רש"י על ויקרא י ד
<< | רש"י על ויקרא • פרק י' • פסוק ד' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות • לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־מִֽישָׁאֵל֙ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם קִ֞֠רְב֞֠וּ שְׂא֤וּ אֶת־אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵי־הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃
"דד אהרן" - עזיאל אחי עמרם היה שנא' (שמות ו) ובני קהת וגו'
"שאו את אחיכם וגו'" - כאדם האומר לחבירו העבר את המת מלפני הכלה שלא לערבב את השמחה