן ומזומן לקבל עי אמונת אלהי עולם אשר טמיר ונעלם מכל חי מרוב קדושתו והנני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו אחד יחיד ומיוחד ואין יחידות בשום פנים ברוך הוא אין בלתו והוא ברוך הוא ברא השמים ושמי השמי' וכל צבאם והוא ברא הים הגדול וכל התניני' הגדולים וכל אשר בו המה כנגד עולם הגלגלים רק כמו גרגיר החרדל וכל הגלגלים המה כנגד עולם המלאכים כמו גרגיר החרדל ומלאך גבוה שבגבוהי' הוא כנגד כסא הכבוד כמו גרגיר חרדל וכסא כבודו הוא כנגד כבודו ברו הוא גם כן רק כמו גרגיר חרדל והוא ברוך הוא אינו דמות הגוף ואינו גוף לא נערוך אליו קדושתו ראשון לכל ראשית ואחרון בי תכלית עילת כל העילות סיבת כל הסיבות שליט בעליונים ובתחתונים היה הוה ויהי' תקיף בעל היכולת בעלמא דין ובעלמא דאתי וכו' אין קדוש כה' וכו' ואין צור כאלהינו מי אלוה מבלעדי אלהינו ואן צור זולת אלהינו.
כל האומר מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר בצורת המנורה בכל יום בהנץ החמה לא יקרה לו שום מקרה רע וחשוב לפני הקב"ה כאלו הוא מדליק נרות בבית המקדש. ובספר מנורת המאור כתוב לאמר בימי העומר כששליח ציבור אומר ברכת כהנים יאמר היחיד למנצח בנגינות מזמור שיר עד אפסח ארץ ויצליח במעשיו. אגרת הרמב"ן ז"ל ויסתכל בצורה המנורה ולא יהא ניזוק כל היום וכו'. ומסיים טוב לאומרו אפילו כל ימות השנה עכ"ל וכל האומרו ז' פעמים בדרך ויכוין בו ילך לשלום ולהצלחה וטוב שכל אדם יסתכל בו קודם צאתו לדרך ובדרך יתפלל אותו כאמור. משנעשה הקטן בן שלש שנים יעשה לו תכף טלית קטן ולא ימתין יותר מקובלים ז"ל.
בשעת בדיקת הציצית קודם ברכה יאמר אלו הפסוקים. ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאוד הוד והדר לבשת. עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה. (ולאחר הברכה יאמר אלו הפסוקים). מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. ירויון מדשן ביתך ונחל עדנך אשקם. כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. משוך חסדיך ליודעיך וצדקתך לישרי לב.
התפלה שיאמר קודם הנחת תפילין. לשם יחוד קודש בריך הוא ושכינתיה אני מניח תפילין כאשר צוני ה' אלהי להניח פרשיות קדש לי כל בכור והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע כנגד המוח והלב לידע ולהודות ולהלל בכל יום שהוא אל הוא היוצר הוא בורא והוציאנו ממצרים והרג את בכוריהם ואותנו הציל בכח שלשה שמות הקדושים הוי"ה אהי"ה אדנ"י המרומזים בתפילין ארבע בתים הם ארבע אותיות שם הוי"ה ובתוכם ארבע פרשיות דאותיות אדנ"י ובתוך ד' פרשיות כ"א אזכרות שם הוי"ה כנגד שם אהי"ה גימטריא כ"א וכן בשל יד הבית הוא שם אדנ"י ובתוכו ארבע פרשיות וכ"א שמות והוא אחד ומיוחד בתכלית האחדות לו הכח והממשלה לעשות בעליוני' ובתחתונים. והנני משעבד לו לבי ומוחי ורוחי ונשמתי והנה מקבל עלי מלכותו ועול מצותיו לעובדו בכל לבבי ובכל נפשי ובכל מאודי.
כתב אור זרוע קודם התפלה יאמר. רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שאני בשר ודם ואין בי כח לכוון כוונת אמן כראוי לכן יהי רצון לפניך שתהא עולה כוונת אמן שלי עם כוונת אמן באותם השרידים היודעים לכוון עניית אמן כראוי. ויאמר הוידוי אשמנו בגדנו גזלנו וכו' בכל יום ויבכה בדמעות על אותם אמנים שלא ענה עכ"ל.
