רשב"ם על דברים ח

(ב). למען ענותך: זהו עינוי שאין פת בסלך, וחייך תלויים למרום בכל יום:

(ז). כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה וגו' ולבסוף ורם לבבך ושכחת: לכך אני מצוה לזכור את הדרך וסיפוק צרכיך משמים וידעת כי לא בכח יגבר איש:

(ט). אשר לא במסכנות תאכל בה לחם: כלומר לא תאכל פת חריבה כדרך עני ומסכן שהרי מלבד החטה והשעורה שהוא לחם יהיה לך גפן ותאנה ורימון וג' ודבש תמרים שהם מתוקים:

(כ). עקב לא תשמעון: זהו סיום כל הפרשה, תחלת הפרשה והיה עקב תשמעון תנחלו את הארץ ועקב לא תשמעון תאבדון ממנה: