רשב"ם על שמות ב

<< · רשב"ם על שמות · ב · >>

(א). וילך איש מבית לוי: הוא עמרם, ויקח את יוכבד בת לוי, אשר ילדה אותה ללוי במצרים, והרבה שנים לקחה מלפני לידת משה, שהרי אהרן בן שלש ושמונים, ומשה בן שמונים בדברם אל פרעה:

(ב). ותהר האשה: בעת גזירת פרעה בהשליך הזכרים ליאור ותלד בן:
ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו: המפרש לפי שראתהו הטמינתהו משקר הוא, שכל הוולדות אמותן מרחמות עליהן, א"כ צריך לפרש ותרא כמו וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, נסתכל והביט כל מעשיו וכל פעולותיו שעשה אם יש לתקן שום דבר בהם, והנה כולם יפים ומתוקנים, אף כאן לפי שמשה נולד לסוף ששה חדשים כמו שמצינו בשמואל שנולד לתקופת הימים, שני תקופות ושני ימים, ולפיכך יכלה להצפינו שלשה חדשים, שהמצריים היו מבקרים למעוברות לסוף תשעה חדשים, לכן נסתכלה בו בשעת לידה אם הוא נפל ולא תטרח בהטמנתו, וראתהו כי טוב ויפה הוא כי גמרו סימניו שערו וציפורניו כמו ששנינו ביבמות, וידעה שהוא בר קיימא ותצפנהו ג' ירחים עד סוף ט' ירחים שהוא זמן לידת רוב נשים, וכשבאו לבודקה, אמרה להם נפל היה או השליכוהו המצריים ביאר:

(ג). בחמר מבפנים ובזפת מבחוץ, שלא ייכנסו בו המים:
ותשם בסוף: אשר סמוך לשפת היאר, והטמינתהו יפה שהולכים על שפת היאר לא יכלו לראות התיבה, אבל הרוחצים בתוך הנהר יכלו לראותה, כי יוכבד לא נכנסה בנהר להצפינו מכל צדדיו היטב, ולכך ראתהו בת פרעה שהיתה רוחצת בתוך היאר, אבל נערותיה שהיו הולכות על שפת היאר לא יכלו לראותה:

(ה). אמתה: שפחתה:

(ו). ותפתח ותראהו את הילד: המפרש שראתה את הילד טועה הוא, וכי מי אינו יודע שאם פתחה את התיבה שתראה את הילד, אלא כך פירושו, פתחה את התיבה והביטה בילד אם זכר אם נקבה וראתה כי נער הוא, כלומר זה הילד זכר הוא ולא נקבה, וראתה בזכרותו שהוא מהול ולכך נטמן ואינו אסופי, שאם היה בת יש לומר אסופי הוא, וכן מצינו כתוב מה נעשה לנער היולד, ביום היולדו קרוי נער:
והנה נער בוכה ותחמול עליו וגו':, לפי שהיה בוכה, לכך ותחמול עליו, ולפי שראתהו נער זכר מהול, אמרה מילדי העברים זה, ודוגמא זו ולחנה יתן מנה אחת אפים, חולק בחיר, ולמה? כי את חנה אהב לכך נתן לה אפים, מקערה של פניו, ואם כן למה מנה אחת? כי ה' סגר רחמה, אבל לפנינה ולכל בנותיה ובניה נתן מנות הרבה כי בנים היו לה, ותראהו את הילד, והנה הוא נער בוכה:

(ז). ותיניק: לשון מפעיל, ותינק כשהבת עצמה יונקת:
ותניקהו: אין צריך לומר שהוא שתי אותיות כמו בא שב קם, שיאמר בלשון מפעיל ותשיבהו ותביאהו ותקימהו, אלא מגזרת ינק הוא, ולקצר את התיבההוא אומר ותניקהו במקום ותינקהו:

(י). משיתיהו: משכתיהו, לשון זה נופל במשיכה מן המים, כדכתיב ימשני ממים רבים, מגזרת קנה יאמר קניתיהו בלשון פועל יקנני בלשון מפעיל:

(יא). מכה: שמא הכהו ולא הרגו:

(יד). הלהורגני אתה אומר: בשביל שאני מכה את חבירי, כאשר הרגת את המצרי בשביל שהיה מכה איש עברי:
אכן: אך כן, לא כמו שהייתי סבור כשטמנתיו בחול שלא נודע, אלא כן הוא שנודע:

(טו). וישב בארץ מדין: כולל, ואחר כך מפרש באיזה עלילה ישב במדין, בתחילה וישב על הבאר, שם נח תחילה כאדם שעומד לפוש, ולכהן מדין וגו':

(יח). אל רעואל: רעואל אבי אביהן, אם כן שם אביהם יתרו, וחובב בן רעואל האמור לפנינו, הוא חובב הוא יתרו, ואם רעואל הוא יתרו אם כן בן יתרו היה, ומה שכתוב בנביאים מבני חובב חותן משה, מוכיח שחובב הוא יתרו, שבכל מקום שמזכיר חותן משה מזכיר יתרו:

(כב). בארץ נכרייה: שכך משמע גרשם גר שם בארץ רחוקה:

(כג).ויהי בימים הרבים ההם: לאחר שהרג משה את המצרי ובקש פרעה מלך מצרים להרוג את משה, ויברח מפניו עד שהיה עתה בן שמונים שנה כשדיבר הק' עמו, וימת עתה מלך מצרים שהיה מבקש להורגו וישראל נאנחו עד עתה, וראה הק' בעניים ומשה היה רועה וגו' ונראה לו הק' וציוהו לשוב למצרים, ולא היה משה רוצה כי היה מתיירא עד שאמר לו הק' כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, זה פרעה שמת, ולכך הוא אומר וימת מלך מצרים להעיד על מה שאמר הק' כי מתו כל האנשים המבקשים וגו', כמו וחם הוא אבי כנען:

(כד). ויזכר אלהים את בריתו: שנשבע לשלשתם לתת להם את ארץ כנען ועתה נתקרב הזמן של ד' מאות שנה שאמר לאברהם: