רי"ף על הש"ס/נדרים/דף א עמוד א
(נדרים ב, א) כל כינויי נדרים כנדרים, וחרמים כחרמים, ושבועות כשבועות, ונזירות כנזירות. האומר לחבירו "מודר אני ממך", "מופרש אני ממך", "מרוחק אני ממך" "שאני אוכל לך", "שאני טועם לך", אסור. "מנודה אני לך", ר' עקיבא היה חוכך בזה להחמיר.
גמרא
שקלינן וטרינן ואסקינן (נדרים ג, א) דמתניתין הכי פירושה: כל כינויי נדרים כנדרים וידות נדרים כנדרים, ואלו הן ידות נדרים: האומר לחבירו "מודרני ממך" וכו'; ואלו הן כינויין: קונם קונח קונס.
וידות היכן כתיבן? דכתיב: "כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'", לעשות ידות נזירות כנזירות וכנויי נזירות כנזירות. אין לי אלא בנזיר; בנדרים מניין? תלמוד לומר "נדר נזיר להזיר": מקיש נדרים לנזירות, ונזירות לנדרים; מה נזירות עשה ידות נזירות כנזירות, אף נדרים עשה ידות נדרים כנדרים; ומה נדרים עובר בבל יחל ובל תאחר, אף נזירות עובר בבל יחל ובל תאחר. ומה נדרים, האב מפר נדרי בתו ובעל מפר נדרי אשתו, אף נזירות, האב מפר נזירות בתו ובעל מפר נזירות אשתו.
האומר לחבירו מודר אני ממך וכו' (נדרים ד, ב) – אמר שמואל: ובכולן עד שיאמר "שאני אוכל לך", "שאני טועם לך". (נדרים ה, א) אבל אמר "מודר אני ממך", לא משמע איסור אכילה. מאי טעמא? "מודרני ממך" – דלא משתעינא בהדך קאמר. "מופרשני ממך" – דלא עבידנא בהדך משא ומתן משמע. "מרוחקני ממך" – דלא קאימנא בד' אמות דילך משמע.
(נדרים ה, ב) למימרא דסבר שמואל ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים? אין, סבר ליה
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הלכות נדרים לרמב"ן
ריטב"א
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)