רשב"ם על במדבר כג

(ג). וילך שפי: חגר כמו ושופו עצמותיו, גם שניהם מגזירת חטופי פעל של ה"א:

(ז). ינחני: הנחני:
מההרי קדם: כפל לשון דכתיב ארם מקדם, כלומר טורח גדול מארץ רחוקה ובחנם כי לא יועיל לו:
זעמה: נראה לי פתח שהוא לשון ציווי, אבל זועמה מלא פום משמע נקבה זועמת, כמו אש אוכלה, והיא שופטה את ישראל:

(ח). לא זעם ה': אותם, לא הכעיסם כדכתיב והעם אשר זעם ה' שהקב"ה זעם אותם לשון הכעיס אחרים הוא:

(ט-י). כי מראש צורים אראנו: מפרש הטעם למה לא זעם אותם הקב"ה ולמה אינו חפץ לקללם, שהרי מראש צורים שאני עומד עכשיו אני רואה אותם ומראש הגבעה אני רואה כי לבדם הם ואין שאר אומות מתחשבין ומעורבין עמהם , וגם יש בהם בנים קטנים שאין להם מניין, כי לא נמנו אם מבן עשרים שנה ומעלה, נמצא מספרם יותר ויותר:
כי מי מנה עפר יעקב לכך אינו חפץ לקללם כדכתיב בנינוה ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו, אם הגדולים חטאו הקטנים מה חטאו:
רבע ישראל זרע ישראל, לפי שע"י הרביעה נוצר האדם:

(יט). לא איש אל: אינו איש לחזור מברכתו בשעה מועטת כזו שהרי לא פשעו אחר הברכה שברכתי אותם היום:
ויכזב: והוא היאך יכזב לחזור בו בחנם:
ויתנחם: בתמיה, והיאך יתנחם:
ולא יעשה: בתמיה

(כ). הנה ברך לקחתי: הנה לקחתי לברך אותם היום, כבר גזר לברכם והוא ברך אותם כבר ואותה הברכה לא אשיבנה, וברך לשעבר כמו חרף עושהו:

(כא). לא הביט און ביעקב: אינו רוצה לענשן, אפילו כשהן חוטאין, כדכתיב וירא און ולא יתבונן, לא הביט אינו רוצה להביט:
ותרועת מלך ריעות כמו איש רעים להתרועע, כי שוכן ביניהם ולמה שוכן אתם ומחבב אותם:

(כג). כי לא נחש ביעקב וגו': אינם מעוננים וקוסמים כמונו ולא שואלין אוב וידעוני, אלא כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, מתוך ששכינה ביניהם אומרים להם הנביאים ליעקב ולישראל היום מה פעל וגזר הקב"ה לימים הבאים, ואינם צריכים נחש וקסם:
כעת יאמר: מה שעתיד לבא כעת מחר או לאחר הרבה ימים ושנים יאמר להם היום על ידי נביא, וכן כל כעת מדבר בעתידות, כדכתיב באשת מנוח לא חפץ ה' להמיתנו עכשיו לא לקח מידינו עולה ומנחה וכעת לא השמעינו כזאת, לידת הבן שהודיענו שתהיה כעת לשנה הבאה לא השמיענו, אלא ודאי נחיה ויתקיים לנו בן, שאם היינו מתים היאך יהיה לנו בן לשנה הבאה, וכן כעת חיה את חובקת בן: