רשב"ם על דברים ז

<< · רשב"ם על דברים · ז · >>

(א). ונשל: והשליך, כל דבר הנעקר ממקום שהוא אדוק וקבוע בו, וכן כי ישל זיתיך, ונשל הברזל מן העץ:

(ה). כי אם כה תעשו להם: אלא כה תעשו להם:
תגדעון: גידוע נופל באילן ובכל דבר ארוך כדכתיב וכל קרני רשעים אגדע:

(ז). לא מרובכם מכל העמים: אנשי לבב יבינו ויתמהו וכי משה רבינו היה סבור שישראל היו טועים בזה הדבר שיהו מרובין מכל האומות שבעולם שהוצרך לאמר לא מרובכם, ועוד שאמר חשק ה' בכם וכי בשביל שהם מרובים יאהב הקב"ה אותם, אלא כך פירושו לפי שאמר למעלה ונשל גוים רבים מפניך החתי וגו' שבעה גוים רבים ועצומים ממך, ושמא תאמרו אנו מרובים מאותן שבעה עממים ובעוצם ידינו נגרש אותם, לא מרובים אתם מכל אותם שבעה עממים, ולא מרובכם חשק ה' בכם לנצח אותם אלא אתם המעט מכל אותם ז' עממים, אלא מאהבת ה' אתכם ובשביל שבועתו לאבותיכם ונשל אותם מפניך:

(ט). וידעת כי ה' אלקיך הוא וגו': כלומר ושמא תאמרו הואיל ונשבע לאבותינו לתת לנו את הארץ למה נזקק עוד לשמור מצוותיו כי יעשה מה שהבטיח מכל מקום, על זאת אני משיב לכם כי אם לא תשמרו מצותיו לא תירשו את הארץ והוא לא יעבור על שבועתו, כי זו היא מידתו שומר וממתין הברית והחסד שנשבע לאבות לקיים מה שהבטיחן עד אלף דור לאותו דור שיהיו אוהביו ושומרי מצותיו וזהו שאמר לפנינו ומסים את דבריו והיה עקב תשמעון וגו' ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד, לך ישמרנה ולא ימתין עד אלף דור:

(י). ומשלם לשנאיו: גמול חטאתיו אל פניו בחייו לו ולבניו עד דור רביעי, זהו לא יאחר או בחייו או עד רביעים זהו פשוטוף וזו היא מדה טובה מרובה ממדת פורענות שעל החוטאים לא ייענש מרביעי ואילך, אבל גמול החסדים אע"פ שחוטאים הדורות אחר הצדיק תיגמל צדקתו אף לדור אחרון של אלף דור שיימצא תמים:

(יא). ושמרת: כמו שפירשתי לך טעמו של דבר:^[1]

== פרשת עקב ==

(יב). ושמר ה' אלקיך לך: כי לדור כשר הוא שומר הבטחת חסד אבות, ואם לא תשמרו המצוות לא ישמור לך אלא לדור אחר:

(יד). עקר: כולו קמץ, כמו מן חכם יאמר אשה חכמה, מן שפל שפלה איננה, כמו מן עקר עקרה, וכן מאתיהו בכל ספרי ספרד:

(כג). והמם מהומה גדולה: על כרחך והמם כמו וסבב ביתאל, כמו שמם מן שממה, על הר ציון ששמם, וממי"ן כפולים, ופירושו והרעים קול מהומה גדולה במלחמה עד השמדם ואילו היה פירושו של מ"ם אחרונה כמו אותם, היה לו לכתוב והממם, אבל מגזרת המה יהמה לבי, יאמר והמם, והמה אותם כמו מן עשה עצבי עשם, ומן כאשר ראה יעקב ויאמר יעקב כאשר ראם, ראה אותם, אף והמם מגזרת המם יתפרש המה אותם, ואם תאמר לפרש גם את זו כמו המה אותם אי אפשר לומר כן, לפי שלשון המיון נתלה בגוף האדם, לבי ככנור יהמה מעצמו, וכן יהמו יחמרו מימיו, ואם רוצה לומר המיון שעושה לאחרים צריך להדגישו והמם, כמו כלה שארי מעצמו, אויבי כלם לאחרים, כלה ה' את חמתו, ישנה הכתם הטוב מעצמו, לפיכך רפי, ולאחרים יאמר ושנא את בגדי כלאו, וישנה ואת נערותיה:

1. דברי אגדה בסוף פרשת ואתחנן שהוסיף הכותב כאן באותיות קטנות: [היום לעשותם, בהגדת ילמדינו בענין כי מי גוי גדול אמר ר' אושעיה מי כאומה זאת שיודעת אופי של אלהיה יודעים מה הוא מבקש להם והם עושים יודעים היאך הוא מחבבן וכו', פי הערוך אופי דעתו, תוספת. בשוחר טוב פרשת למנצח בנגינות אמר ר' זעירי אדם יש לו בן בית פעם ראשונה נכנס אצלו ומושיבו על המטה שנייה על הכסא שלישית על הספסל רביעית אומר כמה פלוני דוחק עלי ומטריחני, אבל הקב"ה כל ישראל דוחקין אותו בתפלה והוא שומע ושמח, לכך נאמר מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו, אמר ר' יצחק בשם ר' יהודה ע"ז נראת קרובה שנאמר ישאוהו על כתף יסבלוהו והיא רחוקה לבסוף אף יצעק אליו ולא יענה, אבל הקב"ה נראה רחוק כמו שאמרו מן הארץ עד לרקיע חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע וכו' ואדם נכנס לבית הכנסת ולוחש והקב"ה שומע תפלתו הה"ד בכל קראינו אליו: בילמדינו פרשת אם שמר תשמרון רמ"ח תיבות יש בקריאת שמע שמשמרת רמ"ח איברים: ועוד בילמדינו ובפסיקתא דשור או כשב משל למלך ששלח פרוזדגומא שלו למדינה נטלוה ועמוד על רגליהם ופרעו את ראשיהם וקראו אותה באימה ברתת ובזיע, כך אמר הקב"ה לישראל קריאת שמע פרוזדוגמא שלי: וכן בפסיקתא דבחודש השלישי אל יהו דברי אגדה של תורה כפרוזדוגמא ישנה פי' הערוך פרוזדוגמא אגרת:]