רי"ף על הש"ס/עירובין/דף יג עמוד ב
והני ארבע אמות באמה דידיה יהבינן ליה ואי קשיא לך אמאי לא תני לה גבי יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם משום דלא אפסיק ליה דאיכא ננס באיבריו דלא הוי ד' אמות דידיה כתחתיו ובעינן למיתן ליה ארבע אמות כארבע דעלמא:
מתני' היו שנים מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה ומקצת אמותיו של זה כקצת אמותיו של זה מביאין ואוכלים באמצע ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חבירו ואם היו שלשה ואמצעי מובלע בנתים הוא מותר עמהן והן מותרין עמו ושנים החיצונים אסורין זה עם זה א"ר שמעון למה הדבר דומה לשלש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר עירבו שתים האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו:
גמ' אמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר"ש אבל חכמים אומרים רשות אחת משתמשת עם שתי רשויות ואין ב' רשויות משתמשות עם רשות אחת כלומר האמצעית משתמשת עם החיצונות ואין החיצונות משתמשות עם האמצעית ושמואל אמר לדברי חכמים שלשתן אסורות:
אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כר"ש:
מתני' מי שהיה בא בדרך וחשכה לו והיה מכיר אילן או גדר ואמר תהא שביתתי תחתיו לא אמר כלום שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו עד עיקרו אלפים אמה ומעיקרו עד ביתו אלפים אמה נמצא מהלך משחשכה ארבעת אלפים אמה ואם אינו מכיר או אינו יודע בהלכה ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח עגולות דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס וחכמים אומרים מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות:
רבנו יהונתן מלוניל
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הקטן
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
חידושי מהרמ"ז
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)