ש"ך על יורה דעה של
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה](א) עיסת עובד כוכבים פטורה. דכתיב עריסותיכם ולא של עובד כוכבים וכתב הדרישה ובמקומות שהנשים קונות בצק מאופה עובד כוכבים ולוקחים ממנה חלה נראה דאסור כו' אם לא שנאמר שיש לסמוך על זה הואיל ומדאורייתא מעות קונות והם נותנין המעות קודם הגלגול עי"ל כיון דדרכן כך אפשר בלא נתינת מעות קודם לכן מותר כיון דהעובד כוכבים יודע מנהג ישראל ואדעתא דהכי לש מתחלה ודינו כאילו נתנו לישראל במתנה קודם שגלגלו ע"כ ובתשובת משאת בנימין סוף סימן א' כתב דלאו שפיר עבד ויש לבטל המנהג עיין שם:
(ב) אפילו לשה. דלא אזלינן בתר המגלגל לא לחיוב ולא לפטור רק מי שהיתה העיסה שלו בשעת גלגול:
(ג) אינו כלום. ומודיעין אותו שאינו צריך. רמב"ם והטעם שלא יחשוב העובד כוכבים שהזר אוכל חלה וע"ל סימן שכ"א סק"ב:
סעיף ב
[עריכה](ד) עיסת השותפים כו'. ע"ל סימן שכ"ו ס"ק א':
סעיף ג
[עריכה](ה) שהוא שותף כו'. דוקא בשיש לה שותפות אבל עיסת ארנונית חייבת בחלה אע"ג דלא מצי מסלק ליה בזוזי אפי' אין בו שיעור חלה בשל ישראל דשמא ימלוך העובד כוכבים שלא ליטלה. כן פסק הב"ח:
(ו) ואם יש בה כשיעור חייבת. ומשמע דביש בה שיעור לעולם חייבת אפילו העובד כוכבים עומד עליו ומפורסם שיד העובד כוכבים באמצע ואפילו קנו הקמח ביחד וכ"פ הב"ח עיין שם:
(ז) ויכול להפריש מיניה וביה. כדלעיל סימן שכ"ד סעיף י"א ועיין מה שכתבתי שם.
סעיף ד
[עריכה](ח) אם ספק חייב. היינו משום דספק איסורא לחומרא וצ"ל דהיינו דוקא מדינא אבל האידנא דכל חלה היח מדרבנן כדלעיל סימן שכ"ב אם כן פטור מספק וצ"ע למה כתבו האחרונים בסתם דין זה. ועל כל פנים נראה דהיכא דאיכא ספק בדבר בחלה כיון דבזמן הזה דהוה דרבנן יש להפרישה בלא ברכה:
סעיף ו
[עריכה](ט) חייבת. אף על גב דשני ישראלים שעשו שני קבים ביחד וחלקוה ואחר כן הוסיף כל אחד שלו והשלימו לכשיעור אמרינן לעיל סימן שכו ס"ד דפטורים שאני התם שכבר היה לעיסה זו שעת חובה קודם חלוקה אלא שהיתה פטורה משום שהיה דעתם לחלם והוי זו העיסה כאלו הורמה ממנה חלתה ושוב לא תחזור לחיובה אבל הכא לא היה לזו העיסה שעת חובה לעולם בין קודם חלוקה בין אחר חלוקה הלכך עכשיו כשיושלם שיעורו חל עליו חיוב הרמת חלה וחייב להפריש חלה: