רשב"ם על בראשית נ

<< · רשב"ם על בראשית · נ

(ב). לחנוט: פתרונו לפי עניינו, ומנחם פרשו מגזרת חנטה פגיה:

(ג). ואשובה: אל ידאג שאני מניח את ארצו לגמרי:

(ט). ויעל עמו: העלה יוסף עמו גם רכב וגו', כמו ויעל עולות לשון מפעיל:

(יא). וירא יושב הארץ הכנעני: כלומר וירא הכנעני שהוא יושב הארץ ההיא:

(טז). ויצוו אל יוסף לאמר: ויצוו לפני הליכתם לשלוחים צנועים לאמר אל יוסף:

(כ). אלהים חשבה לטובה: הק' גרם לכם ואתם לא פשעתם כי לטובתכם נתכוין הק':

(כג). גם בני מכיר: בנים שניים, ומכל מקום של אפרים פרו ורבו יותר כמו שאמר יעקב, אחיו הקטן יגדל ממנו:

(כד). ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת והאלהים פקוד יפקוד וגו':

ויישם: כמו ויושם, וכן וייקץ נח, כמו ויוקץ, מן ישב ויושב, מן יוצא המוצאים, היא מוצאת, מן ירד והורד המשכן:
בארון: נקבר בארץ:

כי עתידים היו להעלותו בארון, כששבת מהם אף וחרון, ועברו ירדן בשמחה ורון, חבצלת השרון:
ונחסל ויחי, אשפוך את שיחי להודי ושבחי לאמץ את כחי, השב נידוחי, ואם אבד נצחי, מבטן גוחי, ירח ניחוחי, מבור רק שלחי, דברים עד תומם:
הספל נחסל מפי רב זמם, עד כי הוא סלסל לוחות המרומם, איש ענו פסל מאבן דומם:
ובראש אלה שמות, יסוד החוכמות, לאוילים ראמות, את צור ראש אומות, ילביש מאמות, לו שארית חמות, יבנה הנשמות, חרושות כשדמות, יחיה מערמות עפר החומות, ואבנים שלימות, כולן מתאימות, כפרת אשמות נפשות העגומות, יבנה בחומות, בחר ממקומות, ולו יעלו במות, חלבי הבהמות: