רש"ש על המשנה/מקוואות/ג
רש"ש על המשנה מסכת מקוואות פרק ג
<< · רש"ש על המשנה · מסכת מקוואות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א
[עריכה]רי"א שני מקואות שאין בהן מ' סאה כו' ונתערבו כשרין. לכאורה הנל"פ אף שאין בשניהם יחד מ"ס (זכר לדבר דר' יוסי גופיה מפרש קרא דולבני אהרן תעשה כותנות דקאי ריבוי דכותנות אבני אהרן כולן ביחד ולא כרבנן דמפרשי דהריבוי קאי על כאו"א בפ"ע כמו שהביאו התוס' בחגיגה (ג') בד"ה חרש משמיה דירושלמי) דהשתא כשנתערבו ה"ל ג' לוגין שאובין בפחות ממ' סאה מ"מ כשרין להוסיף עליהן מים כשרים עד מ"ס. דזה עדיף משנפלו ג"ל מב' כלים והפסיק הראשון עד שלא התחיל השני. דלקמן בס"פ. דהכא ג"כ כשנתערבו יחד כבר פסק נפילת לוג ומחצה שנפל לכאו"א. ואולי הכא כשר אף אם נתכוון לרבות. ול"ד לדינא דג' גומות של לוג לוג דמ"ה בפ' דלעיל. דהתם כיון דהיו ג' לוגין השאובין בפ"ע מקודם במקוה נקרא עליהן שם פסול מעיקרא ועי' בתוי"ט בפ' דלקמן מ"ד ד"ה אם לאו ומש"כ בפ"ו מ"ג. אבל בטלה דעתי העניה נגד דעת הא"ר שכתב בפירוש דמיירי דבשתיהם יחד יש מ' סאה ע"ש ובפרט שכן משמע גם לשון הרמב"ם והשו"ע: תוי"ט ד"ה עד הב'. לכאורה הן הן הדברים בעצמן שכ' כבר בדבור דלעיל. ונראה ג"כ דמש"כ שם בסה"ד וכיוצא בזה הרגיש הראב"ד במשנתינו. נתכוון לדברי הראב"ד הללו. ומה שניתוסף שם דלקמן כו'. במשנה הסמוכה לא כתב מאומה משמו. ואולי ר"ל מש"כ בשמו במ"ג בד"ה עד בסופו ע"ש:
ב
[עריכה]אא"כ פקקו. נ"ל פירושו שפקק כל סביבות הבור. וכן צדדי החריץ המחברן עד שלא יפתקו מימי הבור למקום אחר זולת להמ' סאה דאז הוי חבור יפה:
ג
[עריכה]במשנה שנים שהיו מטילין כו'. מלישני דהר"ש והרע"ב משמע דמפרשי דר"ל שני כלים שהיו מטילין. אבל פשטיה משמע דר"ל שני אנשים. והגריעותא היא מחמת שהן מב' כלים: שם תוי"ט ד"ה עד שיתחשב. ואי ס"ד דלא נפקי כי הדדי או האי פסול כו' שהרי כו' ואמרי' עד רובו. לכאורה סותר א"ע דשם פ"ו מ"ח ד"ה ממלא בכתף העתיק דברי הרע"ב דבמקום שיש בו מ"ס כל מים שאובין שבעולם אין פוסלין אותו והביא שם דברי הר"ש והתוס'. ולדבריהם הא דיבמות דאמרי' עד רובו מיירי במי פירות וכדכ' הרא"ש במרובה סי' ג' ובר"ה מקואות וכ"כ המהרש"א בב"ב (סו ב'):