רשב"ם על דברים א

רשב"ם על דברים · א · >>

(א). אלה הדברים: לפי פשוטו כל הנזכרים בפסוק זה מקומות הן, כמו שמצינו שרגילים הפסוקים לתת סימן בתוך סימן אל המקומות שהוא רוצה לפרש היכן, בלך לך מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם, בפרשת בשלח וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון, בסוף שופטים הנה חג ה' בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה, וכל שכן שצריך לפרש היכן נאמרו המצות כמו שכתוב וידבר ה' אל משה במדבר סיני, ובארץ מצרים החדש הזה, וידבר ה' אל משה בהר סיני בערבות מואב, אף כאן עושה סימן בתוך סימן, וכן הוא אומר וחוזר ושונה דבר זה כשבא משה לפרש את המצות אלה העדות והחקים והמשפטים אשר דבר משה וגו' בעבר הידרן בגיא מול בית פעור בארץ סיחון מלך האמרי וכן בפרשה זו לפנינו כתוב בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה וגו':
הואיל משה וגו': בעבר הירדן, ובאיזה עבר הירדן במדבר באותו עבר הירדן שהוא לצד מדבר שהיו בו ישראל מ' שנה שהוא קרוי עבר הירדן ליושבים בארץ ישראל, ולא בעבר הירדן שהוא לצד ירושלם שגם הוא קרוי עבר הירדן להולכי מדבר שהיו בו ישראל:
בערבה: כלומר באיזה מקום במדבר, באותו מדבר שבערבות מואב:
מול סוף: שים סוף מתחיל ממזרח ארץ ישראל שנאמר ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וגו', כלומר ממזרח ועד מערב והוא ים המלח שכתוב בגבול קרן מזרחית דרומית באלה מסעי, וגם בפרשת ואתחנן וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה, וזהו ים סוף שאצל ערבות מואב:
בין פארן ובין תפל: כמו בין בית אל ובין העי:
ולבן וחצרות ודי זהב: הכל מקומות לפי פשוטו, ודי זהב כמו בת מי זהב שהוא שם לפי פשוטו:

(ב). אחד עשר יום מחורב: ^[1] מי חכם ויבן את זאת כי פסוק זה לא נכתב אלא לפי שכתוב לפנינו ונסע מחורב ונלך את כל המדבר הגדל והנורא דרך הר האמורי ונבא עד קדש ברנע, סמוך לארץ ישראל שמקדש ברנע שלחו מרגלים ונשתהו שם ארבעים שנה, לכך הוא מפרש כן, כשנסעו מחורב ללכת דרך הר שעיר דרך ישרה היו יכולים ליכנס לארץ ישראל באחד עשר יום עד קדש ברנע, אבל לפי שחטאו ונסב את הר שעיר ימים רבים, עד ארבעים שנה וגו', וזהו שאמר לפנינו ונסע מחרב ונלך וגו' ונבא עד קדש ברנע, בימים מועטים שאין בהם כי אם מהלך אחד עשר יום, אבל מקדש ברנע שלחתי מרגלים ונשתהיתם ארבעים שנה בחטאתיכם:

(כז). ותרגנו: ותרגננו כמו דברי נרגן כמתלהמים:

(מא). ותהינו: כמו הננו ועלינו:

(מד). כאשר תעשינה הדבורים: מה הדבורים כשהאחת יוצאה כולם יוצאים:

(מו). כימים אשר ישבתם: כלומר כמו שאתם יודעים:

1. [הערת המעתיק הראשון: זה אמיתת הדבר שמתחיל לספר כי לא עיכבו בדרך לבד אחד עשר יום מחורב עד קדש ברנע, ומיד היו מזומנים ליכנס לארץ ישראל באותו הדרך שהלכו מרגלים כמו שאמר להם משה עלו זה בנגב ועליתם את ההר, וכמו האמור בסוף הפרשה וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר וגו' ויעפילו לעלות אל ראש ההר וגו' וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום וגו', וגם לפנינו ותזדו ותעלו ההרה, כל אילו הפסוקים מוכיחים כי מיד אילמלא חטאו במרגלים קרובים היו ליכנס לארץ ישראל מיד מקדש ברנע הוא מדבר פארן כשנסעו מחרב בשנה שנייה בעשרים בחדש כמו שכתוב בפרשת בהעלתך ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, ולמעלה כתב בתחלת הפרשה ויהי בשנה השנית, וכתב בתריה ויסעו בני ישראל למסעיהם על פי ה' ממדבר סיני וישכן הענן במבדר פארן, ואחר כך הולך ומספר היאך באו למדבר פארן שבתוך כך ויהיו השם כמתאוננים והתאוו תאוה שעל כך נקרא שפ המקום קברות התאוה, ומשם באו לחצרות ושם נצטרעה מרים ונשתהו שם שבעת ימים, ואחר נסעו העם מחצרות עד שבאו וחנו במדבר פארן, וזהו וישכן הענן במדבר פארן שאמר למעלה, וזהו אחד עשר יום מחרב שהיו הולכין דרך הר שעיר, שלשה ימים שהלכו כמו שכתוב ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים ושבעה ימים שלא שלא נסעו עד האסף מרים הרי עשרה, וביום אחד עשר יום נסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן היא קדש ברנע שמשם נשתלחו המרגלים כמו שכתוב וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן אל מדבר פארן קדשה וגו', וגרם העון ונגזרה גזירה להשלמת עכבתם ארבעים שנה כמו שכתוב לפנינו והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמונה שנה עד תום כל הדור וגו', ומה שכתב ונסב את הר שעיר ימים רבים זה היה לאחר שנסעו מקדש עד שבאו להר ההר על גבול ארץ אדום בשנת הארבעים, כל זה פירשתי אני הצעיר פירוש כתב ידו של רבינו, כי ר' אליעזר מבליינצי העמידני על האמת, ועתה אשוב לפירוש רבינו שמואל זצ"ל וכן הורה לי הרב.]