רשב"ם על שמות יד

<< · רשב"ם על שמות · יד · >>

(ג). נבוכים הם: לפניהם נבכי ים, לפיכך שבו אחור שלא ידעו היכן הלכו, כי סגר עליהם המדבר את דרכם שהוא מקום נחש שרף ועקרב וחיות רעות ודואגים שם מאחריהם, ולפיכך שבו ממקום שהיו חונים באיתם בקצה המדבר ועתה באו בין מגדול ובין הים לחנות על הים והרי נבוכים, נבכי ים לפניהם, הרי אין להם מקום לנוס לא לפנים ולא לאחור:
נבוכים: סגורים בנבכי ים שלפניהם, כדכתיב הבאת עד נבכי ים, מבכי נהרות:

(ה). כי ברח העם: מתוך ששבו אחור:
מעבדינו: חטף קמץ, מעבוד אותנו, וכן משמרו את השבועה, באכל האש, באכלנו לחם לשובע:

(ז). רכב בחור: רכב חשוב ומובחר:
ושלישים: שרים לפי שכתוב לפנינו ומבחר שלישיו טובעו בים סוף:

(ח). יוצאים ביד רמה: לא היו דואגים כלל עד שראו פרעה ועמו רודפים אחריהם אז ויראו מאד:

(יא). המבלי אין: כפל לשון:
למות במדבר: אשר אין לחם ואין מים, ואפילו אין רודף אחרינו נמות ברעב:

(טז). ובקעהו: העי"ן גורמת כמו שמענו אדוני, אבל מן זכר יאמר זכרני:

(יט). ויסע מלאך האלהים: המוליך את עמוד הענן לפני מחנה ישראל וילך המלאך מאחריהם ומתוך כך ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם, כי המלאך הוליכו להפסיק בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל וישם מאפל ביניהם כדכתיב ביהושוע שלא יוכלו לקרב זה אל זה כל הלילה:

(כ). ויהי הענן והחשך: למצרים, ויאר עמוד האש לישראל את הלילה ולא קרב זה אל זה מצרים לא קרב לישראל כל הלילה:

(כא). ברוח קדים: כדרך ארץ עשה הק' שהרוח מייבש ומקריח את הנהרות:

(כד). בעמוד אש ובענן: בקולות של ברד ואש מתלקחת וענן כדכתיב וירעם ה' בקול גדול וגו' ויהומם:
ויהם: מהומת קול:

(כה). ויסר את אופן מרכבותיו: כשראו מצרים שנתהממו היו טורחים את אופני העגלות להטות אחריהם כדי לנוס ולברוח אחור ולא יכלו, אלא היו מנהגים ומטים אותם לפנות לאחור בכבדות ובקושי גדול, כי היו העגלות והרכב מריבות זו לפני זו, ולמה היו עושים כך? לפי שאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם עתה בנו במצרים:

(כו). נטה את ידך: כשעברו ישראל על שפת הים מעבר לים:

(כז). ומצרים נסים לקראתו: כשהיו הופכים אופני מרכבותם לנוס, פגעם הים קודם שנהפכו לגמרי ובא להם הים לקראת פניהם ובני ישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים, וירא ישראל אשר על שפת הים את מצרים מתים וטובעים בים:

(ל). על שפת הים: כשהיו ישראל על שפת הים ראו מיד את הים שב על פני המצרים וטבעו בתוכו, זהו עיקר פשוטו, ובעניין זה פרשתי בבראשית וישמע את קול ה' אלקים מתהלך בגן לרוח היום:

(לא). ויאמינו בה': שאף במדבר לא ימותו ברעב: