ש"ך על יורה דעה עא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) הראש חותכו לשנים כו'. אין לפרש הטעם משום דלכתחלה צריך למלוח מב' צדדין וכדלעיל סי' ס"ט ס"ד דאם כן אמאי שרי כאן בס"ג ע"י נקיבת העצם והקרום אלא ודאי כיון שמולח מבחוץ מכל צדדין סגי דלא יהא אלא חתיכה אחת עבה וה"ק הראש חותכו לשנים כו' כלומר מי שרוצה לעשות מצוה מן המובחר למלוח הראש והמוח חותך הראש לשנים ומולחו יפה לצד פנים משום המוח כו' ובס"ג מבואר דמי שרוצה למלוח הראש והמוח בתוכו ינקוב העצם והקרום:
(ב) וחוזר ומולח על השיער. היינו משום דלכתחלה צריך למלוח מב' צדדין וכדלעיל סי' ס"ט עיין שם:
סעיף ב[עריכה]
(ג) הטלפים מחתך אותם מעט למטה כו'. משום דאל"כ הוי כמולח בכלי שאינו מנוקב לפי שהטלפים מעכבים הדם מלצאת ואף שנמלחו אין הדם יוצא דרך הטלפים משא"כ בשאר עצמות שמליחתן מועיל למוח שבתוכן וכמו שכתב הר"ב ס"ד לפי שהדם נפלט דרך העצמות ע"י מליחה וזה פשוט וכן מוכח להדיא ברשב"א וטור והעט"ז כתב וז"ל שאני שאר עצמות מטלפים דשאר עצמות המוח שבתוכן ממלא את כל החלל ואין שם מקום שיתכנס שם הדם וישאר שם אבל הטלפים הם חלולים מבפנים ואין הבשר דבוק בכולן ואם לא יפתח אותם יש לחוש שמא יתכנס דם הפליטה בפנים למקום אחד והוי כמולח בכלי שאינו מנוקב ע"כ לשונו ולא נהירא דהא אדרבה המולח בכלי שאינו מנוקב אסור מטעם שהבשר המונח בו הוא מונח במקום דחוק וע"י כך אינו פולט יפה וחיישינן שמא פירש ממקום למקום וכמ"ש בסימן ס"ט ס"ק ס"ח אלא הטעם פשוט כדפי':
(ד) וע"ל סי' ס"ה. כלומר דשם בסעיף ח' נתבאר דאם לא חתך אותם מעט למטה נהגינן לאסור אף דיעבד מה שבתוך הקליפה וע"ש:
סעיף ג[עריכה]
(ה) ואם רצה למלוח כו' וינקוב גם הקרום. כלומר ולא מהני אלא בכה"ג אבל לא כשמניחו על בית השחיטה או אנחירין ודץ ביה מידי כדמהני בצלי לעיל ר"ס ס"ח וכן משמע להדיא בת"ה ובטור ובהרב המגיד פ"ו מהמ"א דין י"ד ע"ש:
(ו) וע"ל סי' ס"ח כו'.) כלומר דשם בסעיף ד' בהג"ה נתבאר דלכתחלה נוהגין ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגולגולת ולחתוך הגולגולת שתי וערב שאז מתחתך הקרום היטב וע"ש:
(ז) הקרום והמוח אסורים. דהוה כנמלחו בכלי שאינו מנוקב כתוב בת"ח כלל ט"ו דין י"ח דאף בעוף הדין כן וע"ש:
(ח) ושאר הראש מותר. לפי שעצם הגולגולת מפסיק בין דם שבתוכו לבשר ואפילו אם קצת מן הדם נפלט ונכנס לתוך הבשר כבולעו כך פולטו כן כתב הרשב"א בת"ה הארוך דף ע"ה ע"ב והרא"ש פג"ה ואו"ה כלל י"ז דין ז' ונ"ל שטעם הראשון עיקר ולרווחא דמלתא כתבו הטעם השני וגם הר"ן פרק גיד הנשה לא כתב אלא טעם הראשון ולפי זה אפילו שאר בשר שעמו נמלח ופלט כבר כל דמו וצירו בעניין דלא שייך ביה כבולעו כך פולטו וכדלעיל ס"ס ע' אפילו הכי מותר (אם הוסר הבשר מעל הראש שבחוץ על הגולגולת) . ויתר דיני מליחה וצליה ובישול הראש והמוח נתבארו בסי' ס"ח ע"ש.(ט) צריכין מליחה. פירוש ואם נתבשל בלא מליחה המוח אסור משום דמחזקינן דם במוח ומה"ט אם נמלח בדיעבד עם שאר בשר שרי ומ"מ נראה דאם יש ס' בקדרה נגד המוח שבעצמות אף המוח עצמו מותר ועיין בסי' ע"ה ס"ק ח':
(י) ומליחת העצם מועיל למוח שבקרבו. ול"ד למוח שבראש דהתם שורייקי דדמא שבקרום המוח הוא כדם כנוס בתוכו אבל דם שבאיברי' () במעט מליחה נפלט ומתמצה עכ"ל הרשב"א דף ע"ו ע"א:
(יא) מיהו לכתחלה לא ימלחנו עם שאר בשר. אבל בבשר שלהם נוהגים בכל יום למלוח אפילו לכתחלה ושפיר דמי וכ"כ בת"ח שם דין י"א: