רשויות (ארלוזורוב)/נאומים והרצאות/נאום בועדת הקונגרס הסוציאליסטי הבין-לאומי (וינא, 1931)

אין כוונתי להעלות בועדה זו את הפרובלימות המיוחדות העומדות כיום בפני תנועת הפועלים העברית בארץ-ישראל. ברצוני לדבר על השפעתו של המשבר הכלכלי העולמי, ביחוד המשבר בשוק התוצרת החקלאית, על ארצות המזרח התיכון, שארץ-ישראל היא חוליה אחת מהן. מפלגת פועלי ארץ-ישראל מחויבת להדגיש את הקשר הקיים היום בין המשבר הכללי ובין המתרחש והעלול להתרחש בארצות הללו.

חשיבותן של הארצות הבלתי קפיטליסטיות, ושל אלה שלא הגיעו עדיין לקפיטליזם, באסיה ובאפריקה, לגבי תנועת הפועלים העולמית ומגמותיה – הוארה באופן עיוני זה כבר. חשיבותן למעשה הלכה והסתמנה יותר ויותר במשך השנים שלאחר המלחמה, הן בתורת מתחרות בתוצרת חרושת על ידי רמת-השכר ורמת החיים הירודה, והן בתורת מרכזים להשקעת הון לגבי הקפיטל האירופי. התפתחות זו הביאה לידי כך, שהקונגרס בברוסל מוקדש היה כולו לשאלות הארצות מסוג זה, לאמר לשאלה הקולוניאלית.

בקרב הארצות האלה מהוה המזרח התיכון חטיבה אחת – חטיבת המשק האורינטלי. אחדותו של והשטח הזה ומבנהו הכלכלי הטיפוסי – הם פרי התפתחות היסטורית. בלתי מדויק יהיה אם נאמר כי אלה הן ארצות נחשלות. בעבר פרנסו כל הארצות הללו, מטורקיסטן ועד מרוקו, ישוב צפוף ובן-תרבות. אולם צפיפות זו של הישוב מיוסדת היתה על מפעלי השקאה עצומים שהתנהלו על ידי השלטונות. מכיון שמפעלי ההשקאה נחרבו – בעיקר לרגלי התקפות והתפרצות שבים זרים מן החוץ לפני כמה מאות שנים – גרם המצב החדש בארצות האלה לפרוצס של הסתגלות, נחוץ היה שווי משקל כלכלי חדש, שיהא מתאים לתנאי החיים החדשים, בהעדר מדינה מקומית חזקה וסדורי ההשקאה המרוכזים. שווי המשקל הזה מתהווה על ידי רמת החיים הירודה של המון האכרים ועל ידי רמת השכר הנמוכה של הפועלים, במידה שבאיזור הזה ישנם כבר פועלים שכירים. לדוגמא אציין את העובדה, שהוכחה על ידי כמה חוקרים במשך השנים האחרונות, כי ההכנסות ניטו של האכר הזעיר באחת הארצות האלה אינן עולות על לירות אחדות לשנה. ואשר לפועלים – די לציין שאפילו במצרים, העשירה והמפותחת בין ארצות המזרח התיכון, נעשית עד היום עבודה נקיוי תעלות הנילוס במקרים רבים בעובדת יד, ביחוד בהעסקת ילדים ונשים, כיון שעבודת-ידים היא שם זולה יותר מאשר עבודת-מכונה. ברם על רמה נמוכה זו התקיים בכל זאת שווי משקל.

החדירה ההדרגתי של המשטר הקפיטליסטי – ביחוד האימפורט של סחורות האריג מאירופה והרס התעשיה הביתית – התחילה זה מזמן מערערת את שווי המשקל הזה. אולם הרפוצס היה אטי וממושך. עתה בא המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי ובעקבו הירידה המבהילה בערך התוצרת החקלאית – והוסיף לזעזע את שווי המשקל הזה במידה מסוכנת. מובן מאליו, שבשעה ש"קומביין" אחד עושה באוסטרליה במשך שעתים את העבודה אשר הפלח עושה במשך שבועים – אין עוד קיום לשווי המשקל במשק המזרחי.