ואחר שמניח תפילין יאמר זה. ומחכמתיך אל עליון האציל עלי ומבינתך הבינני ובחסדיך תגדיל עלי ובגבורתיך תצמיח אויבי וקמי ושמן הטוב תריק על שבעה קני המנורה להשפיע טובך לבריותיך פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.
כתב הרב נתן שפירה וז"ל בשעה שכורך שלשה כריכות על אצבע האמצעי יאמר פסוקי' אלו. וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים. וארזתיך לי באמונה וידעת את ה'. וקודם שיסיר התפילין מעל ראשו יסיר מקודם שלשה כריכו' אלו מן האצבע האמצעי. ובבת וביום טוב שאין מניחין תפילין יאמר אחר עטיפת טלית גדול ד' פעמים אלו פסוקים.
מה יקר חסדיך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. משוך חסדיך ליודעך וצדקתך לישרי לב.
(כשיוצא בבוקר מפתח ביתו יניח יד ימין על המזוזה ויאמר) ה' שומרי ה' צלי על יד ימיני ה' ישמור צאתי ובואי לחיים ולשלום מעתה ועד עולם. (ויאמר) שדי ישמרני מיצר הרע ומכל צרה וצוקה אמן.
ואח"כ יאמר שמע ישראל עד ובשעריך. ואח"כ יאמר לה' הישועה על עמך כו' שלשה פעמי' ה' צבאות. אנא ה' הושיע' נא אנא ה' הצליח נא. וקבלה אמתית שיעמוד על רגל הימין למפתן הפתח אם המקום נקי מכל צואה וטינוף לפני הפתח וברגל השמאל בתוך הבית ויאמר בשם שאלהי ישראל ובשם אגל"א שהוא סגול' שלא ינזק כל אותו היום. ואח"כ יאמר מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. כתבו המקובלים ז"ל בכל פעם ביום הן ביצאתו הן בכניסתו יניח ידו באצבעו על המזוזה ויאמר. שדי ישמרני מיצר הרע ומכל צרה וצוקה אמן סלה. שהיא סגולה שיצילהו הש"י מיצר הרע. וביום השבת לא יאמר זה רק יאמר זכור את יום השבת לקדשו. וכתבו חכמי האמת על ידי שנותן אדם פרוטה לצדקה קודם תפלתו פודה תפתו מכל מקטרג. בבוא לבית הכנסת יאמר מזמור אלהים יחננו שבו ז' פסוקים ויקיף התיבה בכל פסוק ובשת יקיף התיבה פעם אחד בלבד ולא יותר. ובבוא על מקומו מתחיל לומר העקידה וא"ל בר"ח ושבת וי"ט חקי חיים דף כ"ג. שם דף ר"ח ע"א לפני התפלה יאמר.
רבש"ע אני עבדך ובשעת התפלה בזמירות ובשמע ישראל אמסור נפשי על קידוש השם לקבל באות ד' מיתות בית דין ומוסר נפשי ובש"ת אהיה כמו דוד שאמר חסיד אני ובתפלת לחש עבד אני ואז אומר הקב"ה עבדי אתה אשר בך התפאר.
כתבו המקובלים שיסתכל בצורלת זה השם בשעת התפלה בזה יהו"ה (בניקוד י"וד בחיר"ק ה"א בשב"א וא"ו בקמ"ץ) וזה גורם להביא יראה בלב האדם מן הש"י ולזכך הנפש. כתב בספר הגן לבטל מחשבה רעה בשעת התפלה יאמר ג' פמעים "פי "פי "פי ר"ת פלטי יוסף ואח"כ ירוק ג' פעמים ולא ירוק לגמרי אך בדרך נחת והלשון תהא בין השפתים בשעת הרקיקה ובודאי תלך המחשבה עכ"ל. אך בתפלת י"ח לא יעשה כך. ולכן אמרתי להעלות על שולחן מלכים תיקון אחר כפי שמצאתי שכתב אחד מתלמידי האר"י זלה"ה בסידור האר"י זלה"ה אני הצעיר בחנתי דרך נסיון להעביר יד ימינו על מצחו ג' פעמים ועוברים כל המחשבות ובלבד שיעתיק גם מחשבתו מהרהורים ואז יועיל ודאי עכ"ל. כתב בזוהר פ' בשלח כל ברנש דאי לייחד' שמא קדיש' ולא אתכוין ביה בלבא ורעותיה בדחילו בגין דמתברכין ביה עילאי ותתאי רמאין צלותא לבר וכלא מכריזין עליו לביש וקב"ה קרי כי תבאו לראות פני עכ"ל. מי שאינו יודע בעצמו שיוכל לקיים זה אל יכוין כלל בשמו ויחודים רק יתפלל כפשוטו להבין הדברים בכוונת הלב. בספר ארחות צדיקים קודם נפילת אפים יאמר לדוד אליך ה' נפשי אשא כי עליך הורגנו כל היום אמותה הפעם אחרי ראו' פניך וידמה במחשבתו כאילו מת ועל ידי זה יש לו כפרה על היסורים שתולים עד יום המית' ע"כ. דעת המקובלים שלא ליפול על תוך היד כי אם על הגב ע"כ. מטה משה והוא רחום שאומרים שני וחמישי ושני יאמרו בקירוב רגלים זה לזה כמו י"ח ברכות. רש"ל אל ארך אפים שאומרים שני וחמישי ושני צריכים לאומרו מעומד דרך וידוי. הצדקה שנותנין קודם קריאת התורה יתן דווקא בעמידה וביד ימין באורחות צדיקים עיין בספר חקי חיים דף ע"ד ע"ב. כתב בספר החרידים דף נ"ח לתפלת מנחה בשבת בשעת הוצאת ספר תורה יאמר תפלה זו במקום בריך שמיה כי באותו שעת עת רצון.
ואני תפלתי פתח לי שערי צדק צלותא דרעוא קמי עתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין יתגלי רעות דעתיקא קדישא כתר ומשחה דרבותא דאיתכלילו ביה אבא חכמה ואמא בינה עילאי ומן יובלא מהינה ירוק על דיקנא דאהרן חסד כהנא ולואי גבורה וישראל תפארת על הררי ציון נצח והוד יריקון כחדא על יוסף יסוד ודו מלכא מלכות ויקבלון מלכותא ההוא ינוקא עבדין וכל עמך בית ישראל ונשמתי דאיהי האיב לאיסתתאה בההיא משחא תריק עלי מינה ותתן בי חכמתא יקירתא ומנדעא וסוכלתנא בני חיי ומזוני רויחא ועותרא למפלח קמן ולזוג למטרוניתא כמה דאצטרך ותבשר לעבדך דאיהו זמין לחיי עלמא דאתי ובבעו מינך ובמטו מינך דלא אתפרש מינך ולא תתפרש מינאי בגין דלא אחובק מך ונחדי השת' למטרונית' עורי עורי ה' עורי כימי קדם דורות עולמים הלא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין את הוא המחרבת מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבור גאולים ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה אמן וכי"ר.
(כשעולה לארון הקודש להוצאת ספר תורה יאמר) מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים.
(כשנוטל הספר תורה בזרוע ימין יאמר) שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני.
(כשנושק הספר תורה בפיו יאמר) ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין.
(ואם מנשק רק בידיו יאמר) מצות ה' ברה מאירת עינים.
(כשקורין אותו לס"ת בשעת הילוכו יאמ') משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך.
(כשהולך השליח ציבור עם הספר תורה והוא הלוך אחריו יאמר) אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעון ואותו תעבדון ובו תדבקון.
(כשבא האדם נגד ארון הקדש ישתחוה לפניו ויאמר) שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך.
(כשפותחין הארון לומר שיר הייחוד דכך יש נוהגים יאמר) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה.
(קודם שמתחיל להתפלל תפלת מנחה יאמר) אדם הריני מזמן את פה שלי להודות ולהלל ולהתחנן אל בוראי מלך מלכי המלכי' הקב"ה והריני מתפלל תפלת מנחה בדחיל' ורחימא בסוד שור שתיקן יצחק אבינו סבא קדישא ע"ה שהשקריב את עצמו על גבי המזבח כשור ולייחד השכינה עם הקב"ה בזרוע שמאל בשם כל ישראל ויכוון יאהדו"נהי. (ואם מתפלל מנחה ומעריב ביחד יאמר הריני כו' עד בשם כל ישראל והריני מתפלל ג"כ תפלת מעריב ברחימו ודחילו בסוד לייחדא שכינה עם הקב"ה בדרועא דימינא ודשמאלא בשם כל ישראל כדלעיל. ואם מתפלל מעריב לבד אחר שהתפלל תפלה מנחה כבר יאמר כך הריני וכו' עד הקב"ה. והריני מתפלל תפלת מעריב בדחילא ורחימא בסוד נשר שתיקן יעקב אבינו סבא קדישא ע"ה שמרחף על בניו כנשר וליחדא שכינה עם הקב"ה בדרועא דימינא ודשמאלא בשם כל ישראל כדלעיל. ואם מתפלל מעריב לבד אחר שהתפלל תפלה מנחה כבר יאמר כך הריני וכו' עד הקב"ה. והריני מתפלל תפלת מעריב בדחילא ורחימא בסוד נשר שתיקן יעקב איבנו סבא קדישא ע"ה שמרחף על בניו כנשר וליחדא שכינה עם הקב"ה בדרועא דימינא ובשמאלא בשם כל ישראל ויכוין כדלעיל. במוצאי שבת יאמר ומשמע ודומה כפי המסודר במעמדות עד אחר שיר למעלות אשא עיני טובים להצלחה מאד ואז אין צריך לאומרם בימי השבוע (מקובלים) קריאת שמע על המטה לקטנים יאמר להם המלאך הגואל עד בקרב הארץ. ופסוק שמע ישראל. וברוך שם כבוד וכו'. ופסוק שומרני כאישון בת עין ובצל כנפך תסתירני אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתיך. ברוך ה' ביום וכו' עד אל אמת מקובלי' כבר כתבתי לעיל שיתודה קודם שיאכל ובשת וי"ט שאין תחנה יאמר פסוק. ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך למען חייך.
(קודם שיטול ידיו יתפלל על מזונותיו יאמר) אתה הוא ה' אלהים הזן ומפרנס ומכלכל בחסדך לכל הברואים מקרני ראמים ועד ביצי כנים ככתוב טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אוכלם בעתו "פותח "את "ידיך (יכוין ר"ת גימטרי' פ"א הוי"ה אדנות ס"ת חת"ך שר הממונה על הפרנסה) ומשביע לכל חי רצון נותן לחם לרעבים לכל בשר כי לעולם חסדו. ובכן ירמ"י או"א היה הוה ויהיה שגם אנחנו בני אברהם יצחק וישראל עבדיךם עמך מצפין תמיד ישועתך ומחלים לחסדך כעיני עבדים אל יד אדוניהם וכעיני שפחה אל יד גבירתה כן עיניו אל ה' אלהינו עד שיחונינו שיהיה אני ובני ביתי וכל עמך בית ישראל בכלל הרחמים ובכלל חן וחסד שתתן לנו מזונותינו במלאוי ובריוח לחם לאכול ובגד ללבוש ויקוים בנו קרא שכתוב בין הערבים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם לשובע ולברכה ולחיים משפע ברכה והצלחה משפע ברכה העליונה מתחת ידיך ולא מתחת ידי בשר ודם ויקוים בנו מקרא שכוב ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. ואח"כ יאמר מזמור לדוד ה' רועי וכו' כתב האר"י זלה"ה כי יש במזמור הזה ז"ן תיבות כי הש"י זן ומפרנס לכל על ידי אותותיותיו במנין בריכה שישלח הש"י ברכה במעשה ידינו ויכוין בניקוד' הוי"ה הניקוד שב"ה קמ"ץ בניקודת יהבך שעול ע"ב ויכוין שהשם יתברך ישפיע לנו מסיטרא דימינא שהוא חסד ע"ב המקבל מחסד עליון שהוא המזל כי בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מלתא אלא במזל וכשיטול ידיו מים אחרונים יאמר זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמר' מאל בזוהר מזהיר מאד במים אחרונים אפילו אינו אוכל רק פת צריך ליזהר בו וכן כתב האר"י בסידור שלו ואף ע"ג שכתב רמ"א שאין אנו נוהגים ליטול מים אחרונים מ"מ היר' והחרד יטול דוקא בצוננין ויטול בתוך כלי דזה חלקו מסמאל מן האכילה וכשנותנים לו חלק מן הקרבנות ומותר ליטול מים אחרונים על גבי קרקע שעליו רצפה דאין רוח רע שורה על גבי רצפ' ותחת הקרקע שרי אף ע"ג קרקע ממש ורשב"א כתב דמותר ליטול אחרונים בשאר משקים עיין בחקי חיים דף מ"ד ע"ב ובדף ס"ב ע"ב. אלו פסוקים טוב לומר אחר אכילה קודם בה"מ והמה מסוגלי' עד מאד שלא יחסר מזונו כל ימי חייו. להודות להלל לשבח לפאר לרומם לדר ולנצח על כל דברי שירות ותושבחות דוד בן ישי עבדך משיחך בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו. אשרי גבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדני ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי שוש אשיש בה' ותגל נפשי באלהי כי הלבשני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחת יכהן פאר וככלה תעדה כליה ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה' שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל וכו' נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. אודך כי עניתני ותהי לי לישועה. ואח"כ יאמר השיר של יום שהיו הלוים אומרים בבית המקדש. המנהג בארץ איטליא מי שאין לו פנאי ללמוד על שולחנו או שאינו יכול ללמוד לפחות ד' פסוקי' מתורה וג' מנביאים וג' מכתובים. ג' מתורה. ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. ועבדתם את ה' אלהיך וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך. ויענך וירעיבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעו אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. (ג' מנביאים) הוא מרומים ישכון מצודת סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים למה תשקלו כסף בלא לחם ויגיעכם בלא לשבעה שמעו שמוע' אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם. (ג' מכתובים) ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד. טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו. עושה משפט לעשוקים נותן לחם לרעבים ה' מתיר אסורים.
כתבו המקובלים מי שיש לו פנאי יאמר ואם אין לו פנאי יאמר המקצת קודם הלימוד יאמר רמ"ב פ' אריא"ל בגי' זכיר"ה וטוב להשגחה ויאמר ח' פעמים אות ח' של תמניא אפי' ואח"כ יאמר ירמ"י או"א בזכות ח' פ' שאמרתי פסוקים לפניך שתפתח לבי בתורתך ותצוה למלאכים הממונים על התורה שילמדני תורתך ויהא לבי כפתחו של אולם להגות בתורתך יהיו דברי תורתך מונחי' בפי כשלחן ערוך וכמעין נובע ויהיו דברי תורתך שמורי' בלבי שלא אשכח ואהיה כבור סיד שאינו מאבד טפה ואשחר ואערב ככתוב לא ימוש ספר התורה הזאת מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור כל הכתוב בהם אז תצליח ואז תשכיל ובזכות שמות היוצאים מפסו' תורה צוה לנו משה מורה קהלת יעקב שתפתח לבי בתורתך ויהיה כמעיין המתגבר לפלפל למהר להבין ולהשכיל ואהי' מחר לשמוע וקשה לאבד ולזכור ולידע ואזני תפתח לשמוע בתורתך אמן וכי"ר. (ויאמר גם זה) רבון כל עלמין דאנת הוא מארי מבין וגלי רזין יהא רעוא דילך לסברא מילן בפומאי לקיימא כי האי קרא ואנכי אהיה עם פיך ודלא איעול בכסופא קדמך וקדם רישא מתיבתא דרקיע ואזכה למשמע מילן ורזין דאורייתא ערישי מתיבא עילאי.
(מי שיושב ללמוד יאמר) ירמ"י או"א אברהם יצחק ויעקב שקראת שמו ישראל שתפתח לבי בתורתך ותאיר עיני ולבי שלא אשכח כל ימי חיי ולא אשכח דבר תורה לעולם ועד.
מס' רזיאל מצאתי סגולה לתנוק שלא יזוק יקח מילת נער קטן שעדיין אינו יודע וישים בפי הילד הנולד גם מצאתי אחר המציצה יאמר המוהל ק"ל פ' אליהו ובזה מסלק סטר' אחרא וביותר מסלק לסמ' ואח"כ יכוון את אליהו באופן זה אל יהו"ה נביא ובזה מובטח שלא יפגום בריתו לעולם ע"כ. מצאתי בס' הנהרות מי שמתים בניו מיתה פתאומית כשנולד לו תנוק אל ילבישנו כי אם כלי פשתן בלבד בלי עירוב בהן שום מין אחר ויחיה. וקבלתי מהחכם הש' הר"ר יצחק צרפתי שהיו מתים לו בניו קודם המילה עד שמצא בס' א' שהתינוקות שמתים קטינים הוא מסיבת שיוצאין בחיכו כמין אבעבועות קטנות ומסב' זה אינן יכולים לינק ומתים לכן מיד בראותם שאינו יונק יקחו חתיכה של בגד פשתן דק ויכרוך באצבעו וישפשף בחיך התינוק ב' או ג' פעמים באופן שיבקעו אבעבועות ויתרפא והוא כן עשה והיו בניו משם ואילך. מצאתי כשאומר ברוך את ה' האל הקדוש יכוון לשלוב זה יאהדונה"י והוא תקון לכעס גם יכוון בשים שלום והוא תועלת לתקן הזכירה יכוון בברוך אתה ה' המברך את עמו בשלום הוי"ה בנקוד שורק ע"כ. מצאתי כתוב קבלה מהרב רבי משה דרשן זלה"ה הרוצה לעמוד על שער התבואה הרי לך סימן בדוק ונבנה על חכמת האצטגנינות חשוב בשנה שאתה יושב בה אמתי תהיה תקופת טבת נופלת בכמה ימים בחדש אם מעשרים יום ועד שלשים היא נופלת יהיה זול ואם מיום ראשון ועד עשרה ימים היא נופלת יהיה יוקר ואם מט"ו יום ועד כ' היא נופלת יהיה השער בינוני ואם מעשרה ימים ועד ט"ו יום היא נופלת יהיה יוקר גדול והכל בידי שמים. ובספר אחר כמו כן מצאתי כתוב וכתוב בו שאין מגלין זה אלא לצנועים ע"כ. הרי כתבתי לך בפ' הנכבד הזה דברים נחמדים ויקרים להשיג בהם שלימות הנפש ושלימות הגוף כאשר עיני הקור' רואה ואל תקוץ לומר איך אני יכול לעמוד על כל זה כי הזמן בוגד ושולח לאדם לגדופי' לרדוף כל היום אחר פרנסתו ובבואו בלילה מרוב עמלו וישכב וירדם דע שהדברים מונחים לפניך כשולחן ערוך אם זיכך השם בטח ושלוה אשריך וטוב לך שתוכל לקיים כל הכתוב בס' ואם רוע מזלך דחפך לעמל וטורח אז תקיים מקצת מהם או אפי' אחד שעל הכל יש שכר דכל הדברים הללו כלם נאמרו למשה בסיני שאין דבר בעולם שאינו רמוז בתורה דוק ותשכח וכדרז"ל על פסוק פרשת בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל הארץ כו'. שש שנים תזרע שדך כו' רש"י ז"ל מתורת כהנים מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו בסיני אלא מה שמיטה נאמר כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כלן נאמר כללותיה ודקדוקיהן מסיני ע"כ כללים נמסרו למשה מסיני שכלולים בו מה שתלמיד עתיד לחדש אצ"ל הנוגעים לעיקר המצות אף דברי סייג או גדר או רמז או סגולה או רפואה שעמה משיג אדם שלימת הנפש הכל רמוז בתורה לכן אל יקל בעיניך מה שכתבתי באומרך רובם הם דברים שאינן מפורשים בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה דע דכל דבר היוצא מפי חכם החיוב עליך לקיימו כי לא מפיו דוקא יצאו הדברים כי כבר קדמה היציאה מפי משה רבינו ע"ה אדון הנביאים וכללן בתורה דרך רמז באיזה פסוק או באות או בנקודה או בטעם ולא ניתן רשות לגלותו עד שבא החכם שעליו גזר צור עולמים לחדשו דזו חלקו מסיני וגילה אותו וכן דור הולך ודור שבא מחדשים עוד ממה שקיבלו מסיני שלא נגלו לראשונים דכל אחד ואחד מגלה חלקו דאין רשות לשום אחד ליכנס בתחומו של חבירו.