רי"ף על הש"ס/תענית/דף ו עמוד א

<< · רי"ף על הש"ס · תענית · דף ו עמוד א · >>

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

מאי ומן החמס אשר בכפיהם אמר שמואל אפילו גזל מריש ובנאה בבירה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו:

ת"ר אדם שיש בידו עבירה ומתוודה ואינו חוזר בה למה הוא דומה לאדם שתופס בידו שרץ שאפי' טבל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה זרקו מידו מיד עלתה לו טבילה שנאמר ומודה ועוזב ירוחם ואומר נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמי':

מתני' (דף טו.) עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ומי שיש לו בנים וביתו ריקן כדי שיהא לבו שלם בתפלה ואומר לפניהם כ"ד ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהם עוד שש אלו הן זכרונות ושופרות אל ה' בצרתה לי אשא עיני אל ההרים ממעמקים קראתיך ה' תפלה לעני כי יעטוף ר' יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות אלא אומר תחתיהם רעב כי יהיה בארץ וגומר אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצורות ואומר חותמיהן:

גמ' (דף טז.) ת"ר עמדו בתפלה אע"פ שיש שם זקן וחכם אין מורידין לפני התיבה אלא הרגיל רבי יהודה אומר מיטפל ואין לו ויש לו יגיעה בשדה וביתו ריקן זקן ופרקו נאה שפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימות וקולו ערב ורגיל לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה ובמדרש בתלמוד ובהלכות ובהגדות ובקי בכל הברכות כולן אמר מר מיטפל ואין לו היינו ביתו ריקן אמר רב חסדא מאי ריקן זה שביתו ריקן מן העבירה מאי זקן ופרקו נאה אמר אביי זה שלא יצא עליו שם רע בילדותו:

היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה אמר מר זוטרא אמר רב ואמרי לה א"ר אחא א"ר אלעזר זה שליח צבור שאינו הגון:

ת"ר מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר כ"ד רננות ולא נענה ירד אחריו ר' עקיבא ואמר אבינו מלכנו אבינו אתה אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו רחם עלינו ונענה יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו:

מתני' (דף טו.) על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אותנו וישמע קול צעקתנו ביום הזה ברוך גואל ישראל:

על השנית הוא אומר מי שענה את אבותינו על ים סוף וכו' ברוך זוכר הנשכחות:

על השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל כו' ברוך שומע תרועה:

על הרביעית הוא אומר מי שענה לשמואל במצפה וכו' ברוך שומע צעקה:

על החמישית הוא אומר מי שענה את אליהו בהר הכרמל וכו' ברוך שומע תפלה:

על הששית הוא אומר מי שענה ליונה במעי הדגה וכו' ברוך העונה בעת צרה:

על השביעית הוא אומר מי שענה

רבנו ניסים (הר"ן)

צורה. בעל קומה כדי שישמעוהו ויקבלו דבריו בהכנעת הלב:

מריש: קורה:

בירה: מגדל:

שיש בידו עבירה: גזל ואינו חוזר בה לשלם הגזל:

נשא לבבינו אל כפים: צריך לישא הלב לשמים כלומר שיחזור מקלקולו:

מתני' עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל: היודע סדר תפילה:

ויש לו בני' וביתו ריקן: שאין בביתו במה להתפרנס ומתוך שלבו עגום מתפלל בכוונה:

ואלו הן זכרונות ושופרות: כל הפסוקי' כענין שאנו אומרים בראש השנה:

אל ה' בצרתה לי: כולם מזמורים הם בתהלים והם כאן פסוקין לשש ברכות א' זכרונות ב' שופרות שלישי אל ה' בצרתה לי רביעי אשא עיני חמישי ממעמקי' קראתיך ה' ו' תפילה לעני כי יעטוף:

ר' יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות אלא אומר תחתיהן: לישנא דלא היה צריך לאו דוקא שאפילו בא לאמרן אינו רשאי כדאמרינן בגמרא דהיינו טעמא דרבי יהודה לפי שאין אומרין זכרונות ושופרות אלא בר"ה וביובל ובשעת מלחמה והאי דנקט לישנא דלא היה צריך היינו מפני שהזכרונות והשופרות היו קבועין בראש השנה היה נראה שהוא בא לאמרן כאן מפני שאין לו ברכות אחרות ומש"ה אמר רבי יהודה דאין צריך לכך אלא שיאמר תחתיהן ברכות שהן קבועות ליום וקי"ל כרבנן:

ויש שלמדו מדאמר רבי יהודה שאין אומרין זכרונות ושופרות אלא ביובל ובר"ה ובשעת מלחמה דהנהו כ"ד ברכות לא על צרות גשמים בלבד נתקנו אלא על כל הצרות והיינו דאמרינן הכא ובשעת מלחמה כלומר והוא הדין לשאר צרות אלא דנקט שעת מלחמה לישנא דקרא דכתיב וכי תבאו מלחמה בארצכם ולא פליגי רבי יהודה ורבנן אלא בתענית גשמים דרבנן סברי שאומרין זכרונות ושופרות ור' יהודה סבר שאומרי' תחתיהן רעב כי יהיה בארץ וגו' אבל מכל מקום הכל מודי' שעל כל הצרות עושין כסדר משנתינו וכן נראה עיקר:

ואומר חותמיהן: אחר כל פרשה ופרש' חותמין מענינה אחר זכרונות חתימת זכרונות ואחר שופרו' חתימת שופרות וכן אחר כולן כדמפרש ואזיל:

גמ' מיטפל ואין לו: יש לו טפלים ואין לו במה לפרנסן שלבו דואג עליו:

ויש לו יגיעה בשדה: שמתכוין יותר לתפלת גשמים:

ופרקו נאה: מפרש לקמן:

שפל ברך: ומרוצה לעם שמסכימין לתפלתו:

נעימה: בסומי קלא שמושך את הלב:

היינו מיטפל ואין לו היינו ביתו ריקן אמר רב חסדא ביתו ריקן מעביר': שאין חמס וגזל בביתו:

ופרקו נאה: שלא יצא עליו שם רע בילדותו אפי' כשעמד על פרקו היה נאה בלי שם רע:

זה שליח צבור: היורד לפני התיבה:

שאינו הגון: רשע שהקב"ה שונאו והוא נותן עליו בקולו:

מתני' על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם אבינו וכו' בא"י גואל ישראל: האי על הראשונה לא על הראשונה משש ברכות שמוסיפין היא אלא על הראשונה שמאריכין בתפלה והיינו בגאולה שמאריך בה כדאיתא בגמרא וברכה זו לפי מה שפירש"י ז"ל בגמרא אין עיקר' על גאולת גלות שהרי יש ברכות אחרות עליה אלא על הצרות ולפיכך מרבים לבקש רחמים בה ומהכא משמע על גאולת גלות בכלל' כדמוכח התם במגילה בטעמא דאמרי' עלה כשאמרוה בשביעית:

ויש שמתמיהים במה שאין אומרין כאן ברכת ענינו שהיא תפלת תענית ולאו פירכא היא שהרי שש ברכות האלו שמוסיפין עומדות במקומה ויתרות עליה ועוד שבאחת חותמין בה בחתימת ענינו והיינו ברוך אתה ה' העונה בעת צרה נמצא שבתעניות הראשונית מוסיף ש"צ ברכה אחת בשביל התענית וכאן מוסיף שש אבל הרמב"ן ז"ל כתב בלקוטיו שמאריכין בברכת גואל ישראל בנוסח זה של תפלת תענית ואומרים בה ענינו ה' ביום צום תעניתנו והיינו דאמרינן בגמרא בגואל ישראל מאריכין ואין זו ראיה שאפשר שמאריכין בבקשת רחמים שיגאלם השם מצרת' ושאלו בירושלמי על זה בא"י גואל ישראל [ולא יצחק נגאל] כיון שנגאל יצחק כמי שנגאלו כל ישראל ויש שלמדו מכאן שהאריכות המוזכר בגמרא הוא שהיו מאריכין בזכותו של יצחק ולא מוכח אלא לפי שאומרין בה סמוך לחתימת' מי שענה את אברהם אבינו על הצלתו של יצחק שאלו למה חותמין בא"י גואל ישראל שהיה ראוי לחתום בה גואל יצחק והשיבו שמכיון שנגאל יצחק הרי הוא כמו שנגאלו כל ישראל:

על השנייה הוא אומר: כלומר שנייה לראשונה שמאריכין בה דהיינו ברכת גאולה אבל היא ראשונה לשש ברכות שמוסיפין:

מי שענה לאבותינו על ים סוף הוא יעננו: לפיכך אומר בזכרונות לפי שהיו ישראל נשכחים במצרים כמה שנים ונתייאשו מן הגאולה וזכר המקום אותם וגאלם כדכתיב ואזכור את בריתי:

ובשופרות היו אומרים מי שענה יהושע בגלגל: לפי שנענה בשופרות על יריחו בעוד שהי' ישראל עומדין בגלגל ושמואל במצפה מעין אל ה' בצרתה לי וחותם בשומע צעקה דכתיב ויזעק שמואל אל ה' ואליהו בהר הכרמל כמו אשא עיני אל ההרים וחותם בשומע תפלה דכתיב באליהו ענני ה' ענני דהיינו תפלה:

יונה במעי הדגה: מעין ממעמקים קראתיך ה' וחותם העונה בעת צרה שכן כתיב קראתיך מצרה לי:

על השביעית הוא אומר: היינו שביעית לאותה ברכה שהתחיל להאריך בה ואותה ברכה אינה מן התוס' אלא מי"ח ברכות כדאמרינן בגמרא דבגואל ישראל מאריך וכוליה מנינא במתני' מנא מנינא:

מי שענה

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט