רי"ף על הש"ס/יבמות/דף א עמוד ב

<< · רי"ף על הש"ס · יבמות · דף א עמוד ב · >>

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

מאלו שיהו צרותיהן אסורות אמרת מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה הטאת ואפשר לינשא לאחים ואסורה ליבם צרתה אסורה אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואפשר לינשא לאחים ואסורה ליבם צרתה אסורה יצאו שש עריות חמורות מאלו הואיל ואי אפשר לינשא לאחים צרותיהן מותרות שאין צרה אלא מאח אזהרה שמענו עונש מנין אמר קרא (ויקרא, יח) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו דף ח:

ע"ש ורבי נפקא ליה צרת ערוה דאסורה מהכא דתניא רבי אומר ולקח ולקחה לאסור צרות של עריות והכי קאמר לכתוב רחמנא ולקח מאי ולקחה כל היכא דאיכא תרין לקוחין דאי בעי האי נסיב ואי בעי האי נסיב שריאן ואי לא תרוייהו אסירן ורבי האי עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה להא דתנו רבנן (ויקרא, ד) ונודעה החטאת אשר חטאו עליה עליה מה ת"ל רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ורבנן דמפקי ליה להאי עליה לצרת ערוה במקום ייבום דאסירא האי סברא דרבי מנא להו נפקא להו מדמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה (במדבר, טו) תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה וכתיב שם והנפש אשר תעשה ביד רמה הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כל דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ורבי האי תורה אחת מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא לפי שמצינו שחילק הכתוב בין יחידים למרובין יחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט ומרובין בסייף לפיכך ממונם אבד יכול נחלוק בקרבנותיהן ת"ל תורה אחת יהיה לכם וכו'. האי שמעתתא קשיא להו לרבוותא וקא הוו בה טובא ולא סלקא להו כל עיקר איכא מינייהו מ"ד כי מדרש זה דרכי בענין תורה אחת לא יתכן שהרי חילק הכתוב בין מרובין ליחידים גם בקרבן עבודת כוכבים שהרי יחידים מביאין שעירה וצבור שהן ב"ד מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת וכיון שפירש הכתוב וחילק לא הוי ס"ד שצריכין אנו לחלוק חלוקה אחרת כדי שיהא צריך דנשמעי' תורה אחת ואיכא מינייהו מאן דפירשה וכיון דחזא דלא סלקא ליה כהוגן אמר ליכא למיפתר בה טפי מן הכין ואיכא מינייהו מאן דפירקא לההיא קושיא וקאמר הכי ודאי שהמקרא חילק בין יחידים למרובין בקרבן עבודת כוכבים דכתיב (במדבר, טו) וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה וגו' וכתיב שם והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעולה שם ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת ביחיד הוא דחילק הכתוב דכתיב ואם נפש אחת אבל ביחידים לא חילק והאי דקתני בברייתא יכול נחלוק בקרבנותיהן לאו על יחיד דחילק ביה קרא קאמר אלא על יחידים שהן רבים ומאן ניהו עיר שהודח מיעוטה שהן בסקילה כיחיד וקאמר האי תנא שחילק הכתוב בעיר הנדחת בין מיעוט העיר שהן יחידים לרוב העיר שהן מרובין ואלו בסקילה וממונן פלט ואלו בסייף וממונן אבד ולענין קרבן לא חילק הכתוב אלא בין נפש אחת למרובים אבל באלו מיעוט העיר במיתתן חילק יכול הואיל וחילק במיתתן לדונן כיחיד בסקילה יכול נחלוק נמי בקרבנותיהן ולא יביאו קרבן צבור ת"ל תורה אחת אלו הן תורף דבריו של מפרש זה וקאמר דליכא בה קושיא וכד מעיינת בה בשמעתא אליבא דהאי פירושא משכחת לה כולה קושיא חדא דהאי תורה אחת בענין יחיד כתיב ולא בענין צבור וא"כ להאי פירושא הוה ליה האי תנא מהדר אציבורא וקא נסיב ליה קרא דיחיד ועוד אי האי תנא איחידים קא מהדר דליתו קרבן צבור אמאי קאמרינן מאי ליתו ליתו פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתי דשמעת מיניה דהני לאו ציבורא נינהו ולא אפשר דניתו האי קרבן ולאו הכין הו"ל למימר ליתו פר לעולה ושעיר לחטאת צבור נמי היינו קרבנו וליכא חלוקה בקרבן דידהו מקרבן צבור ותו כי אמרינן ואלא מאי שעירה אמאי פרכינן יחיד נמי היינו קרבנו לאו הכין הל"ל האי יחיד בעבודת כוכבים הוא דמייתי ולא אפשר להני יחידים לאתויי קרבן יחיד כדפרכינן בכולהו ועוד בר מן כל דין היכי מייתי בין הני ובין הני קרבן ציבור והא קיימא לן דלא מייתו קרבן צבור אלא צבור שעשו בהוראת