ש"ך על יורה דעה קמו

►| ש"ך • על שולחן ערוך יורה דעה קמו |◄

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב

(א) וזכה בה. והב"ח כתב דאפילו לא זכה בה כגון שמצאה לפני יאוש או גזלה אע"ג דמדינא עבודת כוכבים של עובד כוכבים היא ויש לה ביטול מ"מ מדרבנן אין לה ביטול גזרה משום אליל של ישראל עצמו ובהכי אמרינן דמשמשי עבודת כוכבים שבאו ליד ישראל וביטלם עובד כוכבים מותרין אבל זכה בהם הישראל אפילו משמשים אין להם ביטול עכ"ד וע"ש וע"ל סעיף י"ג בהג"ה:

סעיף ג

(ב) יחזירם לעובד כוכבים. ולא אמרינן דמחזי כזבין אליל דהכל יודעים שלא נקנו לו כיון שלא משך:

(ג) ולא נתן מעות. אע"פ שפסק הדמים דבכה"ג משיכה קונה כדלעיל סי' קל"ב (וע"ל סי' קל"ח ועפ"ר כאן) מ"מ משיכה בטעות היה שלא ידע שהי' בהן אליל:

(ד) נתן מעות כו'. וה"ה משך ברישא ואחר כך נתן מעות וטעמא דהשתא' כיון שנקנו לו אע"ג דהוי כמקח טעות מ"מ כשיחזור ויקח המעות מחזי כזבין אליל הלכך יוליכם לים המלח:

סעיף ד

(ה) יכול הגר לומר כו'. לפי שירושת הגר מדרבנן וחכמים הקילו בגר שלא יחזור לקלקולו ש"ס ולפ"ז דוקא גר אבל מי שהמיר אביו ובנו עמו ומת אביו אינו יכול לומר לאחיו המומר טול אתה אלילים כו' וכן מי שנשתתף עם עובד כוכבים בסחורה ובאתה אלילים לידו אינו יכול לומר טול אתה אלילים כו':

סעיף ה

(ו) ישמעאלים כו'. עיין לעיל סימן קכ"ד ס"ק י"ב:

סעיף ו

(ז) והשפאים מותרין. משום דמיזרק זריק להו ולא פלח להו. רש"י:

סעיף ז

(ח) באמירה בעלמא. ול"ד למכרה או משכנה דבסמוך דהתם זוזי אנסוהו ב"ח ופסק כן. ובד"מ כתב דשאני התם דלא ידעינן בודאי שבטלו אבל כשבטלו אפילו באמירה בעלמא מהני כדברי המרדכי עד כאן ר"ל דהכא מיירי שאומר שרוצה לבטל לקטוע אזנה או חוטמה וכה"ג אבל התם אינו מבטלו וגם סובר שהקונה לא יבטל ודלא כב"י:

סעיף ח

(ט) אפילו לצורף כו'. וכ"ש לצורף עובד כוכבים או לישראל אחר שאינו צורף דבהנך לכ"ע לא בטלה:

(י) ויש מתירין כו'. משמע אפילו במשכנתא ובב"י כתב דאפילו משכנה והרהינה אצלו שא"ל אם לא הבאתי לך המעות מכאן עד יום פלוני תהא שלך והגיע הזמן ולא פדאה לא בטלה לכ"ע ודלא כהר"ן שכתב דהרהינה הוי כמכירה עכ"ל וכן תפס הב"ח עיקר במשנה וש"ס ורמב"ם כהר"ן עי' שם:

סעיף יא

(יא) כיון שבטל אבר א' כו'. והב"ח כתב דהרי"ף והרא"ש חולקים וס"ל דאין חילוק רק בין נשתברה לשברים או לשברי שברים ולפעד"נ אדרבה מדבריהם שאין מחלקים בהכי וכן מוכח בר"ן וכן משמע בטור:

סעיף יב

(יב) ע"י עובד כוכבים. כלומר דאם לא כן אסור כדין אליל שנשתברה מאליה. ב"י:

סעיף יד

(יג) או מטיל לים המלח. בלא שחיקה אבל לשאר נהרות בעי שחיקה ב"י וד"מ ושאר אחרונים וכן הוא לקמן סימן רצ"ד סעיף ו' והב"ח כתב דאף לים המלח בעי שחיקה ועיין מה שכתוב בא"ח סימן תמ"ה:

סעיף טו

(יד) ולכנות לה שם גנאי. דוקא בא"י. מ"ו ופרישה: