לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/עירובין/דף כ עמוד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

כמבטל רשות דמי מה מבטל רשות אפילו בשבת אף שוכר אפי' בשבת אמר להו רב חמא בר יוסף נשכור רב אסי אמר לא נשכור אמר להו ר' חייא בר אבא נסמוך על דברי זקן ונשכור שכרו אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להם יפה עשיתם ששכרתם והאמר רבי יוחנן שוכר כמערב דמי כי קאמר רבי יוחנן שוכר במערב דמי לקולא לחומרא לא לקולא מה מערב כפחות משוה פרוטה אף שוכר בפחות משוה פרוטה ומה מערב אפילו שכירו ולקיטו אף שוכר אפילו שכירו ולקיטו ומה מערב ה' ששרויין בחצר אחת א' מערב לכולן אף שוכר ה' ששרוין בחצר אחת א' שוכר לכולן וכן הלכתא אמר שמואל אין ביטול רשות מחצר לחצר ואין ביטול רשות בחורבה ורבי יוחנן אמר יש ביטול רשות מחצר לחצר ויש ביטול רשות בחורבה וצריכא דאי אשמעינן מחצר לחצר בהא קאמר שמואל משום דהא רשותא דחד והא רשותא דחד אבל בחורבה דרשותא דתרוייהו חד אימא מודי ליה לר' יוחנן צריכא ואי איתמר בהא בהא קאמר ר' יוחנן אבל בהא אימא מודי ליה לשמואל צריכא וקיימא לן דשמואל ור' יוחנן הלכה כרבי יוחנן ועוד דהא רבה כר"י סבירא לי' כדבעינן למימר קמן (בס' תרלז) בענין:

ההוא ינוקא דאישתפוך חמימי פי' מיא חמימי דאיתקון ליה מערב שבת לממהל עליהו בשבתא אמר רבה לייתו ליה חמימי מגו ביתאי אמר אביי והא לא עירבו נסמוך אשיתוף הא לא אישתתופי אמרו ליה לנכרי דניזל ולייתי מגו ביתאי אמר אביי בעאי לאותובי למר ולא שבקן רב יוסף דאמר רב יוסף כי הוינן בי רב יהודה אמר לן בדאורייתא מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא לבתר הכי אמר ליה מאי בעית לאותבי למר אמ' לי' דתניא הזאה שבות ואמירה לנכרי שבות מה הזאה שבות ואינה דוחה את השבת אף אמירה לעו"ג שבות ואינה דוחה את השבת א"ל ולא שאני לך בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה כלומר האי דאמור רבנן אמירה לנכרי שבות לא שאני לך בין אמירה למעשה שיש בה איסורא דאורייתא ובין אמירה שאין בה איסור מעשה דאורייתא דהא מר לא אמר ליה זיל אחים לי דהוא מעשה איסור דאורייתא אלא אמר ליה זיל אייתי לי ושתיק ליה ולא מצא תשובה אמר רבה בר רב חנין לאביי מבואה דדיירי בה

 

רבנו יהונתן מלוניל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבנו יהונתן על הרי"ף