ש"ך על יורה דעה רצט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה](א) לא שייך ביה ביטול כו'. ולא אמרינן שיבטל ברוב מאחר שאין מקומו ניכר דלא שייך ביטול ברוב אלא איסור שנתערב בהיתר אבל היתר שנתערב בהיתר וע"י תערובתם נאסר לא שייך ביה ביטול דאין כאן אלא חתיכה אחת של איסור (כלומר דעכשיו נעשה הכל כחתיכה אחת של איסור) הרא"ש והפוסקים ומביאם בית יוסף והעט"ז כתב ול"ד לבשר בחלב דקי"ל שבטל דהתם טעם הבשר או החלב מתפשט ונתערב בכולו ואין כאן מקום מיוחד לאיסור והוי כאילו נאבד מן העולם אבל הכא שהאיסור יש לו מציאות במקומו ולא נתפשט אלא שאין אנו מכירים אותו לא שייך ביטול נ"ל עכ"ל וקשה לדבריו דא"כ הוי ליה לתרץ בקיצור דלהכי לא בטל הכא כיון שהאיסור יש לו מציאות במקומו אלא ודאי משום דקי"ל בעלמא דאפי' יש לאיסור מציאות במקומו כגון שנתערב יבש ביבש בטל וא"כ הדרא קושיא לדוכתא דהא בשר בחלב בטל ואפי' יבש ביבש אלא הטעם ברור ומבואר בדברי הרא"ש ופוסקים דלא דמי לבשר בחלב לפי שהתם אין האיסור אלא מחמת שיתן טעם והלכך כשבטל הטעם בטל האיסור ואשתמיטתיה להעט"ז דברי הרא"ש ופוסקים אלו והלכך ביבש נמי הרי אין כאן איסור כלאים שנאמר שהוא גזירת הכתוב לאסור בלא טעם אלא טעם האיסור הוא דיאכל האיסור והלכך כל שנתבטל ברוב מותר וכן בבשר בחלב נמי ודו"ק:
סעיף ב
[עריכה](ב) הרי זה אסור כו'. צ"ע דזה אינו אלא לסברת הרמב"ם דלקמן סי' ש' ס"ה אבל לא לסברת המתירים שסתם המחבר שם כדבריהם כמבואר בבית יוסף סימן זה ולקמן סי' ש' וכן בפוסקים זה תלוי בזה וא"כ היאך כתב המחבר כאן סברת רמב"ם בסתם בלי חולק וצ"ע: