ריב בין שבת וחנוכה
- פיוט לשבת וחנוכה מאת שלמה שרביט הזהב
א
[עריכה]שבת וחנוכה נגשו ויריבון לפני
זה אומר לה' אני וזה יקרא באוזני
מה אעשה לאלה היום נגד נבוני
עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'.
ב
[עריכה]אמר שבת לחנוכה
לי משפט הבכורה
ומי את ומי משפחתך הצעירה
כי בי שבת אל גדול ונורא
מכל מלאכתו אשר ברא
ג
[עריכה]אמרה חנוכה לשבת
מה תתנפל עלי ותתגולל
כי שמונה ימים גומרים בי ההלל
ואת יום אחד בלא זה ומה תמלל
שומר מה מלילה, שומר מה מליל
ד
[עריכה]אמר שבת לחנוכה
מוספי יורה עלי דין עליה
עולת שבת בשבתו על עולת התמיד עשויה
ומה תתהלל בעד הללויה
ואת ערום ועריה
ה
[עריכה]אמרה חנוכה לשבת
ז'יו נרותי מדליקים תחילה, ונרותיך אחריהם
וזכרי בברכת הארץ וזכרך בברכת רחם
וכל עניניך ודבריך הלא הם
אחרונה יסעו לדגליהם
ו
[עריכה]אמר שבת לנוכה
הנה אני תדיר כאשת נעורים תמימה
קרואה לשבעה ימים ככבודה בת מלך פנימה
ואת כפילגש בלילות באימה
למועדה מימים ימימה
ז
[עריכה]אמרה חנוכה לשבת
בנרך מסתכלים ומתשתמשים
ואני כגברת על אנשים ונשים
ושירך לשרים, ולשירי יורשים
יהי המקדש קודש קדשים
ח
[עריכה]אמרה שבת לחנוכה
אני הגבר המשובח והמהולל
ואת כאשה העזה פניה תשלול שולל
והרי אמרו חכמי היופי והמכלל
אין משתמשים באשה כלל
ט
[עריכה]אני עניתי:
שובו לכם מן המריבה
כי היום חוברתם בחיבה
שובו נא אל תהי עולה ושובו עוד צידקי בה
השבעתי אתכם אל נא תהי מריבה
מה תעירו ומה תעוררו את האהבה
שבת ראשון למועדים יכלו טענותיך
יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותך
אך גואל אתה ואין לגאול זולתך
ופרשת כנפך על אמתך
המשובצת זהב היושבת בגבולו
הנה מלכי יבוא לך צדיק ונושע הוא וחילו
ויתאו המלך יופיך והטי אשנך לקולו
כי הוא אדוניך והשתחוי לו
אלהי ממכון שבתך הופיעה
והשיבנו והאר פניך ונושעה
כי אתה תשקיט ומי ירשיע
ומבלעדיך אין לנו גואל עוזר ומושיע