תוצאות המפולת הזאת במצב הכלכלי של המוני הפלחים מן ההכרח שתהיינה כפולות: גם כלכליות וגם פוליטיות. התוצאה הכלכלית פירושה בהכרח – התגברות ההגירה מהארצות האלו. אולם רוב ארצות ההגירה, כידוע לכם, סגורות גם בפני המהגר הערבי וגם בפני הפועל היהודי המהגר. ובאין מוצא להגירה – גוררים אחריהם התנאים הכלכליים נדידה מן הכפר והתרכזות המון פלחים מחוסרי קיום בערים. בערים מוכרח ההמון הזה להיות טרף לנצול בלתי מוגבל מצד נותני העבודה ולהנמיך עוד יותר את רמת השכר והחיים. התוצאה הפוליטית מתבטאת בזה, שהמונים אלה נעשים כלי שמוש בידי מסיתים מכל המינים. לא רק האינטרנציונל הקומוניסטי אלא גם סוכנים של כל מיני זרמים ריאקציוניים ודתיים משתמשים במצב זה לצרכיהם.

יש לציין שדוקא ארץ ישראל נפגעה על-ידי התפתחות הזאת פחות מירת ארצות המזרח, הסיבה לכך: מפעל הישוב היהודי וקיום תנועת פעולים יהודית מאורגנת בארץ. חובה עלי לציין את זאת דוקא לרגלי הדבות המרובות שנפוצו במשך השנים האחרונות בדבר המצב בארץ-ישראל. אין להתפלא עם עתונים בורגניים נוטים אחרי דעה שטחית זו, או אם פקידים אחדים, המעונינים בשמירת הסטטוס-קבו החברתי והכלכלי בארצות המזרח, משתדלים להפיץ דעה זו ברבים. ברם התנועה הסוציאליסטית מחוייבת להבין את המציאות הכלכלית בארץ-ישראל לאמתה. היא מחוייבת לדעת – וגם לנסח את דעתה בנוסחה ברורה – כי לארץ-ישראל נכנסו במשך 10 השנים האחרוונת מאה אלף יהודים והשקיעו בה 18 מיליון לירות, ועל כן לא רק פחתה והלכה ההגירה הערבית מארץ-ישראל, אלא גם נכנסו אלפי ערבים מעבר הירדן ומסוריה ומצאו להם עבודה בארץ. ואם תפחת לרגלי המשבר הנוכחי העליה היהודית והכנסת ההון לארץ-ישראל – הרי תתגבר בהכרח היציאה הערבית מן הארץ. השפעתו של מפעל הישוב היהודי מתבטאת גם ביצירת שוק פנימי לתוצרת חקאלית, גם זה שהוא מאפשר עבודות צבוריות גדולות מצד הממשלה, וגם בהעסקה ישרה של כמה אלפי פועלים ערבים (זוהי עובדה, ויהא יחסנו לעובדה זו כך או אחרת). השפעת תנועת הפועלים המאורגנת נכרת גם בהתחלת התחוקה הסוציאלית, שהונהגה לרגלי דרישת הסתדרות העובדים על ידי ממשלת המנדט, וגם במלחה על שכר עבודה הוגן בעבודות הממשלה ובשמירה על רמת חייו של הפועל היהודי.

דוקא מתוך נסיוננו בארץ-ישראל אנו יודעים להעריך כמה חשוב היה הדבר, אילו כל הממשלות (הקולוניאליות והמנדטוריות) המנוהלות או מושפעת על ידי מלגות סוציאליסטיות, לאמר אנגליה, צרפת, הולנד ובלגיה – היו שוקדות למשור על מינימום של תנאי עבודה וחיים, על ידי מניעת נצול לגבי עבודת נשים וילדים, הבטחת שכר עבודה הוגן בעבודות צבוריות, קביעת שעות העבודה וכו', וכו'.

עובדה פשוטה היא כיום כי משק העולם מהווה חטיבה אחת. התנועה הסוציאליסטית לא תוכל לדון על המשבר הכלכלי בעולם ועל חוסר העבודה מבלי שתקבע לעצמה תכנית פעולה לגבי ארצות שלרבים מכם הן נראות כרחוקות ועניות, אבל הן משפיעות בכל זאת השפעה ישרה, גם כלכלית וגם פוליטית, על התפתחות הענינים בכל ארץ מארצות אירופה.