ש"ך על חושן משפט ר
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) וכן נראה להורות כו'. ונראה שטעם הרב שנמשך אחר מ"ש הרא"ש פ"ק דמציעא וז"ל ורב אלפס ז"ל לא הביא דברי רב פפא ומתוך דבריו משמע שאין מחלק בין מציאה למתנה וסבר כשנוי קמא דמטלטלים אג"ק הקנה להם ויותר נראה כאשר כתבתי דרב פפא בתרא' הוא וגם רב אשי מתקן דבריו מה שהקשה לו רב שימי מגט למתנה עכ"ל אבל לפע"ד נראה עיקר כהרי"ף ורמב"ם דהכי מוכח כול' סוגיא דסתם ש"ס פ"ק דקידושין (דף כ"ז) דבעי למפשט התם מעובדא דר"ג דבעי' צבורי' במטלטלי אג"ק ודחי דילמא התם כי היכא דלא ליטרחינהו ובתר ה"ק נמי אבעיא להו שדה במכר ומטלטלין במתנה מהו ת"ש עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו ש"מ והובא כל זה בהרי"ף והרא"ש פ"ק דקידושין ובשאר הפוסקים אלמא דלא ס"ל לסתם ש"ס כשנויא דרב פפא דאל"כ היכא פשוט מהתם דילמא התם לאומדין אג"ק הוי אלא מטעם חצירו וכשנוי' דרב פפא (הגה ועוד קשה לפע"ד דאם איתא לדרב פפא ל"ל לר"ג לאגב תיפוק ליה דבלא"ה קנה מטעם חצרו) הגם שאפשר לדחוק וליישב מ"מ נלפע"ד עיקר מכח הסוגיא זו דליתי' לשנויי דרב פפא ואין להאריך (ומ"ש הרא"ש וגם ר"א מתרץ דבריו יתבאר לקמן) כ"כ ה"ה פ"ד מה' זכיה וז"ל ויש פוסקים כרב פפא והרמב"ן ז"ל כתב מתוך דברי הרי"ף ז"ל נראה שהוא משוה מתנה למציאה וכן מוכחת הסוגיא שבספ"ק דקידושין וזהו דעת המחבר ז"ל עכ"ל ומביאו ב"י לקמן סי' רמ"ג סעיף כ"ה וכ"כ הריטב"א פ"ק דמציעא וז"ל ואיכא מאן דפסק כרב פפא דבתרא הוא וסוגיין הכא כוותיה וכן דעת הרב ר"י בר ראובן ברצלוני ומיהו מדברי הרי"ף נראה דלא ס"ל הכי אלא אף במתנה בעי עומד בצד שדהו כמו במציאה והפקר דאע"ג דשני לן משום דעת אחרת מקנה לענין רץ אחריהם לא שני לן בהא והכי ודאי מסתברא דהא בקידושין בפ"ק נקיט כתירוצא קמא דהכא דהתם בעי לענין אגב מטלטלין במתנה ושדה במכר ופשיט ליה ממעשה דר' גמליאל וזקנים ומדפשיט ליה ש"ס מיניה אלמא דס"ל דמדין אגב ולא משום חצר דרב פפא וכיון דהכי הוא מסתברא דליתיה לדרב פפא עכ"ל וכן משמע עוד להדיא בדברי הריטב"א להדיא פ"ק דקידושין ע"ש בריטב"א סביב הש"ס בסוף דף ל"ד וכ"כ התוס' רי"ד פ"ק דקידושין דף כ"ז ע"א דכל זו השיטה אתיא דלא כרב פפא וכן דעת הסמ"ג דף קס"א ע"ד וכן נראה דעת ר"י נט"ו ח"ב וכן נראה דעת הר"ן שהביא ב"י לקמן ס"ס רמ"ג ומ"ש הרא"ש דרב אשי מתרץ דברי רב פפא אינה ראיה לפע"ד דאפי' יהיה כן דרב אשי ס"ל כרב פפא מ"מ כיון דמסתמא דש"ס פ"ק דקידושין לא ס"ל הכי לא קי"ל הכי ועוד שכבר כתב הב"י ס"ס רמ"ג בשם הר"ן דרב אשי לאו לפרוקי אליבא דרב פפא לחוד אתא אלא כי היכא דלא תיקשי לדידן גט דאפי' משתמרת בעינן עומדת בצד ביתה כו' עכ"ל וכ"כ הריטב"א פ"ק דמציעא וברור הוא אך כיון שראיתי שגם בעל העיטור בריש אות קנין ס"ל כהר"י ברצולני וכהרא"ש ומביאו ב"י לעיל סי' קצ"ו מחו' ח' וכן דעת ראב"ן ריש מציעא ריש דף צ"ד וכ"כ בהגהות מרדכי פ"ק דמציעא ובהגהת מיי' פ"ג ופ"ה דה' מכירה איני כדאי להכריע והוי ספיקא דדינא אבל להורות לכתחלה וכמ"ש הרב ודאי לא נהירא שכבר בררתי שדעת רוב הפוסקים כהרי"ף והרמב"ם ושכן עיקר:
(ב) מיהו אם המוכר כו' דברי הר"ב בזה תמוהין דהוציא כן ממ"ש הב"י בשם הגהות מרדכי פ"ק דמציעא ובהגה"מ שם עצמו מבואר בשם ר"י דלא כתב כן אלא לתירוצא קמא בש"ס דצריך חצר המשתמרת אף במכר ומתנה והלכך כיון שאין הפסק בין הפירות והן מעורבין ה"ל חצר שאינו משתמרת והוא דעת המחבר וסייעתו וא"כ להרב שפסק כר' פפא קנה אף במעורבין וכן מבואר להדיא בהגהות מרדכי שם וז"ל אם מקנה אדם לחבירו פירות שהם בביתו ומשכיר לו מקומן ואין הפסק בין אותן פירות לפירות של בע"ה לא קנה ומיקרי חצר שאינו משתמרת ובמציא' לא קניא להחצר מיהו במתנה מסיק רב פפא דקני משום דדעת אחרת מקנה אותו שאני פי' ר"י עכ"ל וכ"כ בהגהות מיי' פ' ד' דה' מכירה וכן מוכח בתוס' פ"ק דמציעא סוף דף י"א ושלא כדברי הר"ב:
(ג) דוקא בתוכו כו' ל' המ"מ עומד בצדו ובתוכו:
(ד) ויש אומרים דארבע אמות כו' הרא"ש ורי"ו בב"י וד"מ ס"ס זה תמהו על הטור שלא כ' דרך קנין זה מאחר שהרא"ש כתב דקונה ואשתמטינהו שכתבו הטור ל' ס"ס רמ"ג ע"ש וגם על הר"ב קשה שכאן כ' דין זה בל' י"א ולקמן סימן רמ"ג סכ"ב כתב המחבר כך בפשיטות:
(ה) דד' אמות של אדם קונין כו' וכתב ב"י שכ' הר"ן ותלמידי רשב"א וא"ת א"כ למה הוצרכו חכמים לתקן משיכה ומסירה בסימט' יקנה בד' אמות י"ל דלא אמרו ד"א אלא כשעומד ונתנו לו בתוך ד' אמותיו הא אם קדם כלי לא לפי שמקומו של כלי קנוי הוא לבעל הכלי ע"כ ונ"ל דוקא במתנה ומכר מחלק הר"ן ות"ר בכך אבל במציאה אין חילוק כדמוכח בש"ס פ"ק דמציעא דף י' סוף ע"א ומ"מ כ"ש הוא מתנה ממציאה גבי נתנו לו בתוך ד' אמותיו ודוק וכתב עוד ב"י שמדברי הרא"ש נראה שאין חילוק בין קדם הוא לכלי ולעולם קנה ומביאו הד"מ וכ' שגם מדברי ר' ירוחם נראה כן ומביאו הסמ"ע ס"ק ג' וכ' מדסתם הרב בהג"ה משמע דלא חילק ודוק עכ"ל ונראה לתרץ לדעתם הא דהוצרכו למשיכה בסימטא היינו חוץ לד' אמות כגון שמושכו בחבל א"נ דע"י משיכה הוי קנין דאורייתא וקנין ד' אמות אינו אלא מדרבנן:
סעיף ב[עריכה]
(ו) או אפילו בדיבור בעלמא קנאו. דאם היה בידו וא"ל זכה לפלוני זכה לו לפי שזכין לאדם וחצרו נמי זוכה לו עכ"ל רמב"ן בחדושיו וכ' ב"י נ"ל דלאו למימרא שצריך שיאמר לו זכה לפלוני אלא כיון שא"ל פירו' שברשותך תנם לפלוני וקבל עליו לתתם לו קנה הלוקח דה"ל כאו' זכה בהם לפלוני עכ"ל ולי נראה דוקא שיאמר זכה לפלוני דאל"כ לא הוי תן כזכי כיון שאינו מוסרם עתה לידו אלא היו מופקדים אצלו כבר כדלעיל סי' קכ"ה סעי' ו' וע"ש מ"ש בס"ק כ"ז ול"א וכן מוכח להדיא בחדושי הרמב"ן שם ובהרא"ש ספ"ק דגיטין ריש סי' י"ז ע"ש ודוק:
(ז) אם הוא ברשות המוכר וה"ה אם נתן לו רשות להניחו שם הכלי קנה וכ"כ הטור בשם ר"י מג"ש ודלא כהרמ"ה כ"כ הב"ח ודבריו נכונים ודלא כמ"ש בב"ה ודוק ועיין בס' א"א דף צ"ד ע"ב:
סעיף ו[עריכה]
(ח) משיכה מהני ע"ל סי' ר"ב סט"ו:
(ט) מה שבתוכו כו' ע"ל סי' קצ"ז ס"ו:
סעיף ז[עריכה]
(י) כפי מה שישמוהו כו' וקנה בא' מדרכי הקנאה:
(יא) אא"כ מדדו וכ' הב"ח וכיון דפלוגתא דרבוותא היא היכא דקיימו זוזא תיקום: