ש"ך על חושן משפט קצ

►| ש"ך • על שולחן ערוך חושן משפט קצ |◄

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב

(א) בכסף כיצד כו' בש"ס פ' האיש מקדש (דף מ"ו ע"א) מבואר דכי היכי דאמרינן (בא"ע סי' כ"ח) דהמקדש במלוה אינה מקודשת משום דמלוה להוצאה ניתנה ה"ה הקונה במלוה אינו קנין מהאי טעמא וכ"כ הבעל העיטור באות אגב דף ז' ע"ד וכ"כ הריטב"א בקידושין וכתב שכן אמרו בירושלמי ר' חייא בשם ר' יוחנן קדושי מלוה בקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע וע"ש וכ"כ הרא"ש פ"ק דקידושין ועיין בפרק שנים אוחזין בתוס' דף ט"ז ע"א ד"ה האי שטרא ובחדושי מהר"ש אידלש שם ודו"ק. מעשה בא לפני בראובן שקנה קרקע משמעון ולא החזיק בה רק שנתן לו ממרנ"י שיש לו על לוי בדמי הקרקע ויש שהיו רוצים לומר כיון דשטרות אין גופן ממון ואין בהם דין אונאה ושומרין ושאר דברים אין המקח נקנה בהם ופסקתי דנקנה המקח בנתינת ממרנ"י זו ואינו יכול לחזור בו וראיה ממאי דגרסינן בפ' האיש מקדש (סוף דף מ"ז) התקדשי לי בשט"ח ר' מאיר אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת וקאמר התם דפליגי בדשמואל דאמר המוכר שט"ח לחברו וחזר ומחלו מחול ואי בעית אימא דכ"ע אית להו דשמואל והכא באשה קמפלגי מר סבר אשה סמכה דעתה מימר אמרה לא שביק ליה לדידי ומחל ליה לאחריני ומר סבר אשה לא סמכה דעתה ע"כ הרי דאפי' אשה מתקדשת בממרנ"י כזו דע"כ לא פליגי אלא דלא סמכה דעתה וסברה דלמא מחיל וע"כ נהי דקי"ל דבקדשה בשט"ח דאחרים הוי ספק קידושין וכמו שנתב' אבל היכא דלא שייך האי טעמא מקודשת בודאי וא"כ בממרנו' שאינו יכול למחול דנכת' לכתחלה לשם מוציא זה וכמו שנתבאר לעיל סי' ס"ו סעיף א' א"כ מקודשת בודאי וא"כ פשיטא דה"ה במכר קנה וכדאיתא פ"ק דקדושין דהיכא דבמכר לא קנה באשה אינה מקודשת ואע"ג דשטרות אמעטי מקראי משבוע' ואונאה ושאר דברים מטעם דאין גופן ממון והאי טעמא שייך נמי בממרנו' מ"מ לענין קדושין ומקח וממכר לא שייך ה"ט אלא תליא בכיון דאית לי' הנא' גמרו ומשעבדי נפשייהו מיהו אם היה נותן לו שט"ח על לוי בדמי הקרקע באופן שיכול לחזור ולמחלו לא היה נקנה לו הקרקע כלל ואע"ג דבקידושין הוי קידושי ספק בכה"ג במקח לא נקנה וליכא ספיקא וכדמשמע לישנא דש"ס והכא באשה קמפלגי וכן פרש"י התם להדיא וז"ל והכא באשה קמפלגי כלו' אם היה מקנהו קרקע בדמי שטר זה ודאי לא קנה המלוה את הקרקע דלא סמכה דעתיה דבעל הקרקע אבל באשה סבר ר"מ דסמכה דעתה דכיון דאיתתיה אנא לא שביק דידי ומחיל לאחריני ע"כ וליכא למימר דהיינו למאן דלא דאין דינא דגרמי אבל לדידן סמכא דעתיה דאמר מסתמא לא מחיל דאי מחיל יתחייב לשלם מדינא דגרמי דהא קאי התם אליבא דר"מ ור"מ הוא דדאין דינא דגרמי בהגוזל קמא (ד' ק') ועוד דהא הר"ן נמי כ' בפ' האיש מקדש ובמלוה בשטר אע"פ שהקנהו לו בכתיבה ומסירה אינה מקודשת דכיון דיכול למחול לא סמכא דעתה ובמכר לא קנה עכ"ל והא דבקידושין הוי קידושי ספק היינו משום שמא קי"ל כאידך אב"א בש"ס התם דפליגי בדרבי ורבנן או בדרב פפא וכ"ע אית להו דשמואל ואשה סמכה דעתא אבל באינש אחרינא כ"ע מודו וכדמשמע בש"ס ורש"י דאשה שאני מיהו כ"ז בקרקע אבל במטלטלי לא שייך האי דינא דסמכא דעתי' מ"מ לא עדיף השט"ח ממעות עצמו דאין מטלטלין נקנין במעות אלא במשיכה ולכך כ' רש"י קרקע דוקא וכל זה ברור:

סעיף ד

(ב) והוא שאותו פלוני כו' ע"ל סי' קפ"ב ס"ב בהג"ה:

סעיף ו

(ג) ראובן שהיה חייב כו'. עיין בתשובת ר"ש כהן השייכים לס"ב סי' כ"ד וס"ג סי' כ':

סעיף ז

(ד) בד"א עיין בתשו' מהר' בצלאל סי' י"ח ובתשו' ן' לב ספר א' כלל י"ג סי' פ' ובתשובת מהרא"ן ששון סימן ר"ו ובתשובות רשד"ם סי' רמ"ז:

סעיף ט

(ה) וכל הרוצה משניהם לחזור כו' עיין בתשו' ר"א ן' חיים סי' קי"ז:

סעיף י

(ו) לא קנה הלוקח עיין בסמ"ע סקי"א שהאריך והניח בצ"ע גם הב"ח הניחו בצ"ע ועיין בספרי הארכתי בזה:

(ז) וחזר בו הלוקח כו' ע' לקמן סי' רכ"ז ס"ד בהגה ובטור שם (וע' בס' ח"א דף צ"ד ע"ד):

סעיף יא

(ח) מכר שדהו כו' עיין ר"א ן' חיים סי' קט"ז:

סעיף טז

(ט) יש מי שאומר דעייל כו' עיין בתשוב' ר"מ אלשיך סי' ט':

סעיף יח

(י) נקנה המקח ומחזיר לו העשרה כו' אע"פ שהקנין ההוא לא היה אלא בכסף כן מוכח ממקור דין זה בפ' האיש מקדש (דף מ"ז א"א) גבי ושוין במכר שזה קנה ע"ש בש"ס: